הקיצוץ הדרמטי רוכך: משרד החוץ ייאלץ לסגור 7 נציגויות
כמה משרדי ממשלה התפארו בהרחבת התקציב, אך משרד החוץ ייאלץ להתמודד עם הפחתה, לקצץ תקנים ולעודד פרישה מוקדמת, נוכח גזרה חדשה של משרד האוצר בעלות 40 מיליון שקל. יחד עם זאת, תוכנית האוצר המקורית - סגירת 22 נציגויות - נבלמה
הקיצוץ הדרמטי בתקציב משרד החוץ שבישל משרד האוצר בברכתו של ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו, רוכך משמעותית בעקבות קרב בלימה שניהל מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם מול האוצר, אף שמאחוריו אין אף מפלגה או שר שנאבקו להגדלת תקציב משרדו.
מרבית משרדי הממשלה פרסמו הודעות שבישרו על גידול מרשים בתקציב שלהם. אך משרד החוץ הוא היחיד שבו לא רק שלא נרשם גידול בתקציב, אלא כנראה ייאלץ לספוג הפחתה. זאת מאחר שהאוצר מתעקש להשית עליו את מימון הסכם שכר החו"ל של השליחים והסכם העמ"י (עובדים מקומיים ישראלים) שנחתמו באחרונה, בעלות של כ-40 מיליון שקל. במשרד החוץ עדיין מקווים לשכנע את משרד האוצר לממן את שני ההסכמים הללו מחוץ לתקציב. הצדדים סיכמו להמשיך במשא ומתן בנושא עד סוף החודש.
במקום התוכנית המקורית של האוצר שכללה סגירה של 22 נציגויות של ישראל בעולם מתוך 103 הקיימות, סוכם בסופו של דבר כי ייסגרו רק שבע החל משנת 2019 - מהלך שייצא לפועל במשך שלוש שנים. משרד החוץ הוא זה שיגבש המלצה אילו נציגויות לסגור ואת ההחלטה יקבל נתניהו. המועמדות לסגירה הן הנציגויות בבלארוס, דבלין, אסמרה, אטלנטה, סנטו דומינגו, בנגלור, ואחת הנציגויות במדינות הבלטיות (וילנה או ריגה).
בתמורה להתחייבות של משרד החוץ לסגור את הנציגויות, הוא יקבל תוספת של 175 מליון שקל לתגבור הפעילות שלו. מדובר בתוספת משמעותית לתקציב הפעילות, שעד היום עמד על 82 מליון שקל בלבד.
רוב תקציבו של משרד החוץ שעומד על כ-1.6 מיליארד שקל הוא תקציב קשיח שמיועד לשכירות, משכורות או הוצאות רכב ולכן לא נותר כסף פנוי לפעילות.
רותם הצליח לשכנע את האוצר לוותר על הכוונה לבטל 140 תקנים במטה משרד החוץ – עוד גזרה שהייתה עלולה לפגוע קשות במשרד. עם זאת, יהיה עליו לבטל 50 תקנים במשרד, וזאת כחלק מהחלטה רוחבית בכל משרדי הממשלה לצמצום כוח אדם.
סוכם שמשרד החוץ ייצא ביחד עם נציבות שירות המדינה והאוצר במהלך של עידוד פרישה מוקדמת. במקביל משרד החוץ יפעל לקדם מהלכי התייעלות בתוך המשרד, בין השאר כדי לעודד עובדים לצאת לחו"ל. בשנים האחרונות עובדים לא מעוניינים לצאת לשליחויות בחו"ל מסיבות הכרוכות בשכר, פגיעה בקריירה של בן הזוג ועוד. במקרים רבים אין בכלל מועמדים למשרות או מועמד אחד בלבד.
נקודת הפתיחה של תקציב משרד החוץ לשנת 2019 היא גרעונית, אלא אם יצליח לשכנע את האוצר לוותר על מימון שני הסכמי השכר. המשרד מתנחם בכך שסגירת שבע נציגויות הרבה פחות נוראית מסגירתן של 22, אך מנגד קשה מאוד להשתחרר מהתחושה שמראש העלאת המספר ל-22 נציגויות הייתה מהלך טקטי של האוצר.
סגירת נציגויות היא מכה קשה לשירות החוץ הישראלי, בוודאי בתקופה כה מאתגרת מבחינה מדינית. קיפול שבעה דגלים בעת הזאת – הוא מתנה שתנועת ה-BDS רק יכולה לחלום עליה והיא ניתנת לו עוד בהחלטה של ממשלת ישראל. לאורך כל ההיסטוריה, סגירת נציגויות תמיד התגלתה בדיעבד כטעות שאחר כך ישראל שילמה עליה.
גורמים במשרד החוץ אמרו שלא נותר להם אלא להתפלל, שבשנה הקרובה יצליחו לבטל את רוע הגזרה או במקרה של הקדמת הבחירות המהלך יבוטל מעצמו - שכן אף שר חוץ חדש לא יסכים להיכנס למשרד מקוצץ, וסביר להניח שיתנה את קבלת התפקיד בחזרה ל-103 נציגויות מלאות.
יו"ר ועד העובדים של משרד החוץ, חנן גודר, אמר כי ההחלטה "אומללה, ומשמעותה המשך הקיצוץ של תקציב הפעילות של משרד החוץ והיכולת שלו להתמודד מול האתגרים בזירה הבינלאומית. חבל שאנשי האוצר מתעלמים מהצורך הדחוף הזה".
לפנייה לכתב/ת 
