בכיר בצה"ל: "מחפשים להיות חכמים ולא צודקים"
בסביבת המ"פ והלוחם שלא הגיבו לסטירת הנערה הפלסטינית אמרו: "הם לא מתחרטים והיו פועלים כך גם אם לא הייתה מצלמה". קצין בכיר ל-ynet: "לפני שנתיים שברנו מצלמות. המבחן שלנו הוא לא לתת לפרובוקציה להשפיע על האנשים"
"אתה מזדכה מהר מאוד על המושג שנקרא צודק ואתה מחפש את המקום שנקרא חכם. הצודק מדבר מהבטן והחכם מדבר מארגז כלים שצויד בו": כך אמר אתמול (יום ג') ל-ynet קצין בכיר בצה"ל, על רקע התקרית בנבי סאלח שבה מ"פ ולוחם מגבעתי לא הגיבו אל מול נערה פלסטינית בת 16 שתקפה אותם. בפיקוד המרכז ממשיכים בתחקור האירוע שזכה להד ציבורי רחב בישראל וברשות הפלסטינית, כשהנערה שסטרה - עאהד תמימי - נמצאת במעצר, ביחד עם אמה.
מפקד הפלוגה, קצין בדרגת סרן, ופקודו, לוחם בפלוגה שאחראית על גזרת נבי סאלח, המשיכו במשימות השוטפות בגזרתם, אחרי שזכו לגיבוי מלא על תפקודם באירוע ממפקדיהם. המ"פ אמר בתחקיר האירוע כי הפעיל שיקול דעת מבלי להיגרר לפרובוקציה מול הנערה שאותה כבר הכיר מאירועים קודמים. גורמים בסביבת הלוחם והקצין ציינו כי "הם לא מתחרטים על תגובתם לרגע והיו פועלים כך גם ללא נוכחות המצלמה".
לקחים ראשוניים מהאירוע על הנערה כבר הופצו ליתר הכוחות באיו"ש. המסר הנוסף - לצד הגיבוי לכוח - הוא שהכוח יכול היה גם לעצור את הנערה בשטח. "יש פה מפקד רציני שמפעיל שיקול דעת וחוצץ בין חייליו לאותו גורם שמבצע פרובוקציה", אמר הקצין הבכיר, "בסרטון לא ראו את החלק הקודם - החיילים היו שם כי הייתה שם הפרת סדר אלימה. המפקד הזה קיבל גיבוי מלא ממפקדיו וזה לא אומר שאי אפשר ללמוד מהאירוע. התגובה של הלוחמים באירועים מהסוג הזה היא מעוררת הערכה באופן שבו הם פועלים מקצועית וערכית".
שחקני תיאטרון מדמים פלסטינים
"אנו פועלים במרחב רווי אוכלוסיה וצריך להבדיל בין אירועים שבהם חייל פועל בניגוד לפקודות או בניגוד לערכי צה"ל לבין אירוע שבו חייל פועל לפי ערכי צה"ל ומפעיל שיקול דעת - גם אם בסוף ההחלטה שלו אינה מושלמת", הסביר ל-ynet הקצין הבכיר, "יש לנו לוחמים ומפקדים מהשורה הראשונה ואנו צריכים לציידם בארגז כלים שמכיל בתוכו את כל הכלים לכל אירוע. האם אנו מצליחים לתת מענה לכל אירוע בכל מקום? כנראה שלא נצליח לעולם, אבל בסופו של דבר לחיילים יש כלים טובים להתמודד על אירועים. לא תמיד מגיעים לתוצאה מושלמת. אני מלמד את החיילים שלי לפעול לפי ערכי צה"ל ואמות המידה שלנו כצבא ולהיות שקופים לכל דבר שיש מסביב".
האירוע בנבי סאלח חידד עוד יותר את סוגיית הנשק העיקרי בשגרת הבט"ש השוחקת בגדה - המצלמה. גם בצה"ל למדו להשתמש בה, אחרי שהפלסטינים גרפו תמיכה גדולה בזכותה בדעת הקהל העולמית. לפי הקצין, "בסוף כוח לא פועל אחרת כי המצלמה מסתכלת עליו, אלא עליו לפעול נכון ולפעול מדויק. מבחן המצלמה הוא מבחן הפרשנות בקצה של מי שרואה את התמונה ויכול לקחת אותה לפרשנות משלו. עם פרשנות של אנשים אנחנו לא יודעים להתמודד. אנחנו לא רוצים שהחיילים יתמקדו בפרשנות אלא בצד המקצועי והמנטלי. אני רוצה שהחיילים והמפקדים יפעילו שיקול דעת. תחקרתי מאות מפקדים ואם המפקד הפעיל שיקול דעת, גם אם טעה, אז הצלחנו".
באוגדת איו"ש חלה מהפכה דרמטית בשנה האחרונה בכל הקשור ללמידה מאירועים. כך למשל, לוחמים עוברים סדנאות הכנה שכוללות סימולציות של מקרים מהסוג של נבי סאלח, כאשר את הפלסטינים מדמים שחקני תיאטרון מקצועיים. הלמידה נמשכת גם בתעסוקה המבצעית עצמה: בחטיבת חברון נפתחה מדרשת לימוד שבה עברו עד כה יותר מ-500 לוחמים, שמגיעים ליום עיון שבו הם נחשפים לתכני קרב מגע, שחזורי תקריות, סרטונים מפיגועים, הרצאות מודיעין, שיחות עם קצינים בכירים מאוגדת איו"ש ולמידה מתחקירי אירועים במינון המדויק לכל כוח וכוח. התוצאה: מינואר 2017 עד היום עצרו הלוחמים 58 פלסטינים שברשותם סכין במרחב היישוב היהודי, מבלי שנורתה ירייה אחת.
"עשרות פרובוקציות מדי יום"
"יש עשרות אירועים בגזרות השונות, של פרובוקציה מצד קיצוניים מכל הצדדים, לפעמים כמה ביום אחד, כדי להרוויח משהו", ציין הקצין, "המבחן שלנו הוא לא לתת לפרובוקציה להשפיע על האנשים. לפני שנתיים שברנו מצלמות לצלמים. גם מזה למדנו והנגשנו את הידע לחיילים שיודעים שאם מישהו מתגרה בהם, הוא יטופל בהמשך. יש לא מעט פלסטינים שנעצרים ונקראים לשיחות אזהרה".
"שמירת חיי האדם וכבוד האדם לא מסתיימים רק במקרים האלה", הוסיף הקצין והביא דוגמה: "חיילים שהיו במשימת פטרול לפני כשנה, בשטח פלסטיני קרוב ליישוב היהודי בחברון, שמעו צעקות מבית פלסטיני ולמרות שלכאורה זה לא עניין אותם, הם נכנסו לבית וראו בעל מפרק במכות את אשתו המדממת. החיילים טיפלו באישה מבחינה רפואית, הזעיקו את הסהר האדום והעבירו את בעלה לטיפול מנגנוני הביטחון הפלסטינים. יש מקומות כמו חברון שהם ממש בית באח הגדול. אנחנו לא רוצים שהחיילים יחפשו את המצלמה אלא יתנהגו בטבעיות כמו שחקן שמצטלם לתכנית טלוויזיה. הוא מבחינתו מתעלם מהמצלמות וחי את הרגע, חי את המציאות, שיחיה את המשימה שלו ואת סל הערכים שלו ובגב שלו יזכור שיש לו ארגז כלים בו הוא יכול להשתמש".
לפנייה לכתב/ת 
