"תזיזו את מטוסי ארה"ב, אנחנו תוקפים בעיראק"
הדילמה וההבלגה: לרגל 27 שנה למלחמת המפרץ הראשונה נחשפת הקלטה נדירה של הרמטכ"ל דאז דן שומרון ז"ל. "הצגתי תוכנית, לא המלצתי לתקוף", הדגיש. שר הביטחון דאז, משה ארנס: "אישרתי תוכנית להנחתת כוחות במערב עיראק, אבל שמיר התנגד"
"אני הצגתי לו את תוכנית התקיפה הגדולה. אז משה ארנס התקשר לדיק צ'ייני ואמר לו 'תזיזו את המטוסים שלכם, אנחנו תוקפים במערב עיראק'". פרטי השיחה הדרמטית הזו נאמרו בהקלטה נדירה של הרמטכ"ל לשעבר רא"ל דן שומרון ז"ל, לרגל 27 שנה למלחמת המפרץ הראשונה.
בהקלטה, שהתפרסה על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, מוצגת היטב הדילמה המרכזית של אותם ימים - האם לתקוף את משטרו של סדאם חוסיין בתגובה לירי הסקאדים. בראיון אחר לארכיון צה"ל מספר שר הביטחון במלחמה, משה ארנס, כי הוצגה תוכנית להנחתת כוחות במערב עיראק - והוא אישר אותה.
"הייתה לי עם ארנס מתיחות קלה", נשמע שומרון בהקלטה, שמתפרסמת בין היתר לרגל 70 שנה לארכיון צה"ל במשרד הביטחון. "הצגתי לו את התוכנית עם מפקד חיל האוויר בשבת בבוקר, אחרי תקיפת הטילים הראשונה. ארנס התקשר לצ'ייני ואמר לו - תזיזו את המטוסים שלכם, אנחנו תוקפים במערב עיראק. את זה אפילו לא ידעתי. הלכנו לראש הממשלה, הצגתי את התוכנית ואמרתי לו שאני לא ממליץ לתקוף למען שלום הקואליציה הבינלאומית".
"אחרי זה היה בקבינט דיון, שם שרים ביקשו לעשות משהו", הוסיף הרמטכ"ל דאז. "אמרו שלא ייתכן שמדינת ישראל לא תגיב. הרי יש פה רפלקס מותנה אצל רוב האנשים. ככה גדלנו כולנו וחונכנו. לא אגיד מי אמר מה, אבל היו שם שרון וגנדי ויובל נאמן ורפול. יש שם חבורה. ואני אומר - אפשר לבצע הכול, אבל אני ממליץ לא לבצע כיוון שזאת פגיעה בהרתעה. אם לבצע יש לבצע פעולה משמעותית".
לדברי שומרון, "ארנס אמר לי אז שהוא לא מבין. הרי הצגתי לו תוכנית. הסברתי לו שזה שני הצדדים של אותה מטבע. אני כרמטכ"ל מציג תוכנית. אם הממשלה תחליט לתקוף, אני מוכן. אבל אני ממליץ לא לתקוף. זה לא אומר שאני לא עושה תוכנית לתקוף. במיוחד שאני לא יודע אם בעוד שעה ייפול טיל, אולי גז, ואולי כן אמליץ לתקוף".
ארנס, בן 92 כיום, סיפר כיצד הוא ראה זאת: "שומרון הציג את הפעולה, אני זוכר את זה כמו היום". לדבריו, בישיבה נכח גם תא"ל נחמיה תמרי ז"ל, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל שיועד לפקד על הפעולה: "לפני שאישרתי שאלתי את תמרי מה הוא אומר והוא אמר לי שזה בסדר, נעשה את זה. אמרתי - בסדר, אני מאשר. שומרון לא אמר לי שהוא לא מאשר".
על טענת שומרון לפיה הוצגה לארנס תוכנית מגירה הוא הגיב: "לא מגירה, הרמטכ"ל שומרון הציג בפני תוכנית של הנחתת כוחות במערב עיראק. בישיבה במשרד הביטחון, שבה למעשה שומרון הציג את התוכנית הזאת, הוא לא אמר לי שהוא לא ממליץ עליה. להפך, הוא הציג את התוכנית ואני אישרתי את התוכנית".
ארנס סיפר כי הוא טס לארצות הברית ביחד עם סגן הרמטכ"ל דאז אהוד ברק ונפגש עם הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש. הוא אמר להם כי טילי הפטריוט לא מצליחים ליירט את הסקאדים. "הטיל הבא יכול להיות כימי, אנחנו לא יכולים להמתין יותר ולכן אני מבקש ממך להגיע לתיאום ואנחנו נצא לפעולה", שחזר ארנס את דבריו לבוש.
לפי ארנס, "בוש היה די כעוס. 'מה, אתם יכולים לעשות משהו שאנחנו לא יכולים?', הוא אמר. לא רציתי להיות חוצפן ולהגיד לו - 'כן, כן, אנחנו יכולים'. אמרתי לו שאנחנו נפעל אחרת". בשיחה נוספת עם שר ההגנה האמריקני דיק צ'ייני והרמטכ"ל קולין פאוול נאמר לארנס: "אם אתם פועלים, אנחנו פשוט ניסוג מהאזור הזה ואתם תעשו מה שאתם רוצים".
בסופו של דבר, ישראל כידוע לא פעלה, גם בגלל שראש הממשלה יצחק שמיר העדיף להמשיך ולהבליג. "שמיר חשב לדעתי בטעות שהוא בונה הרבה קרדיט אצל האמריקנים על ידי כך שהוא נענה לבקשה שלהם ושזה יעמוד לזכותו בנושאים חשובים - יהודה ושומרון, התנחלויות, פלסטינים. הוא אך פעם לא אמר לי לא. הוא כנראה גם חשב שאם ייפול פה טיל ויהרגו הרבה אנשים, אז יהיה לחץ ציבורי כזה, אז הוא סחב את זה לראות מה יקרה", העריך ארנס.
השר לביטחון הפנים באותה תקופה, רוני מילוא, סיפר ל-ynet על הלך הרוח בקבינט באותם ימים: "היה דיון ארוך ורציני מאוד בקבינט בשבת בבוקר אחרי שנפלו טילים בחמישי בערב, ואף היתה תוכנית פעולה ממשית. לפני שהתחיל הדיון הייתי בחדרו של ראש הממשלה שמיר, בזמן שהוא דיבר עם בוש בטלפון. במהלך השיחה בוש ביקש שלא נתערב על מנת לא לערער את הקואליציה שהייתה לארצות הברית אז נגד עירק ביחד עם חלק גדול מהעולם המערבי כולל סעודיה, מצרים ומדינות המפרץ. זאת הסיבה ששמיר לא רצה שנתערב".
"היו הצעות בקבינט דווקא שכן תהיה מתקפה, כולל תוכנית מפורטת שהוצגה על ידי הגורמים המוסמכים", הוסיף מילוא. "היינו צריכים לקבל החלטה עד שעה מסוימת בבוקר כדי שמטוסי חיל האוויר יוכלו לצאת לפעולה. היו קולות שאמרו שצריך לתקוף וסימנו גם יעדים ושמיר ניהל את הישיבה ביד מאוד תקיפה. לקראת סוף הישיבה הוא ביקש ממני להביע דעתי. הוא ידע שאני לא בעד התקיפה. ברגע שסיימתי הוא דפק על השולחן, אמר 'יש פה רוב נגד הפעולה והישיבה נעולה', ונכנס לחדרו".
לפי מילוא, "לשמיר היה חשוב מאוד לא לפעול נגד הבקשה האמריקנית ובזה ירדה מעל הפרק המתקפה. כמובן שאם חלילה היו נופלים כאן טילים כימיים או מסוג שהיה מהווה באמת פגיעה או סיכון משמעותי אז יכול להיות מאוד שהיינו מתכנסים פעם נוספת, וזה גם נאמר בקבינט, והיינו מחליטים על פעולה. מאחר שהכל היו טילים שלא גרמו לנזק משמעותי, על אף שמאוד לא נעים להיות באזור עם טילים, ההחלטה היתה לא לצאת לפעולה".
לפנייה לכתב/ת 
