ההרוג בסנפלינג הובא למנוחות: "האדרנלין זרם לו בגוף"
בקריית מלאכי נטמן דקל שגב, שנלכד בין בריכות בנחל זוויתן וחולץ לאחר שעות, אך נפטר בבית החולים. הוא הותיר אחריו 5 ילדים: "קשה שיגדלו בלי אבא". מפקד יחידת החילוץ תיאר מצב של גשם זלעפות וקור עז שהקשו על החילוץ: "מתאמנים לקראת זה, אבל בשורה התחתונה איבד אדם את חייו"
עשרות חברים ובני משפחה הגיעו היום (ו') לבית העלמין בקריית מלאכי ללוות למנוחות את דקל שגב, בן 40, שנהרג לאחר שביצע פעילות סנפליג בנחל זוויתן ונתקע בין שתי בריכות. שגב הותיר אחריו חמישה ילדים. אחד מחברי המשפחה ספד לו ואמר כי "הקושי הגדול ביותר זה שהאישה תשאר עם הילדים הקטנים בלעדיו".
הוא סיפר כי הוא מכיר אותו מילדות ומשך שנים היה השכן שלו. "קשה מאוד להספיד את דקל היום. קשה שהילדים הקטנים שיגדלו בלי אבא. אלוהים נתן ואלוהים לקח. ראינו רק השבוע שני הילדים שנהרגו בשומרון והאמא אפילו לא ידעה", אמר החבר.
ישראל, חבר של המשפחה, אמר כי "הוא היה בחור משכמו ומעלה, דקל אהב לטייל והוא אהב את הארץ. הוא היה איש משפחה ותמיד אהב לצחוק ולחייך. רק היום בבוקר נודע לי על מותו. הוא היה אדם שחיפש אתגרים וכל הזמן האנדרנלין זרם לו בגוף. אני מקווה שהמשפחה שלו תמישך להתקיים כמו שרצה עם אהבת הארץ".
צוותי החילוץ ניסו להגיע אליו במשך קרוב לשמונה שעות, אולם כאשר הצליחו בסופו של דבר להוציאו מהנחל היה הדבר מאוחר מדי. בתום פעולות החייאה ממושכות, בשטח, במסוק ובבית החולים פוריה, נקבע מותו כתוצאה מהיפותרמיה. החילוץ היה המורכב ביותר שבוצע עד היום בישראל, בשל תנאי מזג האוויר הקשים והמיקום שבו נמצא המנוח. אנשי יחידת החילוץ עצמם, נזקקו בסופו של דבר לחילוץ והונפו אל המסוק הצה"לי של יחידה 669.
האירוע החל סמוך לשעה 14:00 כאשר המנוח ועמו צעיר כבן 18 מאזור ירושלים, גלשו בחבלי סנפלינג ב"נקיק השחור" בנחל זוויתן. ברשות הטבע והגנים אמרו כי באתר אסור לגלוש בחודשי החורף. בשלב מסוים נקלעו השניים למצוקה, כשהם בתוך אחת מבריכות המים בנקיק. הצעיר הצליח לחלץ את עצמו ולצאת לגדה, משם הזעיק עזרה. שגיב נותר תלוי על החבלים, כאשר כמחצית מגופו במים הקרים.
"40 מ"מ של גשם ירדו ב-8 שעות. זה מטורף"
מפקד יחידת החילוץ גולן, צביקה פוגל, תיאר את מה שהתרחש: "בשלב הראשון דיווח לנו הצעיר כי הגבר המבוגר יותר נמצא במים עד גובה המותניים. למקום הגיעו צוותים רבים, אבל מלאכת האיתור של המחולץ הייתה קשה מאוד, בעיקר בגלל תנאי מזג האוויר. הנחל הלך וגאה, ככל שהכוחות מנסים להגיע אל המחולץ. במהלך שמונה השעות שהיינו שם ירדו באזור 40 מילימטר של גשם, זה משהו מטורף".
פוגל המשיך לתאר את המבצע המסובך: "בגלל עליית המפלס של הנחל, המחולץ היה שקוע בסופו של דבר במים ברמה כזו שמדי פעם אפילו ראשו היה מתחת למים. הוא גם היה בתוך מפל, כך שהטמפרטורה של הגוף שלו ירדה במהירות. האמצעים שלנו לאיתור אנשים מבוססים על חתימת חום, כלומר מזהים את חום הגוף של הבנאדם, אבל הפעם פשוט אי אפשר היה לזהות אותו כי הכול היה שם קפוא".
גם כאשר הגיעו המחלצים את הגולש, היה קושי רב להוציאו מהמים. "בגלל המפל הגוף שלו הסתובב כל הזמן, ואי אפשר היה לקשור אותו כמו שצריך בחבלים. החבלים עצמם היו חלקים מאוד, ואחרי שהצליחו סוף סוף לקשור אותו, היו צריכים למשוך אותו לגובה של 40 מטר בערך", תיאר פוגל.
בסופו של דבר הורם המחולץ למיקום ממנו ניתן היה להניפו למסוק. "הרופא הצבאי שהיה במקום וטיפל בו במהלך האירוע, אמר לנו שהוא עוד בחיים ושיש סיכוי להצילו. זה דבר שנותן לך זריקת אדרנלין ומרץ. המטרה היא להציל חיים. לצערנו בהמשך, התברר כי שהה זמן רב מדי במים, ולא הצליחו להציל אותו".
גם לאחר סיום החילוץ לא הסתיימה הדרמה. המתנדבים הרבים שהיו במקום, עמדו על הגדה הרחוקה של הנחל, והיו צריכים לחזור ולחצות את הנחל הגואה. מתנדבים נוספים עסקו בחילוץ כלי רכב של אנשי היחידה ששקעו במים ובבוץ. הם היו תשושים אחרי שעות של פעילות בתנאים קשים, ורבים מהם סבלו גם הם מהקור העז. בשלב זה החליט מפקד לבקש את עזרת הצבא, והמחלצים פונו גם הם מהמקום בעזרת מסוקים. "זה היה אירוע קשה, שהביא לידי ביטוי את כל מה שאנחנו מתאמנים לקראתו. אבל השורה התחתונה והעצובה היא שאדם איבד את חייו", אמר פוגל.
לפנייה לכתב/ת 
