המבקר קנס את סיעת הבית היהודי כי לא פרעה הלוואה
קנס של 180 אלף ש' למפלגה בשל חוב ישן לבנק, שלא שולם. הגרעון המצטבר של הסיעה בסוף 2016, עמד על כ-28 מיליון שקלים והוא "עלול לסכן את המשך קיומה כעסק חי"
אחרי שהטיל קנסות על הליכוד, בשל הליכודיאדה, אגודת ישראל, ישראל ביתנו, יש עתיד והתנועה - מגיע תורה של הבית היהודי לקבל קנס ממבקר המדינה. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, קבע כי יש לקנוס את המפלגה ב-180 אלף שקלים בין היתר בשל חוב ישן לבנק, שלא שולם. בדו"ח שפורסם היום (ב') נכתב כי רואה החשבון של הסיעה מסר כי הגרעון הנצבר של הסיעה, נכון לסוף 2016, עומד על כ-28 מיליון שקלים והוא "עלול לסכן את המשך קיומה כעסק חי". המבקר כתב כי הוא התחשב במצבה הכספי של הסיעה בגובה הקנס.
מדובר בדו"ח משלים לדין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות, שפורסם בחודש שעבר. בדו"ח המשלים בדק המבקר את הבית היהודי וגם את התנועה הערבית להתחדשות ורשימת האיחוד הערבי. שתי המפלגות האחרונות קיבלו דו"ח חיובי על ניהול הכספים.
בחלק העוסק בבית היהודי, מפלגה שגם נקנסה בשנה שעברה על-ידי מבקר המדינה בסכום גבוה בהרבה בשל חריגות, הוא מצא כי באפריל 2015 קיבלה סיעת הבית היהודי מאוצר המדינה הלוואה בסך של כ-8 מיליון שקלים, המהווה את סכום ההלוואה המרבי שיכולה הסיעה לקבל על פי החוק.
המבקר מצא, כי ערב קבלת ההלוואה מאוצר המדינה, הודיעה הסיעה במכתב שהופנה אל חשב הכנסת כי הסיעה קיבלה הלוואות לזמן ארוך מתאגיד בנקאי בסך כולל של כשלושה מיליון שקלים והציגה תוכנית מפורטת לפרעון הלוואות אלה באמצעות תשלומים חודשיים עד דצמבר 2018. ואולם, על פי הדו"ח הכספי של הסיעה מ-31 בדצמבר 2016, החזרי ההלוואות האלו הוקפאו במהלך 2016 ולמעשה הסיעה חדלה לפרוע את חובותיה כלפיו.
בדו"ח המבקר נכתב כי רק בעקבות הערת עובדי משרדי במהלך הביקורת, הודיעה הסיעה ליושב ראש הכנסת בדצמבר 2017, כי "ביולי 2016 הקפאנו את החזר ההלוואה...". לטענת הסיעה, היא לא הודיעה ליו"ר הכנסת על הקפאת החזרי ההלוואה מפני שלמיטב הבנתה אין חוק המחייב אותה לעשות כן. בכל הנוגע להלוואה שקיבלה הסיעה מאוצר המדינה טענה הסיעה כי "גם עתה אין למפלגה כל בעיה להציג תוכניות לפירעון ההלוואה הבנקאית שכל אחת מהן יש בה כדי להניח את דעתו של יו"ר הכנסת בהתאם לחוק,.
המבקר שפירא כתב כי הוא לא מקבל את ההסבר של הבית היהודי: "בעוד שהמחוקק העניק לסיעה שאין לה הלוואות בנקאיות זכות בלתי-מסויגת לקבל הלוואה מאוצר המדינה, הרי שהמצב שונה בתכלית בכל הנוגע לסיעה שעדיין לא פרעה הלוואות בנקאיות קודמות. לגבי סיעה כזו, התנה המחוקק את סמכותו של יו"ר הכנסת לאשר בקשה להלוואה מאוצר המדינה בכך שתוצג בפניו תוכנית לפרעון ההלוואות הבנקאיות שנותרו לסיעה;
"מכאן, שהמחוקק הטיל על יו"ר הכנסת והאמונים על הנושא מטעמו לבדוק שהסיעה תוכל לעמוד בתוכנית שהוצגה בפניו מבחינה כספית באופן שיביא לסיום קרוב של תלות הסיעה בתאגיד הבנקאי. כל פרשנות אחרת, כמוצע על ידי הסיעה, מרוקנת מתוכן את הוראת החוק ועל כן לא ניתן לקבלה. כוונת המחוקק הייתה למנוע מצב שבו יהיו לסיעות, לאורך זמן ובמקביל, הלוואות לפרעון הן לתאגיד בנקאי והן לכנסת - דבר שעלול לסכן את יכולתן לכסות את חובותיהן כלפי גורמים אלה ולפגוע באותה עצמאות כספית של הסיעות אותה ביקש המחוקק לבצר. ואולם, זה בדיוק המצב שנוצר עקב התנהלותה של הסיעה בנושא זה".
וזה לא הכל: בבדיקת החשבונות השוטפים של סיעת הבית היהודי, נמצא כי היו לסיעה יתרות זכות המסתכמות במאות אלפי שקלים, הרשומות בחשבונות הסיעה משך שנים ללא כל שינוי, שהיא לא פעלה לפרעונן. המבקר כתב כי החובות נוצרו במערכת הבחירות לכנסת ה-17; במערכת הבחירות לכנסת ה-18; במערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 ובמערכת הבחירות בערד ב-2010.
מניתוח יתרות הזכות שערך משרד מבקר המדינה עולה כי כלולים בהן בין היתר חובות לתאגידים ויתרות זכות של עובדים ופעילים בסכומים העולים על סכום התרומה המרבי שמותר לסיעה לקבל, כמו גם יתרות זכות בסכום כולל אשר אינן מתייחסות באופן פרטני לזכאים השונים וליתרה המגיעה לכל אחד מהם.
לפנייה לכתב/ת 
