"השמיים פתוחים בשבילכן"
הם ליוו את בתם במהלך קורס הטיס המפרך, ראו אותה מקבלת כנפיים, ממריאה ונלחמת בדיוק כמו חבריה הטייסים הגברים. עכשיו הם יוצאים במסר חד וברור נגד הקריאות להשאיר את הנשים מחוץ לצה"ל
חינכנו את ילדותינו לחברה פתוחה, המכבדת כל אדם וכל אישה, מתינוק ועד מבוגר, מדתי ועד חילוני, מעירוני ועד לאיש הכפר. חינכנו לחברה חופשית אשר תפקידה בין היתר לאפשר הזדמנויות.
מצד שני: הרב אבינר: "יש נשים ביחידה? אסור להתגייס"
לא כולן צריכות להיות טייסות, נווטות, חובלות, לוחמות. רק מי שרוצה ועומדת ברף הדרישות השווה לכולם ומצליחה להיות מצטיינת. אבל כולן זכאיות לכך שכל האפשרויות יהיו פתוחות בפניהן. כמו כל מסגרות התעסוקה, כמו עולם ההשכלה הגבוהה, כמו האפשרות להיכנס לחנות ולקנות את מה שרוצים. זאת המשמעות של עולם חופשי. האפשרויות פתוחות ואנחנו מחליטים לאן להיכנס ואיפה לנסות להצליח.
טקס סיום קורס טייס. לא לגברים בלבד(צילום: חיים הורנשטיין)
נשים חרדיות ודתיות עובדות בתחומים רבים, גם בתפקידי ניהול. אז למה איש הייטק דתי יכול לעבוד עם ותחת ניהולה של אישה אבל בצבא לא? למה כשמדובר על לקבל הנחייה על אלגוריתמים זה עובר? ההתנגדות של רבנים שונים ושל חברי כנסת לא רק מקוממת אלא פוגעת ישירות בקהילה הדתית–לאומית והחרדית. אם לא בצבא אז בשום מקום אחר – לא במקום העבודה, לא בלימודים, לא בחנויות, לא בקונצרט או בהצגה - דתיים לא יוכלו להיות עם בנות. מי ייפגע כלכלית? מי ייפגע חברתית? הקהילה הדתית עצמה. תמוה בעינינו איך אין מספיק קולות פנימיים היוצאים נגד ההתבטאויות הללו.
כמשפחה ישראלית טיפוסית אשר תרמה, תורמת ותתרום למערכת הביטחון במעגל הפנימי והרחוק יותר, אנו אומרים: מי שלא רוצה לשרת עם נשים ביחידות לוחמות, אז שלא ישרת בכלל. אנחנו כאזרחי המדינה וכהורים לא יכולים לסמוך על אנשים כאלה שבעת הצורך - באימונים או בקרב, יוכלו להתמקד בהגנה על מדינה ישראל. השיקולים האישיים שלהם יגברו על צרכי הלחימה, על עמידה במטרות הצבאיות, על לחימה משותפת עם שאר החיילים והחיילות ועל הגנה מפני כדור האויב. לא תודה.
אנו מחזקים את בנות צוות האוויר לדורותיהן, מיעל רום הטייסת הראשונה ועד לאחרונה שסיימה בחודש האחרון את קורס הטייס. אנו גאים בכולן וגם באלה אשר ממשיכות להצטיין ולהגיע לתפקידי פיקוד בזכות הביצועים שלהן ולא בזכות היותן אישה.
המינויים האחרונים - מפקדת טייסת תעופה, סגנית מפקד טייסת קרב ואולי בקרוב מפקדת טייסת תובלה ועוד מינוים רבים ואחרים לתפקידים מובילים, הם המציאות העכשווית שקובעת שמצויינת היא הדרך ולא שום שיקול אחר. אנו גאים ברמטכ"ל רא"ל איזנקוט ובכל הרמטכ"לים הקודמים שאפשרו לבנות להשתלב במערך הלחימה בצה"ל. אנו גאים במפקדי חיל האוויר המאפשרים בשנים האחרונות את הפתיחות של המערכת, עם הקשיים והלימוד תוך כדי. אנו מחזקים את ידי ראש להק כח אדם של חיל האוויר ואת המפקדים בשטח. הדרך עוד ארוכה, אבל לשמחתנו צה"ל וחיל האוויר מובילים אותה עם ראש זקוף למען צה"ל ולמען החברה הישראלית כולה.
הטור פורסם ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
סיום קורס טייס, ארכיון
צילום: AFP
מומלצים
