כותל המזרח: פנס הגיע לישראל לסמן V
טראמפ הבטיח דיל ומינה את חתנו לשליח מיוחד באזור. אבל אחרי ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל וכשחקירת "רוסיה גייט" הרבה יותר מטרידה את הנשיא מהשלום ופלסטינים, לא ברור מה עשה בארץ מייק פנס
מייק פנס בכלל לא ידע שהוא כזה עד שהגיע לביקור בישראל והתקבל כמנהיג נערץ, עטור כתרים, כזה שמרעיפים עליו שבחים וגומרים עליו את ההלל על ידידותו, על תבונתו, על החזון והחברות. סגן הנשיא האמריקני מסר דרישת שלום מהידיד בבית הלבן, ומיזג את ארצות הברית לתוך ישראל באופן כזה שלא היה כמותו בממשלים אמריקניים קודמים.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
בזמן שבישראל חגגו בתערובת של התמוגגות והתפעמות את ביקורו הקצר בירושלים, התקשורת האמריקנית כמעט ולא עסקה בכך. פה ושם אזכור או צילום, התעכבות קלה על "הלכות הכותל" שהותירו את הנשים העיתונאיות מחוץ לפריים ובלי יכולת לעבוד בשעה שעמיתיהן הגברים פעלו בחופשי. האפיזודה הזו התקבלה בהרמת גבות ובהשוואות למשטרים נחשלים שנוהגים הפרדה בין המינים - והלאה לחקירה הרוסית. פרשת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 גדלה ותופחת, והשבוע נודע כי התובע המיוחד רוברט מולר עומד לזמן לחקירה את הנשיא דונלד טראמפ בכבודו ובעצמו. בינתיים, לפי הדיווחים, הספיקו אנשיו של מולר לתשאל כבר את התובע הכללי ג'ף סשנס ואת ראש ה-CIA מייק פומפאו.
מולר מבקש לחקור את טראמפ בעיקר בנושאים של שיבוש הליכי חקירה. האם הנשיא האמריקני ביקש מג'יימס קומי, ראש ה-FBI לפני שטראמפ פיטר אותו, לעצור את החקירה נגד מייק פלין, יועצו לשעבר של טראמפ לביטחון לאומי? בעדותו של קומי בקונגרס הוא התייחס לנושא ומדבריו ניתן היה להבין שהנשיא משקר.
מניקסון ועד טראמפ
טראמפ טען כי קומי הוא זה שביקש לאכול איתו ארוחת ערב בבית הלבן כי רצה להמשיך בתפקידו. קומי אמר בעדותו בקונגרס, שהייתה תחת שבועה, שהדבר אינו נכון וסתר אמירות אחרות של טראמפ שאותן דאג לתעד במזכרים שהפיץ בזמן אמת לעמיתיו ב-FBI. כלומר, בכל פעם שקומי דיבר או נפגש עם טראמפ הוא דיווח על כך. הכול תועד.
שיבוש הליכי חקירה זה עניין רציני. הנשיא ריצ'רד ניקסון נאלץ להתפטר לא בגלל הפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית בווטרגייט, אלא ובעיקר בגלל טיוח הפרשה. ניקסון הלך הביתה בגלל טיוח, ועכשיו מולר עשוי להאשים את טראמפ בשיבוש הליכי חקירה בנושא הרוסי.
חקירת "רוסיה גייט" מסעירה את המערכת הפוליטית בוושינגטון ומעיבה על תפקודו של הנשיא האמריקני. ובנקודה הזו מייק פנס נכנס לתמונה. אם החקירה תביא את טראמפ אל סופו הפוליטי, סגן הנשיא יהיה זה שיקבל את הגה השלטון.
עד כה לא נאסף נגד טראמפ חומר שמחייב משפט הדחה נגדו בקונגרס. ספק אם יימצא. כרגע, על פי מה שנחשף, לא עושה רושם שזה עומד לקרות. השאלה היא כמה רחוק יילך הממסד הרפובליקני נגד הנשיא אם יתברר שהוא שיבש חקירה או שיקר או עשה את שניהם ביחד, וזאת לאחר שמולר יניח את הקלפים על השולחן. כלומר, את הראיות.
סגן הנשיא מתחמם על הקווים
בצמרת המפלגה הרפובליקנית העלו השבוע תרחיש שלפיו טראמפ יניח את המפתחות ויילך הביתה כדי להימנע מהדחה בגין שיבוש חקירה ומהפסד פוליטי צורב בבחירות האמצע לקונגרס. לפי תרחיש דמיוני זה, טראמפ יגיד לרפובליקנים שהוא עוזב את הבית הלבן כי לא מגיע לאנשים ירודים כמותם שהוא, ענק שכמותו, בכלל יהיה נשיא.
הסיכוי שתרחיש זה יתממש הוא נמוך מאוד בהתחשב בגודל האגו של הנשיא וברצונו האובססיבי להראות לעולם שהוא יעשה טוב יותר ממה שעשה קודמו בתפקיד ברק אובמה. אבל כל זמן שחקירתו של מולר לא הסתיימה, לא ברור איזה "פצצות" הוא עוד יטיל על המערכת הפוליטית בוושינגטון. נמתין ונראה.
בכל מקרה ובאופן לא מוצהר - מייק פנס מתחמם על הקווים ליתר ביטחון. פנס, לשעבר מושל אינדיאנה, נשלף על ידי טראמפ מאפרוריותו בפוליטיקה הלאומית, וניצב קרוב ביותר לנשיא הרפובליקני וייתכן שאפילו יחליף אותו בבוא היום.
וכאן נכנסים הליברלים הדמוקרטים לתמונה. כמה מהם סיפרו לי השבוע כי מנקדת הראות שלהם, כשחושבים על טובתה של אמריקה, עדיף כבר טראמפ. טראמפ, לעניות דעתם, הוא אמנם בוטה, בריון, גזען וקולני, אבל עדיין עדיף בהרבה על פני פנס האולטרה שמרן.
דעותיו של סגן הנשיא האמריקני נחשבות על ידי הדמוקרטים לחשוכות. אך בניגוד לטראמפ, הוא לא משנה את דעותיו לפי צורך השעה, יש לו ממש אידיאולוגיה סדורה. פנס מגדיר את עצמו קודם כל אוונגליסט ורק אחר כך אמריקני. זוהי זהות מרחיקת לכת על כל המשתמע מכך. הוא מתנגד לזכותה של האישה על גופה, ומתנגד להפלות גם אם ההריון הוא תוצאה של אונס או גילוי עריות. הוא הצהיר שלא יישב עם אישה בחדר, אלא אם כן אשתו תהיה לצידו, וזאת ככל הנראה מחשש שיפותה על ידה ויחטא.
האוונגליסט שיותר מסוכן מטראמפ
הביקור של פנס בישראל היה בבחינת הגשמת חלום שמתאים לאמונתו הדתית. הוא מאמין בארמגדון ובתחיית ישו ובתפקיד שהיהודים צריכם למלא במחזה הזה. הוא אוהב את ישראל מסיבות דתיות עמוקות, אהבה שמעוררת חלחלה בקרב גורמים ליברליים רבים, לא רק בארה"ב.
במהלך שנת כהונתו הראשונה של בבית הלבן טראמפ דווח לא פעם על כאוס במקום שממנו אמורים לנהל את ארה"ב והעולם. טראמפ הואשם בגסות רוח, בבורות ובהעלבת מיעוטים, זרים ונשים. פנס הוא היפוכו של הנשיא. הוא נראה ממלכתי, שקול, מתוכנת, איש שיכול היה להיות מהנדס מזגנים, או מורה בבית ספר, ובמקרה התגלגל לפוליטיקה. אין לו את האובססיה להוכיח בכל רגע נתון שהעולם היה נעצר מלכת בלעדיו.
באגף הליברלי האמריקני רואים בסגן הנשיא איש מסוכן יותר מטראמפ משום שבניגוד לטראמפ, אדם שחף מכל אידיאולוגיה או השקפת עולם מסודרת, לפנס יש אידיאולוגיה - והיא מפחידה את מחצית האמריקנים.
בישראל לא עשו את ההבחנות הללו בעת ביקורו של פנס, שהכריז על העברת השגרירות לירושלים עד סוף השנה וזכה לתשואות. את שוחרי השלום בישראל האמירות בביקורו של סגן הנשיא היו צריכות להדאיג כי בעצם פנס בישר על קץ התהליך, קץ המשא ומתן. טראמפ ופנס ביחד כיבו את התקווה. ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל נתפשה אצל הפלסטינים כסטירת לחי שכן היא לא הגיעה עם הצהרה לצדה שמזרח ירושלים תהיה בירת מדינת פלסטין שתקום.
כפי שלא עורכים טקס מיוחד שבו מודיעים על קץ הדמוקרטיה במדינה כלשהי, כך אין טקס מיוחד להכריז על קץ העשייה למען השלום. אבל זה מה שעשה ממשל טראמפ. הוא לא רק הכריז על ירושלים כבירת ישראל והודיע על העברת השגרירות, אלא גם חתך באופן דרמטי את כספי הסיוע לפליטים הפלסטינים. שתי החלטות אלו הביא לנתק בין הממשל האמריקני לבין הפלסטינים.
פקיד אמריקני בכיר שנלווה לפנס בירושלים אמר בתדריך לכתבים כי מהיום שבו טראמפ הכריז על ירושלים כבירת ישראל, לא היה כל מגע בין פקידי ממשל אמריקנים לבין מקביליהם הפלסטינים. קו התקשורת בין וושינגטון לבין רמאללה דומם. והקו הזה תמיד היה חם בתקופתם של ממשלים אמריקניים קודמים גם במהלך המשברים הכי גדולים והמחלוקות הקשות ביותר.
טראמפ נכנס לתפקידו עם הבטחות גדולות להשיג את עסקת המאה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חלפה שנה בתפקיד והוא קבר את העסקה שבכלל לא יצאה לדרך. יותר מכך, וזה מה שמפחיד את מחצית אמריקה, הנשיא הרפובליקני גם קבר את היכולת האמריקנית לשמש מתווך הוגן בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מעמד שהיה שמור לה במשך עשרות שנים בתקופת נשיאים דמוקרטים ורפובליקנים.
בעולם לא נותר ואקום כשמדינה אחת מוותרת על ההנהגה שהייתה תפקידה באופן מסורתי. ברגע שארה"ב כבר איננה ממלאת את תפקידה כמנהיגת העולם ולא נתפשת יותר כמתווכת הוגנת, תגיע ישות אחרת שתיקח את ההובלה. אולי גרמניה, אולי רוסיה. וכשארה"ב איננה נתפשת יותר כמתווכת הוגנת במזרח התיכון זה רע לא רק לאמריקה. זה רע בעיקר לישראל.
המסקנה היחידה המתבקשת היא שטראמפ לא רוצה להביא לעסקה, או לא יכול וגם לא מאמין בה. ייתכן שהבין שהסכסוך הזה לא יביא לו תהילה, והוא הרי מורגל לדילים שמכתירים אותו כ"ווינר".
החקירה הרוסית משתקת את הבית הלבן בכמה תחומים. המזרח התיכון הוא רק אחד מהם. חתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, שהיה אמור להוציא לפועל את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, שקוע גם הוא בחקירת "רוסיה גייט".
פנס יצא למזרח התיכון כדי לסמן וי. הוא לא נפגש עם פלסטינים כי הם סירבו. טראמפ עשה הרבה רעש וצלצולים בנושא המזרח התיכון כשנכנס לתפקיד, הוא העלה על נס את מרכיביה של תוכנית השלום הסעודית, אבל חוסר בקיאותו בנושא ובדקויותיו הובילו אותו למבוי סתום בסוגיה. שנה אחת בתפקיד והמזרח התיכון מעולם לא היה רחוק כל כך מלבה של וושינגטון. טראמפ הבטיח עסקת שלום, ועד כה לא סיפק את הסחורה. ובמציאות שכזו, פנס חזר השבוע מהמזרח התיכון, ובתולדות המדינאות ייזכר ביקורו בארץ הקודש בעיקר כביקור שבעצם לא היה.
לפנייה לכתב/ת 
