שוב נטשו את הילדים
בשנת 1998 קיבלה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - אבל בתקציב 2019 עבור ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית התקציב נאלם ונעלם
בישראל חיים כמיליון אנשים עם מוגבלות. אנשים עם מוגבלות עובדים פחות, משכילים פחות, מרוויחים שכר נמוך יותר ומתקשים יותר לכסות את הוצאותיהם החודשיות. אנשים עם מוגבלות מדווחים לעתים קרובות יותר על תחושת בדידות ועל היעדר חברים, ולשיעור גבוה יותר מהם אין על מי לסמוך בשעת מצוקה. אף כי לאורך השנים חל שיפור בחלק מן המדדים, הפערים עדיין גדולים מאוד. לפני שהם הופכים לאנשים בעלי מוגבלות, כפי שמוגדרים הם בדוחות הסטטיסטיים, הם ילדים בעלי מוגבלות הזקוקים למסגרות תומכות לטובת ניהול חיים וחינוך ראוי.
ביום שישי האחרון אושר תקציב המדינה לשנת 2019 בקול תרועה רמה. שרים וחברי כנסת טפחו לזה לזה על השכם והעיתונים מולאו בדיווחים מפורטים על סעיפי התקציב השונים והזוכים המאושרים. עבור ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית התקציב נאלם ונעלם. לילדים אלה ומשפחותיהם צרכים מורכבים: דיור, חינוך, תזונה, בריאות, ניידות ובכלל הזכות לקיים חיים ככל אזרח בישראל.
לכאורה, הם משולבים בקהילה וחיים בינינו חלק משגרת יומם אבל נדרשת מסביבם מעטפת כוללת טיפולית ותשתיתית שמה לעשות – עולה כסף, הרבה כסף. מדינת ישראל שחרטה על דגלה מחויבות חברתית ושוויון זכויות אינה יכולה שנה אחר שנה להזניח את המחויבות הזו. לילידם אלה אין לוביסט. לילדים אלה אין שדולה חזקה דיה בקרב מרכיבי הממשלה וקובעי המדיניות. קולם אינו מהדהד במסדרונות הכנסת.
הם טובים "לצילומי עיתונות" בצד הפוליטיקאים אבל כשזה מגיע לסיוע אמיתי בפועל "המצטלמים" לא בתמונה. למרות שהתקציב עבר עקרונית בממשלה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. תקציבים פנימיים אפשר להסית, רזרבות אפשר וראוי לפתוח, גירעון לאומי איננו קדוש ככל שמדובר בנושאים חברתיים. זוהי קריאה אחרונה לחברי הכנסת שהכדור עובר כעת למגרשם.
בדרך לקריאה השנייה והשלישית ולפני האישור הסופי של תקציב 2019 עליכם לעשות מעשה. חשבו על ילדים אלה כאילו היו הילדים שלכם. מה אתם הייתם עושים לו אחד מבנותיכם או מבניכם היה בעל צרכים מיוחדים ולקות שכלית ולא היה זוכה למה שמגיע לו על פי המוסר והצדק האנושיים.
בשנת 1998 קיבלה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק השוויון, מבוסס על עקרון יסוד, אשר לפיו "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות"; ומטרתו "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו"
לצערי אני לא מבחין בבסיסו של החוק בהחלטת הממשלה על תקציבה לשנת 2019. למילים ריקות מתוכן יש השפעה הרסנית ומוטב שלא יאמרו או יכתבו כלל.את החלל אותו יוצרת הממשלה בבואה לתקצב את מערכות הטיפול והשיקום של ילדים אלה תופסות זו אחר זו עשרות ומאות עמותות העושות עבודת קודש בטיפול וחינוך ילדים נזקקים. ביסוד תפיסתן של עמותות אלו עומדים הערכים החברתיים והמוסריים אשר הייתי מצפה מהממשלה לקדם בתקציב המדינה מבלי שיהיה מי שיבקש בשמם של הילדים.
הכותב הוא מנכ"ל רשת החינוך המיוחד 'צוהר הלב'
לפנייה לכתב/ת 
ישראל קורניק
צילום: אסנת אדרי
מומלצים
