ההעלאה בשכר השרים: "שערורייה. החתול שומר על השמנת"
יו"ר הוועדה לקביעת תנאי התעסוקה של הח"כים, חיים לוי, אמר לאולפן ynet כי ההעלאה בסך 5,000 שקלים בשכר השרים נובעת מכך שהח"כים הם שקובעים לעצמם את שכרם בניגוד להמלצות הוועדה. לוי גם מבהיר: "הגיוני ששרים יקבלו יותר". ח"כ חזן: "שכר גבוה ימנע שחיתות"
אחרי שאתמול (ב') אישרה ועדת הכספים העלאה בסך 5,000 שקלים בשכר היסוד של השרים יחד עם העלאה של 5,500 שקלים לראש הממשלה, אומר פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת תנאי התעסוקה של חברי הכנסת, כי המהלך "היה מחויב המציאות" בשל ההעלאה בשכר הח"כים – שבוצעה בניגוד להמלצות הוועדה. עם זאת, הוא הדגיש כי האחרונה המליצה על פתרון אחר - שלא התקבל.
על פי ההחלטה שאושרה, שכר השרים יוצמד לשכר היסוד של יו"ר האופוזיציה ויעלה מ- 39,236 שקל ל- 44,223 שקל. בנוסף על כך, שכרם של סגני השרים, שעומד על 35,993 שקלים, יושווה לשכר היסוד של חברי הכנסת, שיעמוד מעתה על 39,149 שקלים. הדיון בשכר השרים התקיים ביוזמת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), על רקע השחיקה בהעלאת שכרם לעומת קצב עליית שכר חברי הכנסת. הפער נעוץ בעובדה ששכר הח"כים והשופטים צמוד לשכר הממוצע במשק. שכר השרים, לעומת זאת, הוצמד החל מ-2001 למדד המחירים לצרכן, משום שאז המדד עלה במהירות רבה יותר. אלא שבשנים האחרונות השכר הממוצע עולה במהירות רבה מהמדד, והפער בין הח"כים לשרים הצטמצם.
"זה דבר לא ייאמן", תקף פרופ' לוי בריאיון לאולפן ynet. "הם (הח"כים) נלחמו על כך ששכרם יוצמד לשכר הממוצע במשק, אבל כשדנו בהסכם עם הנכים – הם הקפידו שזה יהיה צמוד למדד. למה? התשובה פשוטה: החתול שומר על השמנת. הם קובעים לעצמם את השכר ולאחרים הם קובעים מה שהם רוצים. במילה אחת: שערורייה".
"הוועדה המליצה לא להעלות את שכר חברי הכנסת כדי שלא ייווצר מצב שבו ח"כ משתכר יותר משר – דבר שאינו הגיוני", אמר פרופ' לוי. "ואכן, לפני כשנתיים, הוועדה הציבורית המליצה ששכר הח"כים יהיה צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. אלא שאנחנו ועדה ציבורית שממליצה ולא קובעת. מי שקובע זו ועדת הכנסת, והיא יכולה לבטל את ההחלטה שלנו ולעשות מה שהם רוצים".
פרופ' לוי סיפר כי המלצת הוועדה הציבורית לקביעת תנאי התעסוקה של חברי הכנסת לא התקבלה על ידי ועדת הכנסת, אך אז "השכר הממוצע במשק עלה במהירות יחסית למדד, ונוצר מצב שח"כים מקבלים שכר של 42,800 שקלים, שהוא גבוה משכר השרים - שעמד על 42,000 שקלים". הוא הדגיש כי הציע לוועדה הציבורית להתפטר מתפקידה, אך הומלץ לו שלא לעשות כן - "כי תמונה ועדה אחרת שתשמש כסות להחלטות הח"כים".
לדבריו, "ההיגיון הוא כזה: אם שכר הח"כים, הצמוד לשכר הממוצע במשק, נקבע בצורה כזו שהוא הולך ועולה במשך הזמן לעומת שכר השרים, שצמוד למדד – אז נוצר התהליך הזה. לדוגמה: בשנה שעברה השכר הממוצע במשק עלה ב-3.5 אחוזים והמדד ב-0.8 אחוזים. כבר קיבלנו שלושה אחוזים לטובת חברי הכנסת. על פני עשור הדבר הזה יתבטא בעלייה בשיעור של 30 אחוזים לטובת חברי הכנסת. אם היו מקבלים את ההחלטה שלנו – התהליך הזה היה נמנע כי שכר הח"כים לא היה עולה ואז לא היה מתעורר צורך להעלות את שכר השרים. אם כבר העלו את שכר הח"כים – יש היגיון בכך שהשרים יקבלו גם הם יותר".
מדוע חברי הכנסת קובעים לעצמם את גובה השכר ולא הוועדה הציבורית?
"כאמור, הוועדה הציבורית ממליצה בלבד ולא קובעת. אם הדבר נראה לחברי הכנסת טוב או הגיוני – הם יקבלו את ההמלצה. אם לא – הם לא יקבלו אותה".
זה מצב נורמלי?
"ודאי שלא. יש לשנות את החוק כך שחברי הוועדה הציבורית יקבעו את שכרם של חברי הכנסת ואי אפשר יהיה לערער על זה. אבל זה לא המצב. הרי חברי הכנסת מעוניינים להיטיב עם עצמם – אבל שפרופסור מהאוניברסיטה יגיד שזה בסדר. זה כיסוי ואני לא מוכן לזה".
אז בעצם מנצלים אותך ואתה נותן לזה יד.
"לא. אני לא מוכן לתת לזה יד. זו הסיבה שבגללה אני מתראיין וחוזר על המלצות הוועדה פעם אחר פעם. כדי שהבוחר יחליט למי להצביע ביום הבחירות".
ח"כ חזן: "לדאוג לשכר גבוה לשרים כדי למנוע שחיתויות"
לדיון הצטרף גם ח"כ אורן חזן (הליכוד), שאמר כי חברי הכנסת "לא מעלים לעצמם את השכר. בסך הכול קבעו אתמול את שיטת העלאת השכר של השרים והצמידו אותה לזו של השופטים ולזו של הח"כים". הוא הוסיף כי הטענה להזנחת ציבור הנכים היא "פופוליזם בשקל. זה לא בא על חשבון העלאת השכר לנכים". עם זאת הדגיש חזן כי הוא "כועס על המנהיגות – שמאל וימין כאחד – שלא באמת עושים הכול כדי לפתור את הבעיות הללו. בראש ובראשונה נמצאים כרגע הנכים".
אתה אומר "פופוליזם", אבל אומר יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר השרים שזו "שערורייה" וש"החתול שומר על השמנת".
"אני לא כאן כדי להגן על המנגנון, בטח שלא על הממסד, שאני מבקר ותוקף חדשות לבקרים. אני מסכים שצריך להוציא את סוגיית השכר לוועדה חיצונית שתקבע. מצד שני, צריך גם לזכור שהשחיתות גואה – הן ברשויות המקומיות, הן בכנסת והן בממשלה. כששר מקבל לידיו תקציב כל כך גדול, כשהוא מקבל משרד עם כל כך הרבה אחריות, צריך לתת לו כלים לעבוד איתם כדי שהוא לא יתפתה למעשי שחיתות. בין היתר צריך לדאוג לו גם שכר הוגן".
העלאה של 5,000 שקלים זה מה שימנע שחיתות? זה לא טיעון כל כך רציונלי.
"אגיד את זה בעדינות: אני חושב שהשכר של נבחרי הציבור צריך להיות הרבה יותר גבוה. לא רק בגלל שהם עובדים קשה, אלא כדי לטרוק את הדלת חזק בפני האפשרות שהם יתפתו למעשי שחיתות. זה מתחיל מסיפורים על סיגריות ושמפניות וזה עובר לסיפורים של מעטפות של כסף, שהם היינו הך. אני מקווה מאוד שאנחנו לא נגלה שהסיפורים על ראש הממשלה נתניהו הם אמיתיים ושהוא ייצא חף מפשע".
לפנייה לכתב/ת 
