שנה לפינוי עמונה: גרים באכסניה ומאבדים סבלנות
הממשלה הבטיחה למפונים שתקים עבורם יישוב חדש, אבל העבודות מתעכבות והמשפחות מתגוררות בדיור זמני. בחג הפסח הן מתכוונות לעלות ליישוב, גם אם העבודות בו לא יסתיימו. "אם יבואו לפנות אותנו, המלחמה שלנו שם תהיה כבר כמו של חיה פצועה. אין לנו מה להפסיד"
שנה עברה מאז פינוי עמונה, אבל המאבק של המשפחות רחוק מסיומו. הממשלה הבטיחה להקים עבור המפונים את היישוב עמיחי אבל הכלים ההנדסיים עובדים רק בחלק מהמגרשים. עדיין לא ידוע מתי יחנך היישוב, גם בגלל עתירות להפסקת העבודות. חלק מהמשפחות גרות עדיין באכסניה בעופרה אליה הועברו אחרי הפינוי, וכעת הן מאיימות: בחג הפסח הקרוב נעלה לעמיחי גם אם נצטרך לגור באוהלים.
בדיוק לפני שנה התחילו כוחות משטרה מג"ב וצה"ל לבודד את הגבעה עליה היה היישוב עמונה. הכוחות כיתרו את הגבעה, הזרימו אלפי שוטרים פנימה ותוך יומיים פינו את היישוב על 40 משפחותיו. אלה היו יומיים שקרעו את המדינה: מצד אחת מראות קשים של ילדים, חלקם תינוקות, מפונים מבתיהם על ידי שוטרים ואנשי מג"ב, ומהצד השני קיום החלטת בג"ץ ושמירה על החוק. חברי כנסת, שרים ואנשי ציבור הגיעו לעמונה כדי לקחת למחות נגד הפינוי הגדול ביותר מאז תוכנית ההתנתקות. עד רגע ה"פעל" ניסו בממשלה לבצע את הפינוי בצורה השקטה ביותר ולהימנע מעימותים קשים.
לאחר שתי הצבעות של התושבים בעמונה (הראשונה הייתה נגד) התקבלה החלטה וסוכם המתווה בין התושבים למדינה. במסגרת אותו מתווה הוחלט על בניית 42 בתים ועוד עשרה מבני ציבור על נכסי נפקדים בעמונה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אישר בהחלטה תקדימית את המנגנון שאותו הציעו תושבי עמונה. לחלופין סיכם אביחי בוארון כנציג התושבים עם ראש הממשלה שאם בג"ץ ימנע את הקמת היישוב, יוקם יישוב חלופי בשטח שיבחר על ידי משפחות המפונים. אחרי שבג"ץ שלל את מתווה נכסי נפקדים למעשה ניתן האות להתחיל את הפינוי. כתוצאה מכך, דרשו מפוני עמונה לקיים את החלק השני להסכם ולהקים עבורם ישוב חדש.
"בלשכת ראש הממשלה היו המומים בהתחלה מדרישתנו לנכסי נפקדים ובפרט ליישוב חדש, ועוד יותר הופתעו כשהבינו שאנחנו לא הולכים לוותר על ההתחייבות של ראש הממשלה בהסכם חתום", אומר אביחי בוארון נציג התושבים. "היו מחשבות שאחרי הפינוי אנחנו נפוץ לכל עבר והאירוע ייגמר, אבל כהרגלנו היינו נחרצים גם אחרי הפינוי. בסופו של דבר ראש הממשלה והממשלה כולה התעשתו והובילו להחלטת קבינט וממשלה להקים ישוב חדש, כדברי ראש הממשלה עצמו: 'אחרי עשרות שנים שלא הוקם ישוב חדש ביו"ש'".
ימים בודדים לאחר הפינוי איתרו נציגי התושבים קרקע בגבעות שילה, אבל אז החל שוב מאבק. בתחילה זה היה על עצם החלטת הממשלה לאישור של הקמת יישוב חדש עם סמל יישוב. האישור הגיע אחרי חודשיים, העבודות החלו אבל אז נתקעו בגלל העדר תקציב שלא עבר למועצת בנימין, האמונה על העבודות. משרד הפנים נכנס לתמונה ולקח על עצמו את הקמת היישוב והפלונטר נפתר. אבל כיאה לאנשי עמונה, שום דבר בהליך השיקום שלהם לא הולך בקלות. מהרגע שאותרה הקרקע הוגשו שלוש עתירות לבג"ץ בדרישה להוציא צו הפסקת עבודה, מתוכן שתיים כבר נידחו על ידי הנשיאה אסתר חיות.
העתירה השלישית עדיין מחכה להכרעתו של השופט ניל הנדל והיא עוסקת ב-22 מגרשים מתוך ה-60 ביישוב החדש, אך העבודות בהם קריטיות לצורך הקמת תשתיות חשמל, מים וביוב. "עם כל הכבוד לבית המשפט ולשופט הנדל, אנחנו לא מבינים מה קורה", אומר בוארון. "הגשנו שתי בקשות בהולות לקבל החלטה. לאחר הבקשה הראשונה השופט הנדל האיץ בצדדים להגיש את כל טענותיהם בכתב עד ה-11 בינואר. עברו שלשה שבועות מאז והוא כאילו שכח מאיתנו. ביקשנו שוב - אנא החלט. בכל יום שעובר המצב נהיה גרוע יותר ויותר, אבל אין קול, אין עונה ואין קשב".
"יש כאן משפחות ואנשים רצוצים"
במקביל למאבק על היישוב מנסות המשפחות שפונו לנהל אורח חיים תקין ככל שניתן כשהן ממתינות להקמת היישוב החדש. עוד לפני הפינוי היו משפחות ששכרו דירות בעפרה ובמקומות אחרים ועם הפינוי הגיעו לאכסנייה בעפרה 36 משפחות. חלקן עברו בינתיים למקומות אחרים ועדיין ממתינות לביתן החדש. 28 משפחות המשיכו ונשארו לגור באשקוביות, בקראוונים ובחדרי הארוח באכסניה, בתנאים קשים מאוד. המשפחות מטופלות בילדים רבים, שישה ילדים בממוצע, כולל בני נוער וצעירים בגילאי 17 עד 20. אותן משפחות מסבירות כי הן יעזבו את האכסניה רק ליישוב החדש.
מפוני עמונה אומרים כי לנוכח המצוקה ההולכת וגדלה של האנשים באכסניה, הפיזית והנפשית, אין שום אפשרות להמשיך לחיות שם עוד יום אחד ולכן הם מתכננים כבר בפסח הקרוב לעלות ולהתיישב בשטח עמיחי, אפילו באוהלים, עם או בלי אישורים. "אין לנו כבר כוחות להשאר כאן", אומרים התושבים, "זה דבר קשה מנשוא, יש כאן משפחות ואנשים רצוצים למרות המוטיבציה והמסירות האדירים. גם שקל פיצויים לא קיבלנו עדיין ואנחנו לא יכולים להתחיל להשתקם, ככה שאין לנו ברירה. אנחנו לא יכולים להיות תלויים בחסדי מישהו. נעלה לעמיחי ושם נתחיל להשתקם בכוחות עצמנו. אם יבואו לפנות אותנו המלחמה שלנו שם תהיה כבר כמו של חיה פצועה. אין לנו מה להפסיד". כ-40 אוהלים נרכשו בכספי תרומות בסך כחצי מיליון שקל ונראה שאם בחודשיים הקרובים לא יסתיימו העבודות - צפוי להיות קיץ חם בעמיחי.
והיו גם דברים טובים. במהלך השנה נולדו 10 ילדים למשפחות מפוני עמונה, כולל זוג תאומים, המשפחות חגגו אירועים משפחתיים על ההר ועלו לעמונה כמה פעמים. ונולד גם כוכב ריאליטי אחד. יהוידע ניזרי שמככב בימים אלה בתוכנית מאסטר שף.
הרב פרנק: "אין לנו בית"
הרב יאיר פרנק, שהיה הרב של עמונה, אמר היום בראיון לאולפן ynet: "אנחנו מתגעגעים. בשבוע שעבר ציינו את יום השנה עם געגועים, אני יכול להגיד שאני אישית חשבתי ששק הדמעות כבר נגמר אבל בשבוע שעבר כשהתפללנו בבית הכנסת הכאב צף מחדש. במובן הזה אין לנו בית. חלק מהמשפחות חיות בתנאים של אכסניית נוער, דיור זמני זה דיור זמני, זה לא בית במובן העמוק והנפשי של המילה. המקום היחידי שאנחנו מרגישים בבית זה כשאנחנו מסתובבים בעמונה. עברה שנה, היישוב החדש עמיחי עדיין לא קם ואין לנו מקום. לצערי יש עמותות שמאל קיצוני שלמרות שהן מתהדרות בשמירה על זכויות האדם ממשיכות למרר את חייהם של תושבי וילדי עמונה. אני מקווה שבג"צ יכריע במהרה בעתירות האלה ונזכה לבנות בתים, נחזור להיות קהילה נורמלית".
אתה מרגיש שהמדינה לא עמדה בהבטחות שנתנה לכם?
"הדברים מתעכבים לצערי יותר מדי. יש הבטחה על הקמת יישוב חדש שהולך ונבנה אבל כל אחד יכול לראות שלהרוס אפשר תוך שבוע ועברה למעלה משנה וביישוב החדש אין עדיין קרוואנים, לא כל שכן בתים. קיווינו שבסוף השנה הקודמת כבר נהיה שם. כמו שאנחנו רואים אנחנו באמצע החורף ועדיין אנחנו בדיור זמני. כרגע מדברים על לפני פסח, אחרי פסח, אבל כמו שאמרתי זה תלוי גם בהחלטות של בג"צ שצריכים לייתר כל מיני עתירות מופרכות של השמאל הקיצוני, נקווה שהם יעשו את זה במהרה".
הרב פרנק אומר שצריך ללמוד כמה דברים מ"ההרס המיותר והנפשע הזה", כפי שהוא מתאר את הפינוי מעמונה. "דבר ראשון זה שתהיה כאן דמוקרטיה אמיתית. מה שקרה כאן לא היה צדק אלא פשע מיותר, ולכן במערכת היחסים בין ממשלה לבין בג"צ, צריך להחזיר את בג"צ למקומו. הכנסת והממשלה זה רצון העם ואנחנו יודעים שרוב העם לא רצה בהרס המיותר הזה. התיקון המרכזי כאן הוא החזרת השלטון לעם, על ידי נבחריו. התיקון השני זה שהחיים של היהודים ביהודה ושומרון יהיו חיים נורמטיביים של אזרחים במדינת ישראל, וזה במילה אחת: ריבונות. כל הסיבה לחורבן הזה היתה בגלל שאנחנו כביכול בשטח שקוראים לו 'שטח כבוש'. גם אנחנו אומרים: די לכיבוש, הגיע הזמן שמדינת ישראל תהיה במקום ושתהיה כאן ריבונות".
לפנייה לכתב/ת 
