האיש שאמר לא לנאצים: מת מיכאי מלך רומניה
מיכאי הראשון, שב-1944 ביטל את הברית של רומניה עם הנאצים ואפשר את התקדמות הרוסים, מת בשווייץ. ב-1947 אולץ על-ידי הקומוניסטים לוותר על הכתר ולצאת לגולה. הוא היה בן דודה של המלכה אליזבת, ומבין המנהיגים שכיהנו כראשי מדינות במלחמת העולם ה-2 הוא אחד האחרונים שנותרו בחיים
המלך מיכאי הראשון, מי שהיה מלך רומניה ונאלץ לצאת לגלות בעקבות ההשתלטות הקומוניסטית על ארצו, הלך היום (ג') לעולמו בשווייץ. הוא היה בן 96 במותו. מבין המנהיגים שכיהנו כראשי מדינות בזמן מלחמת העולם השנייה הוא אחד האחרונים שנותרו בחיים.
אף שבית המלוכה הרומני גולה זה עשרות שנים, רומנים רבים מחבבים אותו ומזהים אותו – ובמיוחד את המלך מיכאי הראשון – עם אלגנטיות ויושרה, בניגוד גמור להשקפותיהם על הפוליטיקאים בארצם.
המלך מיכאי היה נצר לשושלת הוהנצולרן הגרמנית ובן דודה מדרגה שלישית של מלכת בריטניה אליזבת. לאחרונה עבר ניתוח במסגרת הטיפולים ממחלת הלוקמיה, שממנה סבל, והוא מת בביתו ליד אגם ז'נבה. "הוד מלכותו מיכאי הראשון הלך לעולמו בשעה 13:00 שעון רומניה בביתו הפרטי בשווייץ", נמסר מבית המלוכה הרומני. ארונו יוצב בטירת פלש שבהרי הקרפטים ומשם יועבר לבוקרשט. אחר כך הוא ייטמן בעיר קורטיאה דה ארגס.
החיים בגולה: גידול עופות וטיס
כשהיה בשנות ה-20 לחייו מילא המלך תפקיד חשוב בניתוק הברית בין רומניה לבין הנאצים, וב-1944 הוא השתתף בהפיכה שבה הודח המנהיג הפשיסט מרשל יוֹן אנטונסקו. אחר כך כרתה רומניה ברית עם יריבותיה של גרמניה הנאצית. מעבר הצד של רומניה במלחמה נתן לסובייטים הזדמנות להתקדם לתוכה.
ב-1947 אולץ המלך מיכאי לוותר על הכתר בעקבות השתלטות הקומוניסטים על ארצו. אזרחותו נשללה והוא אולץ לצאת לגלות בשווייץ ולחיות שם במשך עשרות שנים. במהלך גלותו עבד המלך מיכאי כמגדל עופות וכטייס.
אחרי ההפיכה ב-1989 שבה הודח והוצא להורג הרודן הקומוניסטי ניקולאה צ'אושסקו מנעו פוליטיקאים מהמלך מיכאי לבקר ברומניה אחרי עשרות שנים שבהן שההה מחוצה לה. הם עשו זאת משום שחששו שהוא יצבור תמיכה וכוח גדולים מדי. בראשית שנות ה-90, כשהמלחמה הקרה הסתיימה, שלחה ממשלת רומניה טנקים כדי למנוע ממנו לסייר במדינה. היחסים בין הצדדים השתפרו בסופו של דבר וב-1992 הוא חזר לרומניה. ב-1997 הושבה לו אזרחותו.
נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הודיע היום על יום אבל ואמר לכתבים: "המלך מיכאי חקוק בהיסטוריה של רומניה באותיות גדולות".
לפנייה לכתב/ת 
