זוחלים באיילון: חצי מיליון נוהגים ב-19 קמ"ש
פקק ב-7 בבוקר, עומס אדיר אחר הצהריים - וגם ב-8 בערב עדיין צפוף: יותר מ-550 אלף כלי רכב חולפים בנתיבי איילון מדי יום. "אין אלטרנטיבה", אומרים הנהגים. מנכ"ל נתיבי איילון: "אם לא נשקיע בתחבורה הציבורית, נמשיך לעמוד בפקקים". סדרת "מדינה בפקק" מגיעה לכביש העמוס במדינה
יאיר מעמק חפר, שוהם מיבנה וזהבית מקריית אונו עושים את דרכם בכל יום למקום עבודתם בגוש דן יחד עם חצי מיליון ישראלים נוספים. הם נוסעים בנתיבי איילון, הכבישים העמוסים ביותר במדינה, שמגיעים לקצה הקיבולת שלהם. מסלול הנסיעה שלהם שונה, אך הסירוב העיקש לנסוע בתחבורה הציבורית - משותף לכל השלושה.
כתבות נוספות בפרויקט:
שוהם לוי מתגורר ביבנה ומבלה כל בוקר בפקקים של כביש 20 בדרך לעבודה בהרצליה פיתוח. "השיא שלי עומד על שלוש שעות נסיעה, ובמקרים רבים לוקח לי שעתיים. אם אני יוצא ב-6:00 הנסיעה מתקצרת לשעה, אבל בבוקר שאני צריך להסיע את הילדות לגן זה לוקח לפחות שעה וארבעים".
שוהם אחראי להסיע את בנותיו למסגרות החינוכיות פעמיים בשבוע. "לא רק שאני נאלץ לצאת מאוחר יותר בשביל לחסוך את הפקקים, המצב באיילון בשעה 20:00 עדיין עמוס, והמשמעות היא לפספס את זמן האיכות עם הבנות, להפסיד ארוחת ערב ואירועים חשובים נוספים".
יאיר פז, שמתגורר עם משפחתו בעמק חפר, בצידו השני של הכביש, מגיע לפגישות עבודה בתל אביב שלוש פעמים בשבוע ויוצא מביתו כבר בשעה 5:45. "לקראת 7:00 אני כבר עומד בפקק של איילון", הוא מספר. "אני תמיד שואל את עצמי: מי אלה כל האנשים האלה שקמים בשעה הזאת וכבר עומדים בפקק?"
"אחר הצהריים כל הדרכים לאיילון סתומות"
מצב הפקקים בצהריים, באופן טבעי, מחמיר באופן דרסטי: "אם בשעה כל כך מוקדמת לוקח לי יותר משעה, בימים שאני מאחר זה מגיע לשעתיים. אבל המצב הכי גרוע הוא בנסיעה חזרה. או שאני יוצא לפני השעה 15:00, או אחרי השעה 18:00, כי כל הדרכים שמובילות לאיילון פשוט סתומות".
גם בצידו המזרחי של גוש דן המצב אינו מזהיר. זהבית שאשא, תושבת קריית אונו, שעובדת באוניברסיטת תל אביב, מספרת כי הנסיעה בין מחלף גלילות למחלף קק"ל הסמוך עלולה להתארך לעיתים לחצי שעה. "אני מתחילה את הנסיעה בכביש 5 הפקוק, אבל ברגע שאני מגיעה מכיוון צומת גלילות לאיילות - מתחיל העיכוב האמיתי. בכל נסיעה ה-waze מודיע על עיכוב של עוד 5 דקות ועוד 5 דקות. נסיעה של שני רמזורים לוקחת לי לפעמים חצי שעה".
יאיר מספר שלאחר כמה ניסיונות להגיע ברכבו לתחנת הרכבת בחדרה ומשם להמשיך ברכבת בתל אביב - הבין כי לא מדובר בפתרון אמיתי. "אין מספיק תחבורה ציבורית לכיוון תחנת הרכבת, ובשטח התחנה אין מספיק חניות לרכבים. בשורה התחתונה, הנסיעה לא מתקצרת".
יותר מחצי מיליון מכוניות ביממה
יאיר, שוהם וזהבית הם רק חלק קטן מהסטטיסטיקה. בשנת 2017 עמד ממוצע הרכבים שנסעו בחלק המרכזי של נתיבי איילון ביממה אחת על 553,644 כלי רכב. בשנת 2000 עברו באותו מקטע 451 אלף כלי רכב ממוצע. המספר הגיע לשיא של כמעט 600 אלף רכבים בשנת 2006 ומאז נמצא בירידה.
בחברת "נתיבי איילון", שמפעילה את הכביש, מסבירים כי הירידה בתנועה נעוצה בעליית מספר הרכבים על הכביש. כמות הרכבים גדלה בצורה כל כך קיצונית, שהכביש הגיע לקצה הקיבולת שלו. כשמהירות הנסיעה פוחתת במידה ניכרת, כך יורד גם מספר כלי הרכב שעוברים באותו המקום.
המהירות הממוצעת בכביש בשעות העומס ירדה עם השנים בהדרגה ועומדת על 19-15 קמ"ש. גם תפוסת כלי הרכב (מספר האנשים שנוסעים בו) ירדה ועומדת על 1.2 נוסעים בכל מכונית - מה שעשוי לחזק את הסברה שהתלות ברכב הפרטי רק מגבירה את העומסים. גם ההכפלה במספר האזרחים שעובדים בגוש דן תורמת את חלקה לפקקים. בשנים האחרונות נפתחו מרכזי תעסוקה גדולים לאורך התוואי של איילון, ממתחם הבורסה שבאזור רמת גן, דרך מרכז עזריאלי, עבור בקריית הקניונים בראשון לציון ועוד.
בעיה נוספת שמלווה את אזור גוש דן העמוס היא השירות הרעוע של האוטובוסים במטרופולין. בכירי משרד התחבורה אמרו לא פעם כי השירות באזור הוא מהבעייתיים במדינה. למרות השקעות בפרויקטים ארוכי טווח כמו הרכבת הקלה, הנחת תשתיות ויוזמות לתחבורה שיתופית, במשרד עדיין מעריכים כי בעשור הקרוב ייאלצו הנוסעים להסתמך על האוטובוסים, אף שאלה לא מצליחים לשמש חלופה ראויה לרכב הפרטי.
בזמן שמשרד התחבורה מתכנן להקים רשויות מטרופוליניות לתחבורה הציבורית בירושלים ובבאר שבע, ההקמה של הרשות בתל אביב תקועה במקום. מבקר המדינה התייחס לעיכובים בהקמת הרשות בדו"ח שחיבר בסוף שנת 2016: "לנוכח ההמלצות החוזרות ונשנות עוד משנת 1996 להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, וכל עוד החלטת הממשלה משנת 2011 עומדת בעינה, על הגורמים המטפלים בנושא למצוא דרכים להסרת החסמים המונעים את הקמת רשויות התחבורה המטרופוליניות".
"להקים רשות תחבורה מטרופולינית"
נתיבי איילון הם שער הכניסה המרכזי לתל אביב. מנתוני עיריית תל אביב-יפו עולה כי רק לעיר לבדה נכנסים מדי יום מיליון מבקרים וחצי מיליון מכוניות. 1 מכל 9 מועסקים במדינה עובד בעיר. שיעור הנסיעות בתחבורה הציבורית עומד על 24% בלבד לעומת ממוצע של 40% במטרופולינים מקבילים בעולם המערבי. מספר הנוסעים הממוצע ברכב פרטי בשעות השיא במטרופולין תל אביב עומד על 1.1 נוסעים בלבד, ובעירייה מסבירים שכל אלו גורמים להתארכות זמן התנועה של כלי הרכב בישראל ולהגדלת אורך הגודש. פגיעה זו מוערכת נכון להיום בכ-25 מיליארד שקל בשנה במטרופולין תל אביב לבדו.
בעירייה מציינים את מיזם הרכב השיתופי "אותוטל". אשר בן שושן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה, קורא למשרד התחבורה: "לטובת קידום הנושא והפעילות ברמה המערכתית הכוללת יש להקים לאלתר רשות תחבורה מטרופולינית במטרופולין תל אביב". לדבריו, "רשות תחבורה מטרופולינית הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD ותאפשר לתת לאורך זמן מענה איכותי ובר קיימא לקשיים בעידוד ופתיחת התחבורה הציבורית".
"אין ספק שמדובר באחד הצירים המרכזיים העמוסים במדינה", הודה איתמר בן מאיר, מנכ"ל חברת נתיבי איילון. "אנחנו חושבים על פרויקטים נוספים כדי להקל את הגודש באמצעות הפחתת כלי הרכב הפרטיים שנכנסים לציר הזה".
המטרה: לעודד נסיעות שיתופיות
בן מאיר ציין כי עד שנת 2022 החברה מתכננת להרחיב את הכביש מראשון לציון ועד כביש 5, מפולג ועד כביש 5 ומראש העין עד גלילות. בקצוות הנתיבים יוקמו חניונים בדומה לזה שנפתח במחלף שפירים, ומהם יצאו שאטלים למרכזי התעסוקה. רכבים שבהם לפחות ארבעה נוסעים יוכלו לנסוע בנת"צים, ורכבים שבהם פחות מארבעה נוסעים יוכלו להצטרף בתמורה לתשלום אגרה.
בה בעת תעבוד החברה על פרויקט "מהיר לעיר" לסלילת נת"צים עירוניים בגוש דן. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, בשל החשש של ראשי הערים, שעומדים לפני שנת בחירות, מסתמנת דחייה בפרויקט, שעלול "לקחת" מקומות חניה לטובת סלילת נת"צים. בן מאיר דחה את הטענות ואמר כי בפגישותיו עם ראשי הערים הם מביעים מחויבות לפרויקט ולא ביקשו לדחות אותו.
לפי תוכנית העבודה של משרדי הממשלה, עד סוף שנת 2017 היו אמורות 15 רשויות מקומיות להתחיל את העבודות על הפרויקט, אך רק ספורות עושות זאת. "שנת 2018 מאופיינת כשנת תכנון של פרויקטים עתירי תשתיות, ולכן רובם יצאו בסוף 2018 ובתחילת 2019, אך גם השנה נתחיל בפרויקטים", אמר בן מאיר. בחברת נתיבי איילון התעקשו כי הם יעמדו בזמני הפרויקט והוא יסתיים עד שנת 2021 כמתוכנן.
לפנייה לכתב/ת 
