"אסון שצפו מראש": מדינה בפקק - חלק ראשון
מוקדי העומסים העיקריים והסכומים העצומים שאנחנו משלמים: הפקקים גוזלים מאיתנו שעות, ובלי שינוי דרסטי בעתיד זה רק יחריף. יצאנו למסע של שעה וחצי בבוקר ממוצע - מקדימה שבשרון ועד פתח תקווה. סיוט בכבישים: חלק ראשון בסדרת הכתבות
הכבישים בישראל הם העמוסים ביותר בעולם המערבי, והפקקים שהתפשטו לכל הארץ וגוזלים כבר היום שעות מחיינו מאיימים בתוך עשור להעמיד אותנו עוד שעה נוספת בפקקים בכל יום בממוצע. כך נראית מדינה בפקק: כתבה ראשונה בסדרה.
יעל ואבי רבינוביץ' וארבעת ילדיהם מתגוררים בקדימה שבשרון ועובדים בתל אביב. אבי נוסע מדי יום עם הרכב לתחנת הרכבת ומשם לוקח את הרכבת לתל אביב. יעל, עצמאית שנעה בין פגישות, נוסעת ברכב שני שהמשפחה מחזיקה. אחרי שיעל ואבי מפזרים את הילדים בבתי הספר ובגנים הם מתחילים במסע - הצטרפנו לנסיעתה של יעל מקדימה לפתח תקווה דרך כביש 4, בדרך שארכה שעה וחצי.
לדבריה של יעל, היא מנסה לנצל את הזמן בפקק. "אני שומעת ספרים דרך הפלאפון ועורכת שיחות עבודה, כי אתה לא יכול לשבת בלי לעשות כלום. אבל באחת הפעמים שהייתי עסוקה בפקק עברתי תאונת דרכים", היא סיפרה. "כמובן שיום העבודה שלי מתקצר - אני לא יכולה לקבוע פגישות לפני 10 בבוקר כי אני לוקחת בחשבון את פיזור הילדים והפקקים, או שאני יוצאת ב-6 בבוקר אבל זה הופך את ההתארגנות בבוקר למאוד מורכבת".
למה לא בתחבורה ציבורית?
"אני נוסעת לפגישות בכל הארץ אז זה פחות רלוונטי עבורי, אבל היינו יכולים להחזיק רכב אחד פחות אם לאבי היה אוטובוס שהיה לוקח אותו לתחנת הרכבת. האוטובוס שפועל היום בקדימה מגיע לתחנה רק אחרי 45 דקות וזה זמן יקר מאוד בבוקר, ולכן הוא נוסע עם הרכב לתחנה".
שגרת חייהם של אבי, יעל והילדים היא מנת חלקם של ישראלים רבים. הצפיפות בכבישי ישראל היא הגבוהה ביותר מבין המדינות החברות ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות). בישראל כ-2,700 רכבים חולקים כל ק"מ כביש, בעוד בקרב המדינות המפותחות המספר עומד על 773 רכבים. כך עולה מעיבוד של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לדו"ח הארגון שפורסם השנה.
גם ממוצע הנסועה השנתית בישראל (קילומטראז') גבוה כמעט מכל המדינות. הממוצע השנתי בישראל הוא 17 אלף ק"מ לרכב, כשרק בארצות הברית ממוצע הנסועה גבוה יותר. לפי הדו"ח, הסיבה לכך היא שימוש נרחב ברכבי חברה וכן בבחירה באזורי מגורים מרוחקים ממרכזי המטרופולינים כדי להפחית את עלויות הדיור הגבוהות, לצד היעדר אלטרנטיבות ראויות בתחבורה הציבורית אשר דוחקות להגברת התלות והשימוש ברכב הפרטי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 עלה הקילומטראז' השנתי ב-4.4% לעומת השנה הקודמת, והגיע ל-57 מיליארד ק"מ. ביחס לשנת 2000 הקילומטראז' השנתי גדל ב-57% ומצבת כלי הרכב טיפסה ב-77%.
מאז תחילת המילניום, שטח הכבישים גדל ב-42% והם התארכו ב-18%, אך עורכי הדו"ח שהוכן בכנסת משוכנעים שתוספת כבישים לא תפתור את בעיית הפקקים. "נתונים אלו מעידים על החשיבות בפיתוח תחבורה ציבורית, שלא רק תקטין את הצפיפות בכבישים, אלא גם תתרום להפחתת אובדן תוצר בגין פקקים וזיהום אוויר", הם כתבו.
לפי הנתונים הרשמיים, העלייה המסיבית של עוד ועוד רכבים על הכביש עולה לנו ביוקר: הוצאות התחבורה הנאמדות בכמעט 2,000 שקלים למשפחה מדי חודש היא 55 מיליארד שקלים בשנה סך הכול.
פקקים עולים למשק 15 מיליארד שקלים בשנה, ובשנת 2030 - בעוד 12 שנה - הסכום יטפס ל-25 מיליארד שקלים בשנה ו-60 דקות נוספות של עמידה בפקקים ביום בממוצע. שטח החניה המוערך הוא 20 קמ"ר - כ-80 אחוזים משטח השיפוט של בנימינה, לדוגמה.
מפת הפקקים של ישראל
פעמים רבות הפקק מתחיל כבר ביציאה מהשכונה, אבל באמצעות נתונים רשמיים שהגיעו לידי ynet ניתן להניח את האצבע על כמה מהמוקדים הפקוקים ביותר בישראל.
כביש 1 - ממחלף שפירים ועד מחלף קיבוץ גלויות
כביש 2 - מנתניה עד שמריהו
כביש 4 לכיוון דרום - מצומת ליד עד צומת בצרה, מרעננה ועד צומת מורשה
כביש 4 לכיוון צפון - ממחלף גנות עד מחלף גבעת שמואל
כביש 5 לכיוון מערב - ממחלף קסם עד מחלף מורשה
כביש 6 לכיוון דרום - ממחלף בקה - ג'ת עד ניצני עוז
כביש 70/75 - עומס ממחלף יגור עד צומת העמקים
כביש 20 לכיוון צפון - מחלף מבוא איילון עד מחלף לה גווארדיה
כביש 722 לכיוון דרום - מהכניסה לכפר יהושע ועד צומת התשבי
כביש 77/75 - צומת ישי עמוס לכל הכיוונים
כביש 4 דרום - עומס מצומת עין שרה עד צומת לוחמי הגטאות
"הפקקים הם תוצאה צפויה מראש", אומר ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון. "כבר ב-1998 בתוכנית האב לתחבורה אמרו שאם מדינת ישראל לא תשכיל לבנות לעצמה חלופה בדמות תחבורה ציבורית - ב-2016 יהיה גודש בלתי אפשרי, והנה הוא פה. זה לא אסון שנפל עלינו, צפו את זה מראש".
ד"ר רופא מסביר: "אין מקום יותר לסלול כבישים בישראל וגם אין בכך טעם, כי זה רק יחמיר את הבעיה. ישראל דומה במובנים רבים ללוס אנג'לס והיא דוגמה לכך שלא יעזור לך לסלול עוד כבישים ולהרחיב כבישים קיימים, אלא להעביר אנשים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית".
תגובת משרד התחבורה
שר התחבורה ישראל כץ התייחס הבוקר בריאיון לאולפן ynet לבעיית הפקקים: "נושא התחבורה נמצא בראש העדיפויות הלאומי בתחום התחבורה. יש עלייה בשימוש של 12 אחוזים בתחבורה ציבורית. מקדמים נת"צים בגוש דן ומקדים עוד נושאים. אין דבר שניתן לעשות ואנחנו לא עושים".
מהמשרד עצמו נמסר כי "משרד התחבורה מקדם בימים אלה שורה של תוכניות מהפכניות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, שנועדו להתמודד עם עומסי התנועה בכל הארץ, ובעיקר במטרופולינים הגדולים. זאת, הרבה מעבר למה שמוצע על ידי הארגונים השונים.
"עלותם של מגה-פרויקטים אלה נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים. יצוין כי כ-60% עד 70% מהתקציב השנתי של משרד התחבורה, העומד כיום על כ-15 מיליארד שקלים, בתוספת פרויקטים רבים נוספים תומכי תחבורה ציבורית, שיבשילו בתוך מספר שנים, ישנו באופן משמעותי את המציאות התחבורתית במטרופולינים הגדולים ויאפשרו לראשונה להתמודד בצורה מיטבית עם עומסי התנועה.
"במרכז התוכניות, הקמת רשת של נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) עירונית ובינעירונית בכל הארץ, שתיצור העדפה ברורה לתחבורה הציבורית ותהווה אלטרנטיבה משמעותית לנוסע. התכנית כוללת בין השאר הכשרת נת"צים באורך כולל של כ-500 קילומטרים בגוש דן, ועוד מאות קילומטרים נוספים בשאר חלקי הארץ.
"רשת הנת"צים החדשה תשתלב עם מיזם הענק של 'הנתיבים המהירים' המקודם בימים אלה, בעלות של מיליארדי שקלים. התוכנית כוללת הקמת רשת של נתיבים מהירים, בכל הכניסות לתל אביב (בדומה לנתיב המהיר משפירים לתל אביב). כלי רכב ציבוריים ייסעו בנתיבים אלה ללא תשלום.
"במטרופולינים הגדולים, תל אביב וירושלים, מוקמת בימים אלה רשת של רכבות קלות (עיליות ותחתיות) שיגיעו לכל השכונות המרכזיות. השלב הראשון של פרויקט הרכבת הקלה מפתח תקווה לבת ים (הקו האדום), יצא לדרך לפני כשנתיים. בשאר חלקי הארץ, מקודמים מערכות הסעת המונים בהיקף נרחב, כמו למשל המטרונית בחיפה, המורחבת בימים אלה לכל ערי המטרופולין".
הפקה וריכוז: רעות רימרמן
לפנייה לכתב/ת 
