דרמה איראנית: חמינאי רוצה להפריט את משמרות המהפכה
שר ההגנה אמר שהמנהיג הרוחני העליון הסכים לקחת מידי הארגון החזק ביותר באיראן את כוחו הכלכלי ולהפריט את רכושו ועסקיו. המרוויח הגדול מהמהלך - מעמד הביניים שתומך באופן מובהק בנשיא רוחאני
שר ההגנה האיראני, הגנרל אמיר חטאני, אמר בראיון שהמנהיג הרוחני העליון עלי חמינאי הביע את הסכמתו לכך שעל הצבא ומשמרות המהפכה להתחיל בהפרטת העסקים והנכסים שלהם. המשפט הזה, שמנוסח בשפה ביורוקרטית יבשה, צופן בחובו דרמה גדולה. הדרמה הזו נמצאת רק בשלבים התחלתיים והמבחנים האמיתיים למימושה קשים ועדיין רחוקים. אבל האמירה הזו לכשעצמה מאותתת על אפשרות של שינוי מגמה עמוק בדרגים הבכירים ביותר של ההנהגה האיראנית.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הרפובליקה האיסלאמית של איראן מאמינה בכפילויות. לכל מוסד או תפקיד חשוב יש שתי גרסאות, שני אנשים או גופים שמבצעים אותו. יש "מנהיג עליון" ויש "נשיא"; יש בית של הפרלמנט שבוחרים בקלפי ויש בית שממונה מלמעלה. הכפילויות הן ביטוי לתפישת עולם שלפיה הפתרון הטוב ביותר לבעיות פוליטיות הוא פתרון שמבוסס על תיווך.
כששני צדדים מתעמתים, מה שקורה בהגדרה במצב של כפילות, יבוא צד שלישי ויתווך פתרון שמבוסס על פשרה. פתרון כזה יהיה תמיד טוב יותר ממשחק סכום אפס, שבו צד אחד ירוויח הכול והצד השני יפסיד הכול. הגישה הזו צומחת מן ההגיון של קהילה דתית, הגיון שהנחה את מקימי הרפובליקה האיסלאמית. בקהילה כזו יש תמיד קיצוניים ומתונים והיחסים ביניהם אינם יכולים להסתיים בניצחון מוחלט של צד אחד על השני. תיווך הוא כלי ראשון במעלה בחברה קהילתית אורתודוקסית, כזו שיכולה לשאת שינוי רק אם הוא אורגני, איטי ומתמשך.
הגוף שנועד להגן על המהפכה האיסלאמית הפך לאינטרסנטי
משמרות המהפכה האיראניים, שהוקמו מעט אחרי שקמה הרפובליקה האיסלאמית ב-1980, היו אמורים להיות חלק מן האיזון הזה. הצבא האיראני המקצועי אמור היה לייצג אינטרסים "טהורים" של ביטחון שוטף. משמרות המהפכה היו מופקדים על המשך שגשוגה של המהפכה ושל ההנהגה המהפכנית. הפיקוד הבכיר של משמרות המהפכה ממונה וקשור ישירות לפוליטיקאים בכירים באיראן. המציאות הייתה שונה. לאחר עשור של מאבק התפנתה הרפובליקה האיסלאמית של איראן להתבססות ולהתרחבות. כשהצורך לנצח במלחמת קיום כבר לא איחד בין הקולות השונים נוצר מתח בין אלה שקראו להמשך מאבק והתנגדות לבין אלה שביקשו להנמיך את החומות הבצורות.
למשמרות המהפכה, גוף שנוצר כדי להגן על "המהפכה האיסלאמית", היה קל להזדהות עם הצד השמרני והמסתגר. משמרות המהפכה נקטו עמדה בוויכוח. הם כבר לא היה גוף לאומי, אלא גוף אינטרסנטי.
מלחמת רוחאני במשמרות המהפכה
עוצמתם של משמרות המהפכה הייתה עדות מתמשכת להתערערות ההגיון הדתי שהנחה את מקימי הרפובליקה האיסלאמית. השחיתות, הסיאוב והכוחניות הטרידו אזרחים רבים שביקשו לשנות את המשטר האיראני מבפנים, אך לא להפיל אותו. נשיא איראן, חסן רוחאני, נבחר לתפקידו ב-2013 בדיוק על מצע של מאבק נחוש מבפנים לשיפור והתמתנות.
הרפורמות הכלכליות שהציע רוחאני נועדו להחזיר שקיפות ופיקוח למשק האיראני ולחסל את הכלכלה השחורה שמשמרות המהפכה מקדמים ומסמלים. רוחאני נאבק בכוחם הכלכלי של המשמרות בכל יכולתו, אך עד עתה נמנע המנהיג העליון מלהתבטא בגלוי בעד צמצום כוחם של משמרות המהפכה. דבריו של שר ההגנה בדבר הפרטת נכסיהם ועסקיהם של משמרות המהפכה מבטאים מה שיכול להיות שינוי עמוק ומשמעותי.
הפרטה כזו תעניק עוצמה כלכלית והשפעה פוליטית למעמד הביניים האיראני, שיוכל לרכוש עסקים ונכסים. מעמד הביניים תומך באופן מובהק בנשיא רוחאני ובאורתודוקסיות המתונה שלו.
ההפגנות שטלטלו את איראן בשבועות האחרונים הופנו נגד השחיתות והסיאוב של "המשטר", אך כוונו בעיקר למשמרות המהפכה ולאנשי הדת התומכים בהם. נכונותו של המנהיג לשקול את שינוי המצב הקיים ואת צמצום כוחם של המשמרות מעידה על כך שהמנהיג מתחיל להבין שהמאבק הפנימי באיראן הוכרע. לרפובליקה האיסלאמית לא תהיה זכות קיום אם תתעלם מרצונותיו ושאיפותיו של מעמד הביניים ובעיקר מן הרצון לרווחה, להתפתחות ולהתמקדות בשיפור המצב באיראן פנימה.
ד"ר אורי גולדברג הוא מומחה לתיאולוגיה פוליטית בעולם השיעי מן המרכז הבינתחומי בהרצליה ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית
לפנייה לכתב/ת 
