מה ייפתח ומה ייסגר בשבת? כל מה שצריך לדעת על "חוק המרכולים"
מי לא יוכל לפתוח את העסק בשבת? למי יותר למכור ביום המנוחה? מה יעלה בגורל חוקי העזר העירוניים שאושרו לאחרונה בחופזה? האם ניתן יהיה לאכוף את החוק? חוק המרכולים אושר הבוקר ברוב דחוק של 58 מול 57 מתנגדים. המשמעויות וההשלכות
בתום סאגה ממושכת אישרה הלילה (יום ג') מליאת הכנסת את הצעת החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה) התשע"ח 2018. רובנו מכירים את הצעת החוק הנפיצה בשם "חוק המרכולים", וכעת ננסה לעשות סדר במשמעויות של החוק, שאושר ברוב של 58 תומכים מול 57 מתנגדים.
לעיון בחוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוק המרכולים) - לחצו כאן
הצעת החוק נולדה בעקבות פסיקת בג"ץ באוקטובר 2017, שבמסגרתה הכריע הרכב מורחב כי תתאפשר פתיחת עסקים בתל אביב-יפו בשבת - וכך הכשיר למעשה את חוק העזר העירוני בעיר שמתיר פתיחת 164 מכולות ופיצוציות בימי מנוחה. ההכרעה ניתנה אז בתום עשור של הליכים משפטיים ויוזמות חקיקה שונות בסוגיה.
נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור הכירה בפסיקתה בנושא בתיקונים העירוניים של הרשויות המקומיות וקבעה כי בסמכותן לקבוע את האיזון הנכון בשטחן הטריטוריאלי.
פסיקת בג"ץ הרתיחה את הסיעות החרדיות. מאז הן המתינו לטריגר שיציף מחדש את הנושא, הזדמנות שתסייע בידם לכרוך את השלמת החקיקה בנושא ביוזמות אחרות של הקואליציה, ואף לקבוע לוחות זמנים להעברת החוק.
עבודות הרכבת בשבת הן שעוררו מחדש את השיח הציבורי על חילול יום המנוחה בפרהסיה. שורת יוזמות של השותפים הקואליציוניים (למשל חוק עונש מוות למחבלים של ישראל ביתנו וחוק ההמלצות של הליכוד) שימשה עבור החרדים הזדמנות טובה לסיים את החקיקה. בסיעות החרדיות מתעקשים כי החוק בסך הכול מחזיר את המצב לקדמותו, לזה שהיה לפני פסיקת בג"ץ בנושא תל אביב. ואילו באופוזיציה טוענים כי החוק משקף כפייה דתית והתערבות בוטה בחיי האזרחים במדינה.
מה בדיוק אומר החוק?
לפי הצעת החוק בנוסח שאושר, חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו כפופים להסכמה של שר הפנים לצורך פרסום ברשומות, והסכמתו תינתן רק אם פתיחת העסקים בימי המנוחה כמוצע בחוק העזר נדרשת למלא צרכים שהם חיוניים לדעתו של שר הפנים.
הצעת החוק שאושרה מכלילה בהגדרה ״עסקים" את כל המוסדות או המקומות המנויים כיום בסעיף 249 (20) לפקודת העיריות ובכלל זה חנויות, אך היא מחריגה מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, וכן היא מחריגה מקומות של עינוג ציבורי (הצגות של תאטרון, קולנוע, קונצרט וכיו"ב).
כלומר: בעניינם של בתי עסק דוגמת פיצוציות וחנויות מרכולים קטנות או סופרמרקטים קטנים, שפעלו במרכזי שכונות במסגרת היתר של חוקי עזר עירוניים, יוכל כעת שר הפנים להחליט כי הם יישארו סגורים, וזאת בהחלטה לבטל את חוק העזר העירוני המתיר את פתיחתם.
לדוגמה, חוקי עזר עירוניים שכמה רשויות מקומיות חוקקו לאחרונה בחופזה עשויים להפוך לחסרי חשיבות במקרה ששר הפנים יחליט לבטל אותם. עם זאת יצוין כי על מנת לסגור את העסקים באמצעות ביטול חוקי העזר, יצטרך שר הפנים אריה דרעי לנקוט צעד אקטיבי ולהתעמת עם הרשות המקומית במרחב התקשורתי-ציבורי.
עוד יצוין כי למרות הנוסח המקורי, שלא החריג חנויות נוחות בתחנות דלק, אישרה המליאה לפנות בוקר את ההסתייגות המחריגה את אותן חנויות. לפיכך, לשר הפנים לא יהיו סמכויות בעניינן, והוא לא יוכל להחליט אם לפתוח או לסגור אותן בשבת.
הביקורת העיקרית של מתנגדי החוק היא שלטענתם הוא מאפשר גם מרחב פרשנות, שכן לא ברור מה הדין לגבי מרכול העונה על דרישות החוק ומגיש קפה או מזון: מצד אחד החוק לא מתיר פעילות מרכולים אך מצד שני מתיר פתיחה של בתי קפה ומסעדות.
סוגיה בעייתית נוספת עוסקת באכיפה. בעל עסק שיפתח בשבת בניגוד לחוק צפוי לקנסות. ואולם ברשויות המקומיות אומרים שממילא אין להן כוח אדם שיוכל לאכוף את החוק. כלומר, אכיפה דורשה להעסיק פקחים בשבת שיחלקו דו"חות לכל בעל עסק שמפעיל מרכול או פיצוצייה ביום המנוחה. מלבד המחסור בכוח אדם, ברשויות מקומיות רבות אין כל מוטיבציה להפעיל פקחים לטובת העניין, ולכן שאלת היישום עומדת בספק.
לפנייה לכתב/ת 
