צלם "ידיעות אחרונות" הותקף בוואדי ערה: "נסתי על נפשי וניצלתי מלינץ'"
גיל נחושתן, שיצא לתעד את המהומות בוואדי ערה, הותקף על ידי המפגינים ומפנה אצבע מאשימה לעבר המשטרה: "נותרתי לבד מול עשרות רעולי פנים שהחלו ליידות אבנים. איך ייתכן שהשאירו אזרחים ישראלים מול ההמון הזועם הזה?"
במהלך כל שנות עבודתי כצלם ב"ידיעות אחרונות" נקלעתי לאין ספור הפגנות. אבל אף אחת מהן לא הכינה אותי למה שהתרחש אתמול בלב מדינת ישראל.
הגעתי לוואדי ערה כדי לסקר את ההפגנה והחניתי את האופנוע לצד ניידות המשטרה בתחנת אוטובוס על כביש 65. בשלב מסוים החלו ליידות אבנים לעברנו, וכוחות היס"מ פיזרו את המפגינים כדי להרחיקם מהציר. נצמדתי לשוטרים - לפחות עד שהוחלט לפנות אותם.
לאחר שהשוטרים פונו מהשטח, ולמעשה השאירו את הצומת חשוף, מצאתי את עצמי לבד אל מול עשרות רעולי פנים שהחלו ליידות אבנים על כלי רכב. התחלתי לרוץ לכיוון האופנוע שחנה ליד צוות יס"מ. אבל כאשר החלו רעולי הפנים ליידות אבנים לכיווננו - ומטח פגע בניידת - החליט מפקד הצוות להתפנות והסביר: הוא קיבל הוראה לעזוב מיד.
בתור אזרח במדינת ישראל, הייתי מצפה מהשוטרים לנהוג אחרת. איך ייתכן שהשאירו אזרחים ישראלים אל מול ההמון הזועם הזה? הלא תפקידם להגן עליי ועל הנוסעים שנקלעו למהומה על כביש 65.
לי לא היה זמן להרהר על כך: לאחר שנותרתי לבדי אל מול רעולי הפנים, החלטתי לרוץ על הכביש ולהתרחק מהמקום. בעודי נס על נפשי ראיתי את רעולי הפנים מרסקים את האופנוע שלי והבנתי: בעצם בריחתי כנראה ניצלתי מלינץ'.
וכך המשכתי וצפיתי ממרחק כיצד עשרות פורעי חוק זורעים הרס על אחד הצירים הראשיים במדינה. רק לאחר כרבע שעה - ולאחר שחייגתי כמה פעמים למוקד 100 - עצרתי בגופי ניידת שחלפה במקרה במקום וסיפרתי לשוטרים מה אירע. לאחר שהם הודיעו בקשר כי הם זקוקים לתגבור, אנשי היס"מ חזרו לזירה. ואני יכול רק לקוות שהם יזכרו היטב בפעם הבאה כי בשבועה שלקחו כאשר הצטרפו לשורות המשטרה, נשבעו להגן על כל אזרחי ישראל, בכל מצב.
תגובת המשטרה: ”טענתו של נחושתן איננה מוכרת לנו, הבדיקה בעניינו נמשכת. לאחר המקרה התקבלה תלונה במשטרה בחשד לגרימת נזק לרכושו, ומיד לאחר מכן נפתחה חקירה במטרה לאתר את החשודים במעשה ולהעמידם לדין”.
לפנייה לכתב/ת 
