"אבי החיילים הבודדים" חגג 70: "להמשיך את העשייה החשובה"
מאות חגגו עם צביקה לוי את יום הולדתו, ולבקשתו, את המתנות שהביאו העבירו לידי החיילים שבהם מטפל זה כמעט 30 שנה. "אני מרגישה שצביקה הוא אבא שלי", סיפרה אחת החיילות שהיו תחת חסותו של לוי, שכיום מרותק לכיסא גלגלים בשל מחלת ה-ALS. "הקמנו דף פייסבוק כדי לעזור לו כלכלית"
מאות בני משפחה, חברים, אנשי צבא בכירים בעבר ובהווה – וכמובן עשרות חיילים בודדים, נאספו אתמול (יום ו') בצהריים בקיבוץ יפעת, לחגוג את יום הולדתו ה-70 של מי שמכונה "אבי החיילים הבודדים", צביקה לוי. על פי המסורת שהנהיג לוי, המתנות שבידי האורחים לא היו מיועדות לחתן השמחה, אלא לאותם חיילים בודדים שהגיעו בגפם מחו"ל, ומתגוררים בקיבוצים ברחבי הארץ.
לוי החל לפעול למען חיילים בודדים בשנת 1983, ובתחילה עסק בסיוע לחיילים משכונות מצוקה להתגייס לצבא. 11 שנים לאחר מכן קיבל את ניהול נושא החיילים הבודדים בצה"ל, ובין השאר פעל במהלך השנים לקשר בין החיילים לבין התנועה הקיבוצית. אלפי חיילים זכו לבתים בקיבוצים ולמשפחות מאמצות. הוא נושא דרגה ייצוגית של אלוף משנה, שלה זכה בשל פעילותו.
לפני כשנתיים חלה לוי בניוון שרירים אך המשיך בפעילות בקרב חיילים משוחררים עד שלא יכול היה לתפקד. כיום הוא מרותק לכיסא גלגלים ולמכשירי הנשמה. למרות המחלה, השתתף בעבר במרוצים באזור העמק, כאשר חבריו הכינו עבורו אופניים מיוחדים והובילו אותו לאורך המרוץ. בשנה שעברה, זכה לוי בזכות פעילותו בפרס ישראל למפעל חיים.
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, הגיע אתמול גם הוא ליום ההולדת של לוי, עם מתנה לחיילים הבודדים. "צביקה לוי, חתן פרס העמק ופרס ישראל, אוהב אדם", אמר בצר. "את כל האהבה הגדולה שהעניק לאורך החיים לחיילים בודדים, ולכל מי שנזקק, בנחישות ומסירות, משיבים לו כעת ומרעיפים עליו אהבה בחזרה. אנו מאחלים לצביקה בריאות ושנזכה לחגוג עוד שנים רבות".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), לשעבר ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל וחברו הקרוב של לוי, סיפר: "הוא באמת בן אדם מיוחד, חיבור של אדם ואדמה. איש עם לב רחב ואדם מיוחד במינו ועל זה הוא קיבל את פרס ישראל. הוא בנה מפעל לתפארת, ויש לו המשך".
גם ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) נכח באירוע: "אנחנו עוד פעם חוגגים יום הולדת לצביקה לוי, אבי החיילים הבודדים. האמת היא שאנחנו לא רוצים שהוא יהיה חייל בודד במלחמה שלו על השרידות, ובאמת אנחנו שמחים איתו כאן ברפת של יפעת באופן קבוע, חיילים בודדים, חברים מאמצים, שרים שירי ארץ ישראל. אפשר לומר לחיילים הבודדים, אל תדאגו, צביקה דואג לכם גם לעוד מאה שנה".
לחגיגות יום ההולדת הגיעו כמובן גם רבים מבין החיילים שלהם עזר לוי במהלך השנים. ג'וסיה פרוקס, חייל בודד שעלה לארץ לבדו ב-2012, סיפר: "הייתי חייל בודד אצל צביקה, הוא טיפל בי מאז שעליתי לפה. אני מאוד מעריך אותו ותמיד ידעתי שהוא יטפל בהכל, אז פשוט רציתי להגיע ולהגיד לו יום הולדת שמח".
ג'וליאנה ליסבוני הייתה חיילת בודדה מברזיל. "עליתי לפני ארבע שנים ושירתתי בצבא. הכרתי את צביקה הוא לקח אותי, הביא לי את הטלפון שלו, אמר שתישארי בארץ כשתסיימי את התוכנית הזאת אני אסביר לך איך הולכת התוכנית של החיילים הבודדים. הוא לקח אותי תחת חסותו ודאג לי להכל. אני פשוט שמחה לבוא לפה כל שנה ולראות את צביקה שהוא ממש כמו משפחה שלי, אני מרגישה שצביקה אבא שלי, אם חסר לי משהו, אני מרגישה שאני יכולה לפנות לאנשי הקשר שלו".
גם הסטודנט בר לוי סיפר על העזרה שקיבל מאבי החיילים הבודדים: "אני בן להורים שעזבו את הארץ. צביקה היה שם תמיד, אם היה מחסור או צורך אז צביקה הוא הכתובת. היום צביקה, כמו שכולם יודעים, חולה במחלת ALS. פתחנו דף פייסבוק ואנחנו עוסקים רבות באיך אנחנו מביאים את ההכרה של משרד הביטחון ומשרד האוצר בצביקה שלנו, באמת כדי שנוכל לסייע לו כלכלית וכדי שנוכל להמשיך את מה שהוא עושה יותר מ-20 שנה".
לפנייה לכתב/ת 
