סיבוב הפיצה הנפוליטני הוכרז "מורשת עולמית"
אונסק"ו מוכר בדרך כלל כארגון המכריז על אתרי מורשת, אבל הוא מתחזק רשימה נפרדת ומעניינת לא פחות של "מורשת תרבותית בלתי מוחשית" – מנהגים מרתקים הראויים לשימור. היום נוספו אליה סיבוב הפיצה האיטלקי, אומנות ציור סעודית לנשים בלבד ושפת שריקות טורקית שעומדת להיעלם
המנהג הנפוליטני של סיבוב הפיצה על היד קיבל היום (ה') מאונסק"ו מעמד של "מורשת תרבותית בלתי מוחשית" – תואר נכסף שלו זכו עוד כמה מנהגים, בהם אומנות סעודית של ציור על קירות המבוצעת על-ידי נשים בלבד.
סיבוב הפיצה הוא אומנות ה"פִּיצָיוּאוֹלוֹ". האומנות הזו מועברת בנאפולי מדור לדור, ואת המעמד המיוחד היא קיבלה בישיבתה של ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו (ארגון המורשת והתרבות של האו"ם) שהתכנסה באי ג'ג'ו שבדרום קוריאה.
ההחלטה התקבלה אחרי שכשני מיליון איש חתמו על עצומה התומכת בבקשתה של נאפולי לתת למנהג את המעמד המבוקש. סרג'ו מיקו, ראש התאחדות הפיציולי הנפוליטנית, הבטיח לחלק פיצה חינם ברחובות כדי לחגוג את ההישג.
במסגרת המנהג זורקים אופֵי הפיצות את הבצק לאוויר כדי לאפשר לחמצן לחדור אליו, ותוך כדי החזרה על הפעולה הם מסובבים אותו שוב ושוב. במרוצת הדורות החלו להתלוות למנהג הזה מנהגים נוספים כגון השמעת שירים וסיפור סיפורים.
"ניצחון!", הכריז היום בטוויטר מאוריציו מרטינה – שר החקלאות, המזון והייעור של איטליה. "עוד צעד לעבר השמירה על מורשת המזון והיין של איטליה".
פלמנקו, אריגה והיאבקות בשמן
34 מסורות ומנהגים הובאו לאישור הוועדה בישיבתה היום. אונסק"ו מוכר בדרך כלל כארגון שמכריז על אתרים כאתרי מורשת תרבותית, והקטגוריה של "מורשת תרבותית בלתי מוחשית" מוכרת פחות. היא נוצרה נוצרה בשנת 2003, בעיקר כדי להגביר את המודעות למנהגים מסורתיים מסוימים וכך לסייע לשמרם. עם זאת, אונסק"ו מספקת לעתים גם סיוע כלכלי או טכני למדינות המתקשות לשמר את המורשת שלהן.
הרשימה כוללת כבר יותר מ-350 מסורות, סוגים שונים של אומנות ומנהגים – מריקוד הפלמנקו הספרדי, דרך סריגת אריגים אינדונזית ועד פסטיבל היאבקות בשמן הנערך בטורקיה. ישראל טרם הכניסה מסורת כלשהי לרשימה הזו.
גם סעודיה הצטרפה היום לרשימה: אומנות ה"אל-קט אל-אסין" – ציור על קירות שנעשה על-ידי נשים – זכתה אף היא למעמד של "מורשת תרבותית בלתי מוחשית". האומנות הזו, המקדמת סולידריות בקרב נשים, מועברת מדור לדור באמצעות למידה מהתבוננות.
גם בנגלדש הכניסה מסורת משלה לרשימה – שיטאל פאטי, אומנות אריגה מסובכת. כמה מסורות אחרות הוכנסו לרשימה של מסורות בסכנת הכחדה, והן יקבלו תמיכה מיוחדת. בין המסורות האלה – שפת שריקות שפותחה בטורקיה כדרך לתקשר ברחבי ההרים התלולים והדרכים העקלקלות, וכעת נמצאת בסכנה בשל השימוש הנרחב בטלפונים סלולריים.
מרוקו תקבל סיוע לשמר את התסקיווין – ריקוד לחימה שפותח בהרי האטלס וכולל לחיצת כתפיים לצליליהם של תופי מרים וחלילים. אונסק"ו הסבירה כי הגלובליזציה והפניית העורף של צעירים למסורות קדומות מקרבות את המסורת הזו אל קצה.
לפנייה לכתב/ת 
