"כל נסיעה היא הימור": הכביש שבו נהרגו רואי ואורי
נוהגים בחוסר אחריות בכביש משופע בבורות, בלי שוליים ולא סלול בחלקו: רואי ואורי ליפניק נהרגו הלילה בהתנגשות ברכב פלסטיני, לפני שנה וחודש נספתה בכביש 557 מזל נעים. "בכביש הזה עושה כל אחד מה שהוא רוצה", אמרה בתה. יוסי דגן דורש את האכיפה
השילוב של נהיגה חסרת אחריות שמסכנת את משתמשי הדרך האחרים לצד תשתיות כביש גרועות הופכות את מקטע כביש 557 שבין צומת עינב לצומת שמי שומרון לקטלני במיוחד. לפני שנה וחודש נהרגה במקום מזל נעים. הלילה נספו בהתנגשות בכביש זה רואי ליפניק בן ה-8 ואחותו אורי, בת 12.
מהחקירה עולה כי הנהג הפלסטיני שהתנגש במכונית של משפחת ליפניק נהג במהירות מופרזת וסטה ממסלולו. אורי ורואי יובאו למנוחות הערב, האמא ושני האחים הנוספים שנפצעו עדיין מאושפזים בבית החולים מאיר בכפר סבא. מצבו של האב השתפר וקיימת אפשרות שהוא ישתתף בהלוויה.
במקטע כביש זה, שאורכו כ-7 ק"מ ובו נוסעים ישראלים ופלסטינים, נתיב אחד לכל כיוון. הכביש משופע בבורות ובחלקים גדולים ממנו יש מחסור באספלט. רובו לא מואר וגם החלק שסלול צר מאור, ובחלקו ללא שוליים. גם הקליטה הסלולרית בו לוקה מאוד בחסר. הנוהגים בכביש זה אומרים שהנסיעה בו היא סכנת נפשות.
"ברגע ששמענו על התאונה התחלנו לבכות. זה החזיר אותנו שנה אחורה למקרה הכואב שלנו", אמרה אורלי נעים, תושבת עינב, שאמה מזל נעים נהרגה בתאונה באותו מקטע הכביש, ובדיוק באותן נסיבות. "זה ממש שחזור. גם אצל אמא שלי הסיבה הייתה נסיעה פראית של נהג פלסטיני שאיבד שליטה על הרכב והתנגש בהורים שלי שהיו בדרך ליישוב. אבא שלי עד היום מטופל ולא חזר לעצמו".
"זה כביש שבו כל אחד עושה מה שהוא רוצה, כביש שאין לו אבא ואין לו אמא", היא מוסיפה. "אם מישהו חושב שהבעיה היא רק בלילה הוא טועה. כל מי שנוסע שם מסתכן, זה ממש הימור. מאז המקרה שלנו יש חוק במשפחה שלא נוסעים בכביש הזה אלא אם חייבים ממש. מישהו צריך להתעורר".
גם חבריהם של בני משפחת ליפניק זועקים תקופה ארוכה על היעדר התשתיות. "זה משחק בחיי אדם", אמרה מנורה חזני, שכנתם של בני הזוג. "המחסור בתאורה ובדברים בסיסיים זועק לשמיים. למה מחכים? לעוד הרוגים בכביש הזה? בממשלה צריכים להתעורר".
מאז התאונה הצטברו פוסטים רבים של תושבי השומרון שנוסעים בכבישים וטוענים כי הכתובת הייתה על הקיר. חלקם אף הגדירו זאת כ"טרור שקט". אחד מהם, סמנכ"ל מועצת יש"ע ותושב אבני חפץ הסמוכה יגאל דילמוני, סיפר כי לפני כמה ימים אף הסיע את רואי שנהרג לביתו.
"אסון נורא פקד אותנו הלילה", כתב דילמוני. "את משפחת ליפניק הכרתי עוד כשגרו בשא-נור לפני הגירוש. לפני כמה שבועות הילדים שלהם נסעו איתי ברכב מנתיב האבות בגוש עציון ועד לשבי שומרון. אחד מהילדים שנסעו איתי, רואי בן ה-8, נהרג הלילה, יחד עם אחותו אורי".
"אני שומע הרבה האשמות נגד הנהגים הערבים", הוסיף. "אני נוסע כל יום בכבישי יהודה ושומרון, כולל בכביש שבו הייתה התאונה הקשה הלילה, ואכן תרבות הנהיגה שלהם מסכנת חיים. אבל זה לא טרור. בואו נשמור את המונח הזה לטרור האמיתי, זה שמנסה לגרש אותנו מהארץ בדרכים שונות. כאן מדובר בשילוב קטלני של תרבות נהיגה קלוקלת (ואם נודה על האמת גם אנחנו לעיתים חוטאים בזה) לבין תשתיות כבישים ישנות ולא מתאימות לנפח התנועה. הכבישים באזור לא זכו לטיפול המקיף אליהם זכו שאר כבישי המדינה. בכל הארץ השקיעו עשרות מיליארד שקלים בשיפור תשתיות, מחלפי ענק, כבישים עם שני נתיבים לכל כיוון, גשרים ועוד. אצלנו? הזמן עמד מלכת".
המאבק סביב שיפור התשתיות בכביש 557 עלה במספר ועדות ודיונים, ובין היתר גם במהלך השיחות שקיים יו"ר מעוצה אזורית שומרון יוסי דגן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן המחאה האחרונה בנוגע לתקצוב הכבישים ומרכבי הבטיחות בדרכים, אך לטענת דגן עיקר הבעיה היא באכיפה: "צריך להגביר את האכיפה על הכבישים. אנו רואים נהיגה פרועה של ערביי האזור והיעדר אכיפה רק גורם להם להמשיך להשתולל. הכביש שבו אירעה התאונה הוא כביש שאין בו תאורה עם פיתולים וסיבובים ואין בו מספיק תשתיות. אני קורא לשר התחבורה ולשר לביטחון פנים, ששניהם אנשים טובים שאכפת להם, להוביל את הנושא ולכנס ישיבה דחופה יחד איתנו ולהוביל תוכנית חירום לשיפור התשתיות והאכיפה בכל יו"ש".
מנגד במשטרת מחוז ש"י מציגים נתוני אכיפה שלפיהם מספר הדו"חות המחולק גבוה מאוד. על פי נתוני המשטרה, כמעט בכל שבוע נמסרים יותר מאלף דו"חות, מספר גבוה מאוד ביחס לאזורים אחרים בארץ. לדבריהם, האכיפה הקשה החלה לאחר גל התאונות שהתרחש בעיקר על כביש 60 לפני כשנה. עם זאת, לפי המועצה האזורית שומרון יש עדיין מחסור בשוטרי תנועה שיעמדו לצד הכבישים ויאכפו את עבירות התנועה.
לפנייה לכתב/ת 
