מבחן קריאה: ירידה בציוני תלמידי ישראל ופערים גדולים
תוצאות עגומות במבחן פירלס שבודק אוריינות קריאה: ירידה משמעותית בציון ביחס למבחן הקודם, שיעור התלמידים המתקשים בישראל גבוה בהרבה מהממוצע בעולמי. ומי המוביל: הבנים או הבנות?
רק בשבוע שעבר חגגו במשרד החינוך את תוצאות המיצ"ב, אבל את תוצאות מחקר פירלס אינן כה מעודדות: מתוצאות מבחן הקריאה, שנערך בשנה שעברה בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי ספר, עולה כי קיימת ירידה ביחס למבחן הקודם שנערך ב-2001 - וכי שיעור התלמידים המתקשים בישראל גבוה בהרבה מהממוצע העולמי.
התלמידים שנבחנו הם מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיי-דתיים וכן מבתי ספר ערבים. בכל בית ספר נדגמה באופן אקראי כיתה אחת מבין כיתות ד' בבית הספר. התלמידים שנדגמו השיבו על מבחן המעריך את אוריינות הקריאה ומילאו שאלון רקע, ואילו מנהל בית הספר, מורה השפה של התלמידים שנדגמו והורי התלמידים השיבו על שאלוני רקע.במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.
מבחן פירלס העריך את הקריאה של טקסטים מידעיים וספרותיים, באמצעות חוברות מבחן מודפסות, והשתתפו בו 50 מדינות. מבחן אי-פירלס העריך קריאה של טקסטים מידעיים בסביבה ממוחשבת המדמה את סביבת האינטרנט, והשתתפו בו 14 מדינות.
במחזור הנוכחי (2016) בהשוואה למחזור הקודם (2011) נרשמה ירידה של 11 נקודות בקרב דוברי עברית וירידה של 18 נקודות בקרב דוברי ערבית. ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל (530 נקודות) גבוה מהממוצע של 50 המדינות שהשתתפו במחקר (511 נקודות) וישראל מדורגת במקום ה-29 במדרג המדינות על פי ממוצע הישגי תלמידיהן.
שיעור התלמידים המצטיינים בישראל (13%) גבוה מהשיעור החציוני הבינלאומי (10%). אבל מנגד, גם שיעור התלמידים המתקשים בישראל (9%) גבוה מהשיעור החציוני הבינלאומי (4%). נתון נוסף המראה את הפערים הגדולים הוא פיזור הציונים בישראל, הגבוה (295 נקודות) מהפיזור הממוצע במדינות המשתתפות (263 נקודות).
ממוצע הישגיהם של תלמידים דוברי עברית (557 נקודות) גבוה ב-96 נקודות מזה של תלמידים דוברי ערבית (461 נקודות). ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. בקרב דוברי העברית, הפער הכולל בין ממוצע הישגי תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך עומד על 74 נקודות, כאשר הפער בין כל שתי קבוצות עוקבות של רקע חברתי-כלכלי עומד על 37 נקודות. הישגי הבנות במבחן גבוהים מהישגי הבנים (ב-13 נקודות), בעיקר בקרב דוברי ערבית (ב-30 נקודות), ובמידה פחותה בקרב דוברי עברית (ב-7 נקודות).