66% נכשלו בבחינת הלשכה: "שאלות כאורך הגלות"
רבים מהמתמחים, שכבר אחרי הבחינה של לשכת עורכי הדין טענו שהיא קשה מהרגיל, קיבלו הבוקר הודעת נכשל. "המבחן משקף רק אג'נדה פוליטית", אמרו הנבחנים המתוסכלים ל-ynet. "מי שלא טוב במקצוע ייפלט, למה לחסום אותו מראש?"
המתמחים שיגרו מכתב חריף לשרת המשפטים וראש הוועדה הבוחנת בדבר הליקויים שלטענתם הופיעו בבחינה והובילו לעלייה במספר הנכשלים. הם שכרו את שירותיו של עורך הדין אילן בומבך, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין בתל אביב, ויחד בכוונתם לעתור לבית משפט. כמו כן הם ביקשו להיפגש עם השרה שקד ועם נציגות בכירה מלשכת עורכי הדין. הערב יחריפו את מאבקם ויפגינו מול כנס לשכת עורכי הדין בחיפה, שבו משתתפת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. המתמחים מאיימים להחריף את המאבק אם דרישותיהם לא ייענו.
נדיר שיינר, מראשי המחאה, אמר לאחר שנכשל בבחינה: "הקמנו את המחאה הרבה לפני שהתפרסמו התוצאות. הבחינה הייתה במתכונת חדשה שהייתה אמורה להביא את הבשורה. אמרו שזאת בחינה שהולכת לשקף את הידע המשפטי של המתמחים אבל זאת הייתה אג'נדה ישנה בכובע חדש".
לפי שיינר המבחן הוא למעשה כלי המשמש כחסם למניעת הצפת שוק העבודה. "יש מתמחים מדהימים, דוקטורים למשפט, טייסים ומהנדסים שלא עברו את הבחינה, מה שאומר שהאמת היא שהמבחן לא משקף שום דבר מלבד קידום אג'נדה פוליטית של יו"ר לשכת עורכי הדין. כל הזמן מטפטפים שיש הצפה במקצוע אבל האם מישהו באמת בדק את זה? מי שלא טוב בעבודתו ייפלט בסופו של דבר מהשוק אבל למה לחסום אותו מראש?", הוא שואל.
שיינר התייחס לפער בין תוצאות בוגרי המכללות לבוגרי האוניברסיטאות ואמר כי "אחוזי המתמחים בוגרי המכללות גבוה בהרבה ולכן גם אחוז הכישלון גבוה יותר, הכל שאלה איך מציגים את הנתונים".
את הודעת ה"נכשל" קיבל גם אוהד אברהמי, בוגר חוג משפטים מאוניברסיטת חיפה ובעל תואר שני מהאוניברסיטה העברית ותואר ראשון נוסף מאוניברסיטת טורונטו. "אני מדגיש את זה כדי להילחם בטענת המוצא שהמכללות הן הבעיה", סיפר אברהמי בשיחה עם ynet. "הבחינה הייתה מאוד קשה. למדתי עם חברת הכנה שהיא חברת בת של לשכת עורכי הדין וכל הבחינות שלי היו בטווח העובר, כולן חוץ מהאמיתית".
לטענתו של אברהמי לא היה קשר בין תוכן ההכנה למבחן האמיתי. "אני יכול לומר לך שהשאלות היו ארוכות כאורך הגלות ומנוסחות בצורה כזאת שלוקח זמן להבין מה למעשה נשאל ואם יש שעתיים ורבע שהן 135 דקות ל-40 שאלות אפשר להבין כמה זמן מועט יש לכל שאלה. לא סתם זה המספר הנמוך של עוברים בבחינה מעולם. אני אומר את זה בשיא הכאב. אפילו חברות ההכנה לא התמודדו עם כאלה שאלות, משרדי עורכי יושבים המומים מול המבחן הזה. אני מקווה מאוד שיודו בטעותם וינסו לתקן את המצב דרך פקטור וגם דרך דיון על דרך הבחינה מעתה והלאה".
"לבוא ולהאשים את המכללות אחרי המעשה זה לא נכון, יש זמן לעשות את הסינון הזה אבל הוא לא אחרי שאנשים למדו ועבדו 5 שנים, אלא לפני, בקבלה לחוג. אחרי חמש שנים להגיד די? אחרי שהוציאו עשרות אלפי שקלים הם לא יוותרו. אני אומר את זה כבוגר אוניברסיטה", הוסיף אברהמי.
עברה את הבחינה: "זה עניין של מזל"
ד', בוגרת מכללה במרכז הארץ, שמחה לגלות הבוקר שהיא עברה את הבחינה. "הייתה בחינה קשה ואני יכולה להגיד באמת שזה היה עניין של מזל, ולא בהכרח בגלל הידע". לדבריה של ד' ההפרשים בין האוניברסיטאות למכללות לא היו נראים בשטח.
"אני התמחיתי במשרד שבו כל החברים המתמחים שלי היו בוגרי אוניברסיטאות ומצטייני דיקן, ואני הגעתי ממכללה. בעיניי מה שקובע הוא כמה השקעת ולמדת ואם הגעת לשיעורים. היו לי מרצים מדהימים וכל החברים שלי שלמדו איתי לבחינה ימים כלילות ולא הרגשתי בכלל שהיה בינינו הבדלים מבחינת ידע וחומר והם לא עברו ומגיע להם בדיוק כמו לי ואני יכולתי להיות היום במצב שלהם".
עמרי ידלין, פרופסור למשפטים ונשיא מכללת ספיר ציין כי ההפרשים בין המכללות לאוניברסיטאות אינם דבר חדש: "התוצאה השנה אולי יותר קיצונית אבל בדרך כלל זה ככה. הנתון הזה לא נכון לגבי כל המכללות והשוק יודע לעשות את ההפרדה בין בוגרי מכללות כמו ספיר לבין אחרות". ידלין מייחס את תוצאות המבחנים בהשקעה בסטודנטים: "אצלנו ההשקעה גדולה מאוד, ומבחינתי בוגר שלנו נמצא באותה שורה עם בוגר מאוניברסיטת תל אביב או העברית".
לגבי הנתון המדאיג של עלייה במספר הנכשלים אמר ידלין, "אני רואה שגם אצלנו אחוז ההצלחה בבחינה ירד לעומת שנים קודמות, וגם הנתון הכללי של העוברים בבחינה ירד. אני לא יכול לייחס את זה ישירות לבחינה כי טרם ראיתי אותה, אבל בהחלט הגיעו אליי קולות מסטודנטים שאמרו שהבחינה השנה הייתה קשה מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
