דו"ח העוני האלטרנטיבי: "78% מהקשישים הנתמכים ויתרו על תרופות"
דו"ח עמותת "לתת" מציג פער של 700 אלף עניים יותר מאשר בנתוני הביטוח הלאומי שהוצגו בשבוע שעבר. לפי הדו"ח, המרכיב המרכזי בתזונת 28% מהילדים הנתמכים הוא לחם וממרח. 80% מהקשישים ויתרו על טיפול שיניים בעקבות מצב כלכלי קשה. מנהלי "לתת": "המדינה צריכה לדאוג למי שלא יכול לדאוג לעצמו"
כשבוע לאחר פרסום נתוני העוני של המוסד לביטוח לאומי, שלימד על ירידה מתונה בשיעורי העוני, מפרסמת הבוקר (יום ב') עמותת "לתת" את "דו"ח העוני האלטרנטיבי" שמציג תמונת מצב מטרידה. דו"ח העמותה, המבוסס על "מדד עוני רב ממדי" שלטענתה מתאר את היקפי העוני המלאים בישראל, מציג פער של 700 אלף עניים יותר מאשר בנתוני הביטוח הלאומי. הדו"ח יוצג במסגרת הכנס השנתי של הארגון שמתקיים היום.
לפי המדד, בישראל חיים בעוני כ-2.52 מיליון בני אדם, שמהווים כ-29% מהאוכלוסייה, לעומת כ-1.81 מיליון בנתוני דו"ח העוני הרשמי. כ-35% מהילדים בישראל עניים לפי הנתונים, ומספרם עומד על 1.06 מיליון, לעומת כ-840 אלף בנתוני הביטוח הלאומי. מדובר בעלייה לעומת הנתונים של "מדד העוני האלטרנטיבי" לשנת 2016, שלפיו מספר העניים בישראל היה 2.44 מיליון, מהם 1.02 מיליון ילדים.
זו השנה הרביעית שבה "לתת" עושה שימוש ב"מדד העוני הרב ממדי", שפותח עבורה על ידי חברת המחקר הפרטית ERI. המדד נועד לאמוד את מידת המחסור של אדם בחמישה ממדים, המשקפים צרכים חיוניים לקיום בכבוד בישראל - דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה, על בסיס מדגם מייצג של אלף נשאלים. זאת לעומת דו"ח העוני הרשמי, המתייחס רק להיבט ההכנסה ביחס למספר הנפשות במשפחה.
לשם השוואה, לפי הדו"ח, מתוך אלו שהוגדרו עניים על פי "מדד העוני הרב ממדי" ומסווגים כלא עניים על פי מדד הביטוח הלאומי, כ-48% סבלו במהלך השנה האחרונה מניתוק של חשמל או מים או מחסימה או עיקול של חשבון הבנק, כ-48% צמצמו או דילגו על ארוחות, כמחצית ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ מסיבות כלכליות וכ-46% לא רכשו השכלה גבוהה בגלל גובה שכר הלימוד.
הדו"ח מתבסס על אינטגרציה בין ממצאים שנאספו באמצעות ארבעה מחקרים ושאלונים: מחקר נתמכי הסיוע, שנערך באמצעות סקר בקרב כ-750 נזקקים המקבלים סיוע מעמותות המזון השותפות של ארגון "לתת", מחקר מגמות הסיוע בעמותות המזון שנערך באמצעות סקר בקרב כמאה מנהלי ארגונים ועמותות סיוע, סקר תפישות הציבור המבוצע בקרב מדגם מייצג של כאלף נדגמים בציבור הרחב, ו"מדד העוני הרב ממדי" שלטענת העמותה מהווה כלי למדידת העוני ועומקו בקרב הציבור הרחב.
49% מהמשפחות הנתמכות ויתרו על תחליפי חלב
מנתוני הדו"ח עולה כי כ-78% מנתמכי הסיוע מעידים כי בשל המצוקה הכלכלית לא אכלו ארוחות מאוזנות, באופן קבוע או לפעמים. זו עלייה בהשוואה לשנה שעברה, שבה הנתון עמד על 74%, ופי שלושה וחצי מהאוכלוסייה הכללית. 49% מהמשפחות הנתמכות ויתרו על תחליפי חלב עבור ילדיהן בשל העלות הגבוהה, ונאלצו למהול אותם במים או לתת פחות מהכמות המומלצת.
עבור כ-76% מהילדים הנתמכים, המרכיב העיקרי בתזונה הוא פחמימות (כ-47%) או לחם וממרח (כ-28%). זו עלייה בשיעור של כ-12% בהשוואה לשנה שעברה. כ-24% מהילדים הנתמכים הולכים לבית הספר ללא כריך באופן קבוע או לעיתים קרובות. גם זו עלייה בהשוואה לשנה שעברה, אז הנתון עמד על 20%.
כ-63% מהנתמכים על ידי עמותות סיוע בגיל העבודה עובדים, אך עדיין חיים בעוני. כמחצית מנתמכי הסיוע הבלתי מועסקים לא עובדים בשל מגבלות בריאותיות, בדומה לשנה שעברה.
כ-71% מנתמכי הסיוע מעידים כי הם חולים במחלה כרונית כלשהי, בהשוואה לכ-42% בלבד מהאוכלוסייה הכללית. כ-28% מנתמכי הסיוע סובלים מלחץ דם גבוה וכרבע סובלים מסוכרת. כ-70% מנתמכי הסיוע ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ כי לא היו יכולים לשלם עבורם, ירידה קלה בהשוואה לשנה שעברה, אז שיעורם עמד על כ-72%. זאת בהשוואה לכ-19% בלבד מהאוכלוסייה הכללית.
70% מהציבור: העוני - הנושא הדחוף ביותר
מהסקרים שערכה העמותה עולה כי כ-70% מהנשאלים מציבים את העוני כנושא הדחוף ביותר שבו צריכה הממשלה לטפל - ירידה של כ-5% בהשוואה לשנה שעברה. לאחר העוני ממוקמים הביטחון (כ-55%), האלימות והגזענות (כ-28%), המלחמה בשחיתות (כ-21%) והסכסוך הישראלי-פלסטיני (כ-20%). כ-80% מהנשאלים רואים את הממשלה כגורם האחראי לפעול לצמצום העוני יותר מכל גורם אחר, אך כרבע בלבד סבורים שהממשלה היא זו שאכן מטפלת בפועל בבעיית העוני.
כ-92% מהקשישים הנתמכים על ידי עמותות סיוע מעידים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם או מאפשרת להם באופן חלקי בלבד למלא את צרכיהם הבסיסיים למחיה בכבוד, נתון דומה לשנה שעברה. כ-78% מהקשישים נתמכי הסיוע ויתרו על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ ו-80% ויתרו על טיפול שיניים בעקבות מצבם הכלכלי הקשה.
כ-77% מנתמכי הסיוע שקועים בחובות, עלייה בשיעור של כ-18% בהשוואה לאשתקד. כ-53% מנתמכי הסיוע חוו חסימה או עיקול של חשבון הבנק בשנה האחרונה, תופעה שמתקיימת רק בקרב כ-10% מהאוכלוסייה הכללית. כ-51% מנתמכי הסיוע מעידים כי אין ברשותם אמצעי חימום או קירור, או שאינם יכולים להרשות לעצמם להפעילו כלל. זו עלייה בשיעור של כ-20% בהשוואה לשנה שעברה.
כ-78% מנתמכי הסיוע אינם בעלי תעודת בגרות, בהשוואה לכ-31% באוכלוסייה הכללית. כ-63% מנתמכי הסיוע אינם יכולים לממן שיעורים פרטיים עבור ילדיהם וכמחצית אינם יכולים לרכוש את הציוד הבסיסי לבית הספר.
כ-74% מנתמכי הסיוע ויתרו בשנה האחרונה על תיקון ליקויים חמורים בביתם לאורך זמן, מסיבות כלכליות. מצב זה התרחש בקרב כ-35% מהאוכלוסייה הכללית. כ-58% מנתמכי הסיוע מעידים כי בשנה האחרונה ילדיהם התביישו להזמין חברים לביתם בעקבות תנאי הדיור והמצוקה הכלכלית.
יו"ר "לתת" ז'יל דרמון ומנכ"ל העמותה ערן וינטרוב אמרו כי "יש צורך בשינוי עמוק במדיניות, שתחילתו בהצבת יעד לצמצום העוני וביישום מלוא המלצות ועדת אלאלוף. במצבם הנוכחי של המשק והכלכלה, כאשר נותרו עודפי גבייה של רשות המסים בגובה 20 מיליארד שקלים, נוצרת הזדמנות לבצע תיקון היסטורי ולחדש את החוזה בין המדינה לאזרחיה, שמשמעו דאגה למי שלא יכול לדאוג לעצמו ויישום מדיניות מאקרו-כלכלית שמבטאת סדר עדיפויות צודק וראוי, המגן על תושבי המדינה המוחלשים".
לפנייה לכתב/ת 
