תעלומת ילדי תימן: "יש עדיין מדיניות הסתרה"
הפרקליטות אישרה את בקשת 17 משפחות של יוצאי תימן לפתיחת קברים לצורך בדיקת קשרי משפחה. בקשתה של עידית בן שימול, שמנסה לאתר את גופת דודה שנעלם, נדחתה: "האמת בקברים, אך הדרך עוד ארוכה". וגם: המפגש המרגש בין אחיות שהופרדו לפני 67 שנה
פרקליטות המדינה נענתה אתמול לבקשתן של 17 משפחות של יוצאי תימן למתן צווים לפתיחת קברים לשם לקיחת דנ"א וביצוע בדיקות גנטיות לקשרי משפחה בינן לבין שרידי הגופות. מי שלא זכתה לבשורה דומה היא עידית בן שימול, שמנסה להתחקות אחר עקבותיו של דודהּ, שנעלם בשנות ה-50 בהיותו ילד, אולם בקשתה לפתיחת קבר נענתה לפני מספר חודשים בשלילה. "האמת נמצאת שם - בתוך תיקי האימוץ, בקברים. בינתיים אף קבר לא נפתח", אמרה בריאיון לאולפן ynet.
"מי שהגישה את העתירה זו אימא שלי ואני ליוויתי אותה", היא מספרת. "אנחנו היינו המקרה הראשון שניגש לבית משפט כדי לבקש פתיחת קבר, עבור אח שלה. התיק נפתח לפני כשלוש שנים, התחלנו את התהליך, והייתה סחבת מאוד ארוכה עד שלבסוף קיבלנו תשובה שלילית.
"כל הרצון של אימא היה להקים מצבה. לא הייתה הלוויה ואמרו בזמנו 'קברו את הילד'", הוסיפה. "כשהיא סוף-סוף איתרה איפה האח שלה נקבר, מה שלא ידעה כל השנים, היא ראתה שיש רק אדמה. בשל העובדה שקיבלנו מסמכים סותרים ממשרד הפנים, שהעלו כל מיני סימני שאלה, היא ביקשה לפתוח את החלקה ופשוט לבדוק אם אכן העצמות של אחיה נמצאות שם, אלא שפרקליטות המדינה נאבקה בנו קשות".
עידית מתקשה להסביר מדוע הפרקליטות סירבה לבקשתה בשונה מהיענותה לבקשת 17 המשפחות האחרות, והיא תוהה אם אכן ייפתחו קברים: "זו שאלה שאני שואלת גם את עצמי. אני קצת חוששת מההצהרה של הפרקליטות, שכאילו נותנת הסכמה כללית לעניין. אני ממש לא רוצה לקלקל את השמחה של המשפחות, אבל מחכה להן עוד דרך ארוכה".
עידית, שביימה סרט המבוסס על סיפור משפחה, טוענת כי גם לאחר חשיפת הפרוטוקולים של ילדי תימן בדצמבר 2016 רב הנסתר על הגלוי: "כשערכתי את התחקיר של הסרט ישבתי ימים בארכיון המדינה. באתי וקראתי עדויות, ובעיניי המצב היום החמיר. פעם הוצאתי מתוך העדויות שמות של מאומצים וילדים, אך היום הכול מושחר. זאת אומרת שיש מדיניות שהיא פתוחה, אבל את הדברים שרוצים להסתיר עדיין מסתירים".
התאחדה עם אחותה בגיל 67
ורדה פוקס, מאומצת שטענה שנים רבות כי היא אחת מחטופי תימן, התאחדה לראשונה אמש (ג') עם בני משפחתה הביולוגיים בזכות התאמת דנ"א מלאה שהתקבלה במאגר הגנטי של חברת MyHeritage, המפעילה פרויקט התנדבותי לאיחוד משפחות ילדי תימן, מזרח והבלקן שנחטפו, הופרדו מיקיריהם או נעלמו בשנים הראשונות לקום המדינה.
"מגיל חצי שנה גדלתי בחולון אצל הורים מאמצים", סיפרה פוקס ל-ynet. "ההורים המאמצים שלי אמרו לי שאני מאומצת רק כשהייתי בת 11, אבל אני ידעתי כבר כשהייתי קטנה, כי הילדים היו אומרים לי. מגיל שש עד גיל 40 חיפשתי את ההורים שלי בטירוף ולא מצאתי אותם. ואז התייאשתי. החלטתי להפסיק לחפש ואמרתי לעצמי שאם הם רוצים הם יבואו אליי, כי כמה אתה יכול לחפש. עכשיו פתאום בשנה האחרונה התחילו להתקשר אליי להציע לי בדיקת דנ"א".
"אימא שלי ילדה אותי בבית החולים הדסה בתל אביב, היא הלכה להביא את אבא שלי וכשהיא חזרה אני כבר לא הייתי. לקחו אותי לבית יתומים ויצו בתל אביב. הייתי שם חצי שנה ואז המשפחה המאמצת לקחה אותי".
ורדה בת 67, ויש לה משפחה ענפה משלה. אך הטראומה לא עוברת וכך כנראה גם ההתרגשות מהאיחוד אמש. "עד עכשיו אני לא מעכלת את מה שעבר עליי. כמו שדבר רע אי אפשר לעכל תכף, כך גם דבר טוב. קרוב ל-70 שנה לא ראיתי את המשפחה, זה לא יום-יומיים. אני לא יודעת איך משרד הרווחה לוקח ילדים בלי פרופורציה. זה ממש עוול כזה גדול. הם לוקחים סתם. לפעמים בגלל שלמישהו אין כסף או שהאם חד-הורית".
היא מוסיפה: "אין כמו אימא ואבא, אין יותר מאבא ואימא. לא משנה אם המאמצים טובים, יש להם כסף או אין להם כסף. אין יותר מהורים. ובי זה פגע מאוד שלא היו הורים. זה לא עשה לי טוב, עד גיל 40 זה עשה לי רע".
ורדה הייתה מראשוני הנבדקים לפני כשנה וחצי, באירוע ההשקה של המאגר הגנטי שבו הכריזה חברת MyHeritage כי תקים ותממן מאגר של בדיקות דנ"א במטרה להביא לאיחוד משפחות. במסגרת הפרויקט מעניקה החברה בדיקה גנטית בחינם למשפחות ולמאומצים שרוצים בכך. כל האנשים בארץ ובחו"ל שיש להם קשר כלשהו לפרשה, בין שהם בני משפחות שילדיהן נעלמו ובין שהם סבורים כי הם מאומצים ומעוניינים לגלות את מוצאם ומשפחתם הביולוגית, זכאים לבצע את הבדיקה בחינם.
עופרה מזור, אחותה הביולוגית של ורדה, הגיעה לאחרונה לכנס שערכה ח"כ נורית קורן בראש העין בעניין פרשת חטופי תימן, וביצעה באירוע בדיקת דנ"א, וזאת הובילה לאיחוד. המפגש המרגש הסתיים בדמעות, חיבוקים ותמונה משותפת של בני המשפחה.
"אנחנו מחפשים אותה לא מהיום ולא מאתמול", סיפרה עופרה. "אני הלכתי לברר כבר לפני 30 שנה. אבל לא היה תיק אימוץ, לא היה כלום, איך נגיע אליה. כשהלכתי לברר בארכיון של בית החולים מצאתי מתי אימא שלי הייתה שם - אבל על השם של אימא היה קו שחור עם עיפרון. כנראה שזה קוד, ואז אני קראתי למישהו ואמרתי לו שאני רוצה לברר והוא אמר לי שאי אפשר".
"אנחנו מאוד מתרגשים", הוסיפה עופרה. "אתה לא מבין כמה אימא שלי הייתה עצובה, היא הייתה אישה מאוד שמחה, והקטע הזה הרס אותה".
המאגר הגנטי של חברת MyHeritage מכיל כיום למעלה ממיליון איש. בנוסף לבדיקות גנטיות חברת ההייטק הישראלית עוסקת גם בפיתוח כלים דיגיטליים לניהול אילנות יוחסין ומציאת קרובי משפחה.
כל מי שסבור שהוא קשור לפרשת ילדי תימן מוזמן להיבדק בחינם ולהצטרף למאגר: