שאפתן בלי קבלות. האיש החזק בסעודיה רחוק מלהיות מב"סוט
הסתבך במלחמה עקובה מדם בתימן, הטיל חרם לא מוצלח על קטאר, קרא לאזרחים להדק את החגורה, אך רכש יאכטה, אחוזה וציור ביותר ממיליארד דולר: יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן יזם מהפכה חברתית-כלכלית גדולה בממלכה שבינתיים לא רושמת הישגים משמעותיים. וזאת לתעודה
המנהיג בפועל של סעודיה ומי שמסומן להיות המלך הבא שלה, מוחמד בן סלמאן (מב"ס), הוא כעת אולי הבולט שבין שליטי מדינות ערב. הנסיך הצעיר (בן 32 בלבד) ובעל הניסיון המועט אוחז כעת בהגה השלטון של המדינה הערבית החשובה ביותר, לצד מצרים. בתחומי סעודיה מצויים המקומות הקדושים לאיסלאם, הכלכלה שלה היא הגדולה במזרח התיכון, תקציב הביטחון שלה הרביעי בגודלו בעולם, ועתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם מצויות בשטחה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
בן סלמאן פרץ לתודעה לפני כשלוש שנים עת מונה על ידי אביו, סלמאן בן עבד אל-עזיז, המלך הישיש והחולה, לתפקיד שר ההגנה והממונה על המועצה לכלכלה ופיתוח. בניגוד למקובל בקרב בני המלוכה הסעודים, הוא לא התחנך בחו"ל, אולי בשל כך האנגלית השגורה בפיו אינה מיטבית, וניסיונו הסתכם בעיקר בכך ששימש כיועץ במשרה חלקית לקבינט וכעוזרו של אביו, בעת שהאחרון היה מושל ריאד.
חודשיים בלבד לאחר מינויו הוא פתח במלחמה בתימן והבטיח "ניצחון מוחץ ומהיר" על המורדים החות'ים השיעים ותומכיהם האיראנים. לאחר שלוש שנים, כעשרת אלפים הרוגים, מיליוני פליטים ועקורים, רעב ומגפות, המלחמה היקרה בתימן (שעלותה נאמדת בכ-5 מיליארד דולר בחודש), הרשומה על שמו, נראית רחוקה מסיום. ככל שהממלכה שקועה בבוץ התימני ומתקשה להביס כוח צבאי קטן, אם כי נחוש, על סף דלתה, כך הולך ונשחק דימוי עוצמתה בקרב ידידותיה ואויביה.
מתקשה לכופף מדינה זעירה בת 200 אלף אזרחים
הרפתקה נוספת שבה מעורב בן סלמאן היא החרם הדיפלומטי והכלכלי שהטילה סעודיה על על קטאר. סעודיה אינה מצליחה, עד כה, לכופף למרותה מדינה זעירה בת כ-200 אלף אזרחים כקטאר. יחסי החוץ של סעודיה ספגו מכה כשהמשבר הוביל לפיצול מתרחב בין חברות "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ" (הגוף המאגד את ששת בתי המלוכה הערבים במפרץ - בחריין, איחוד האמירויות, עומאן, כוויית, קטאר וסעודיה). בנוסף, בעלות ברית מוסלמיות מרכזיות, בראשן פקיסטן, אינדונזיה ומרוקו, אימצו עמדה "ניטרלית" במשבר; וקטאר דווקא חיממה את יחסיה עם איראן וטורקיה. החרם גם פוגע באינטרסים כלכליים וצבאיים של ארצות הברית העושה שימוש בבסיסים בקטאר (בה ממוקמת המפקדה האזורית של פיקוד המרכז האמריקני), בין היתר לשם תקיפות מעוזים של ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש).
הקושי להציג הישגים בתחום מדיניות החוץ והביטחון לא עצר את בן סלמאן מביצור מעמדו בשלטון. ביוני 2017 הוא תפס את מקום בן דודו, מוחמד בן-נאיף, כיורש העצר והדיחו גם מתפקידו כשר הפנים והאחראי על כוחות ביטחון הפנים בממלכה, ושם אותו במעצר בית.
בספטמבר ושוב בנובמבר 2017 האיץ בן-סלמאן את גל המעצרים בממלכה, הפעם של שורת בכירים סעודים, בהם גם שרים מכהנים ונסיכים ממשפחת המלוכה. המעצרים, לכאורה בשם המאבק בשחיתות, הכניסו לקופת המדינה כסף רב - משום שהעצורים נדרשו לשלם בתמורה לשחרורם - אך גם הצביעו על חשש גובר של בן סלמאן מהתגבשות של אופוזיציה לשלטונו והראה את רצונו לבצר את מעמדו ולהעביר את הכתר לידיו עוד לפני מות אביו.
שיעור האבטלה עדיין גבוה
גם במישור הכלכלי ישנו סימן שאלה באשר ליכולתו של בן סלמאן לממש את הרפורמות להן התחייב ושנועדו לגמול את הממלכה מתלותה בנפט ולמקמה בין הכלכלות המודרניות והמתקדמות בעולם. אף שעברו פחות משנתיים מאז הצגתן של התוכניות הללו, הן הספיקו להשתנות פעמים רבות, האחריות על ביצוען עברה בין משרדים שונים וכבר דווח על דחיות בלוחות הזמנים שהוצבו למימושן.
גל המעצרים האחרון הוא דוגמה נוספת לחוסר הוודאות הנוצרת מהמהלכים התזזיתיים שמנהיג בן סלמאן. אולם זהו רק אירוע אחד מבין שורה של אירועים מאז הוצג "חזון 2030", שמעידים על הקשיים בדרך למימוש החזון, שצפוי לשנות מהיסוד את המבנה הכלכלי-חברתי בממלכה הסונית השמרנית.
פירות הרפורמות הכלכליות עדיין אינם מורגשים בקרב הציבור הסעודי והרפורמות טרם צמצמו את האבטלה, שעלתה כבר ל-12.8 אחוזים (זהו הנתון הרשמי. בפועל שיעורי האבטלה גבוהים בהרבה). אולם הקיצוצים בסובסידיות כבר הביאו להכפלת מחיר הדלק בתחילת ינואר ועליית מחירי החשמל, הגז והמים. המחירים צפויים לעלות עוד בשנה הקרובה, בשל קיצוצים נוספים המתוכננים בסובסידיות ובשל העובדה כי לאחרונה הוטל בממלכה, לראשונה בהיסטוריה, מס ערך מוסף בגובה של חמישה אחוזים על שורה של מוצרים ושירותים.
בן סלמאן זוכה לתמיכה, עד כמה שניתן למדוד לגיטימציה ותמיכה עממית במלוכה אבסולוטית, בעיקר בקרב צעירי הממלכה המוקסמים מגילו הצעיר ומהבטחותיו לשנות מן היסוד את חייהם. אולם, במקביל עלול לגבור תסכולם, בשל העלייה ביוקר המחייה בשל הקיצוץ בסובסידיות. אף שאזרחי הממלכה נדרשים להדק את החגורה ובן סלמאן פתח במאבק מתוקשר "בשחיתות", הוא רכש יאכטה בעלות של כ-500 מיליון דולר, אחוזה ב-300 מיליון דולר וציור ב-500 מיליון דולר.
מופע של איש אחד
השלטון בממלכה הופך מופע של איש אחד, שמלבד ביצור מעמדו ועוצמתו, עדיין לא רשם הישגים משמעותיים. בן סלמאן, המבקש לערוך שינויים הכרחיים בכל תחומי החיים בממלכה, מנסה לבצע זאת באופן מואץ וכפוי, ובכך מתנתק מהמורשת של קבלת החלטות קולקטיבית ומתעמת עם האליטות הדתיות, הכלכליות והפוליטיות, שכלל לא ברור כי יקבלו זאת בהכנעה. עניין זה טומן בחובו סיכונים לא מעטים ליציבות.
ייתכן שכדי לשחרר מעט קיטור ולחזק את התמיכה בו יש לבן סלמאן עניין להעצים את האיום האיראני, שנתפש כיום בעיני הציבור הסעודי כאיום המרכזי (בזמן שהנושא הפלסטיני נדחק לקרן זווית). לשם כך, בן סלמאן החריף מאוד את הרטוריקה כלפי איראן מאז נכנס לתפקידו. נראה כי החלטתו להחריף את הרטוריקה היא במידה רבה לצרכי פנים ולחיזוק התמיכה בו, הן בקרב האזרחים והן בקרב הממסד הדתי השמרני והאנטי איראני. לצד המנוף הכלכלי וההשפעה בעולם הערבי והאסלאמי, קלף מיקוח נוסף של בן סלמאן נובע מהיותו שחקן שקשה לצפות את מהלכיו, שמוכן לקחת יותר סיכונים ואינו פסיבי כבעבר. ואולם, מחירה של המדיניות האקטיבית שבה נקט בשלוש השנים האחרונות עלתה לא פעם על הישגיה.
קשה לומר האם לנסיך השאפתן ישנם הכלים להצעיד את הממלכה לעבר עידן חדש ולהגביר את השפעתה. יש במערב הקושרים כתרים לראשו וניתן לומר כי הוא זוכה לדימוי של רפורמטור, במידת מה בצדק. עבור ישראל ולא רק עבורה - מייצג בן סלמאן הזדמנות לא מבוטלת, אך גם סיכונים פוטנציאלים. בצד ההזדמנויות, בן סלמאן, כך על פי הדיווחים, מבקש ללחוץ על מחמוד עבאס (אבו מאזן) כדי שהאחרון יגמיש את עמדתו ביחס למשא ומתן עם ישראל, כך שתעלה בקנה אחד עם היוזמה האמריקנית המתגבשת. אלו דיווחים בלבד, וקשה לומר אם בן סלמאן אכן יוכל ללחוץ על הפלסטינים להסכים להצעה המרוחקת מהיוזמה הערבית, שהממלכה עצמה הציגה ב-2002. שהרי גם הוא לא מעוניין לשלם את מחיר ההתנגדות בקרב הציבור הערבי והביקורת איראנית.
נקודות התורפה של בן סלמאן - אופיו, חוסר ניסיונו והעובדה כי הוא מקיף עצמו בצעירים חסרי ניסיון ואומרי הן - ביחד עם שורת אתגרים חסרי תקדים מבית ומחוץ, נושאות בחובן סיכונים לא מועטים ליציבותה של הממלכה ולמדינות שנהנות מיציבות זו, בהן גם ישראל.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ' ת"א וחוקר אורח במכון הובר, אונ' סטנפורד. הוא משמש גם כעמית מכון ישראל וכעמית פולברייט
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים