2017, השנה של הימין הקיצוני באירופה
הגל האנטי-ממסדי בעולם, שהתחיל ב-2016 בניצחון טראמפ ובברקזיט, המשיך השנה בהישגים לימין הקיצוני בקלפיות. הכעס על האיחוד האירופי ומשבר המהגרים השפיעו על הבחירות בהולנד, גרמניה, צרפת ואוסטריה. המפלגות אמנם לא ניצחו, אך התחזקו משמעותית: "הפופולריות הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם". מפלגות המרכז מגיבות בהתאם
הן אמנם לא הצליחו לנצח בבחירות הארציות ב-2017, אך השנה החולפת הייתה מוצלחת מאוד למפלגות הימין הקיצוני באירופה. ובכל זאת, עם ההצלחה בקלפיות מגיעות המחלוקות - שעשויות לפגוע בשאיפות שלהן בהמשך הדרך.
המפלגות האירו-סקפטיות קידמו אג'נדות נגד מהגרים, גרמו לאי נוחות מול זרם מבקשי המקלט המוסלמים - וקצרו את הפירות בתוצאות היסטוריות בבחירות השנה. "הימין הקיצוני באירופה פופולרי יותר היום מבכל תקופה בהיסטוריה שאחרי המלחמה", אמר המומחה ההולנדי קאס מודה מאוניברסיטת ג'ורג'יה.
ההישג הראשון של הימין הקיצוני השנה באירופה היה במרס, בהולנד. מפלגת החירות האנטי-מוסלמית של חירט וילדרס הפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט. חודש אחר כך הגיעה מרין לה פן ממפלגת החזית הלאומית לסיבוב השני בבחירות בצרפת. במאי היא קיבלה כמעט 34% מהקולות בקרב מול עמנואל מקרון שנבחר לנשיא - כפול ממה שקיבל אביה, ז'אן מארי לה פן, בסיבוב השני ב-2002.
בספטמבר הצליחה המפלגה האיסלאמופובית אלטרנטיבה לגרמניה, שהוקמה ב-2013 ומתנגדת להגירה, להיכנס לבית הנבחרים – הפעם הראשונה שהימין הקיצוני עושה זאת בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה. באוסטריה קיבלה באוקטובר מפלגת החירות 26% מהקולות, ובסוף השבוע הפכה לחברה בממשלת הימין של סבסטיאן קורץ - וקיבלה את תיקי החוץ, ההגנה והפנים.
מאז 2015 הגיעו יותר ממיליון וחצי בני אדם לחופי אירופה, רבים מהם ברחו ממלחמת האזרחים בסוריה. הטינה לאותם מהגרים – והאכזבה מהממשלה – הייתה גדולה במיוחד בגרמניה ובאוסטריה העשירות, שתיים מהמדינות באיחוד האירופי שמספר מבקשי המקלט שקלטו הוא בין הגבוהים ביותר.
לפי מייבל ברנזין, סוציולוגית אמריקנית, אנשי הימין הקיצוני מנסים לחזק בקרב המצביעים את הפחד מהמצב הקיים וקושרים בין משבר המהגרים למתקפות הטרור באירופה. "הפחד מהכלכלה, ההגירה והביטחון תורם לתחושת חוסר הביטחון הגלובלית".
אירועים מפתיעים ב-2016, כמו הניצחון של דונלד טראמפ והחלטת בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, חשפו גם את התסכול של המצביעים מהממסד הפוליטי. התחזקות הימין הקיצוני היא כאב ראש רציני למפלגות המסורתיות של היבשת, שכעת נאלצות להחליט אם להחרים את הימין הקיצוני, "להעתיק" את דעותיו או לשתף איתו פעולה.
באוסטריה בחר סבסטיאן קורץ בשתי האפשרויות האחרונות כדי להצעיד את מפלגתו לניצחון. הפרשן האוסטרי תומאס הופר מסביר: "קורץ הלך מאוד ימינה באידיאולוגיה שלו, אסטרטגיה שיכולה לעבוד כל עוד הוא לא מוכר לגמרי את הזהות של המפלגה שלו". בהונגריה למשל הצליח ראש הממשלה ויקטור אורבן "לאגף מימין" את המפלגה הקיצונית "ג'וביק" בעזרת גישה שמרנית והתנגדות נחרצת למהגרים.
בבולגריה מפלגת המרכז-ימין של בויקו בוריסוב הכניסה לקואליציה את הלאומנים ובזמן שבצרפת – כמו גרמניה והולנד – סירבו להכניס את הימין הקיצוני לממשלה האופוזיציה פנתה בתחילת החודש ימינה, כשבחרה את איש הימין השנוי במחלוקת לורן ווקיה למנהיג שלה.
עם זאת, חלק מהמומחים אומרים שמפלגות המרכז שמחקות את הימין הקיצוני יצליחו רק לזמן קצר. לפי הפרשן מודה "חלק גדול מקהל הימין הקיצוני לא מונע רק מאוטריטריות ונייטיביזם (העדפת המקומיים על הזרים), אלא גם מתחושות אנטי ממסדיות חזקות שמעוררות ספקנות לגבי כל ההבטחות של המפלגות הממסדיות".
בנוסף, האתגר האמיתי למפלגות הלאומניות ביבשת הוא לשרוד את המחלוקות הפנימיות. במפלגות אלטרנטיבה לגרמניה והחזית הלאומית כבר ניהלו מאבקים על ההנהגה אחרי ההצלחה בקלפיות. בפינלנד "מפלגת היפנים" קרסה בגלל מחלוקות בחודש יוני, בקושי שנתיים אחרי שנכנסה לממשלה עם אנשי מרכז.
"לשחק את המתנגד זה ב-DNA של המפלגות הפופוליסטיות", אומר הפרשן האוסטרי הופר. "לא קל להמיר את זה בחשיבה ממשלתית".
לפנייה לכתב/ת 
