"פחדנו שגלעד שליט יתאבד, אי אפשר לעבור ככה 5 שנים". גרסת האסירים הביטחוניים
היריבות בין חמאס לפתח אחרי ההפיכה בעזה, הפוליטיקה מאחורי הסורגים שעיצבה את רשימת המשוחררים, הטינה כלפי יחיא סינוואר והמעקב אחרי משפחות חיילי צה"ל החטופים. רוצחים ששוחררו מספרים על הפילוג הפנים-פלסטיני בכלא בארץ והדרך לעסקה מול ישראל. פרק שלישי בסדרה
האגפים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל הם תמונת מראה של המציאות הפלסטינית. היחסים בין אסירי פתח לבין אחיהם/יריביהם מחמאס ידעו עליות מעטות ומורדות רבים, והגיעו פעמיים לנקודות רתיחה - בהפיכה האלימה של חמאס בעזה בשנת 2007 ובעסקת שליט בשנת 2011. סדרת הראיונות שמתפרסמת השבוע ב-ynet עם כמה מ-104 האסירים ששוחררו ב-2013 במסגרת המחווה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר הרשות אבו מאזן, מחדדת עד כמה רגישים היחסים בין הפלגים, שהעין הישראלית רואה בטעות כמקשה אחת.
הכתבות הקודמות בסדרה:
- "בכלא ראיתי שאתם לא רק חיילים וטנקים". רוצחים פלסטינים ששוחררו מהכלא מדברים
- "שברנו לאסיר את היד על המיטה בתא בכלא". בית המשפט הפנימי של האסירים הביטחוניים
מיד אחרי ההפיכה בעזה הבינו בשירות בתי הסוהר שהנפיצות יכולה להקרין פנימה אל בתי הסוהר, והפרידו בין אסירי פתח לאסירי חמאס. "היחסים לא היו טובים", אומר מוקדאד סלאח, איש פתח שרצח ב-1993 את ישראל טננבאום בנתניה. "היה בלאגן. לא הייתה אלימות אבל כל צד דיבר על הצד השני, שנא את השני". לדבריו היו אנשים בכלא שביקשו להרגיע את המצב וקראו להפריד בין החיים בחוץ לחיים בכלא, אבל השטח הבוער בחוץ היה חזק מהכול.
"אחרי ההפיכה בעזה הכל השתנה", אומר זיאד רנימאת, איש פתח שלקח ב-1985 חלק ברצח מאיר בן יאיר ומיכל כהן ביער משואה בעמק האלה. "כשזה קרה החלו עימותים מילוליים, אנשים לכלכו אחד על השני. יש אנשים בכלא שקרובי משפחה שלהם נהרגו בהתנגשויות בעזה אז הפרידו בינינו. זו הייתה תקופה מתוחה מאוד. ראינו את חברים שלנו נרצחים ברחובות".
- איך אסירי חמאס התנהגו באותם ימים?
"הם שמחו בתוך הכלא. אמרנו להם 'איך אתם שמחים כשאנחנו נלחמים אחד בשני?', והם ענו 'אתם משת"פים'".
שנה קודם לכן, ביוני 2006, זה נראה אחרת. חמאס, בשיתוף עם עוד שני ארגונים קטנים, יצא לפיגוע אסטרטגי על גבול רצועת עזה שהסתיים בהצלחה שגם הם לא צפו אותה: שבי של חייל ישראלי חי – גלעד שליט, שנחטף לרצועת עזה. האסירים בבתי הכלא יצאו מגדרם. גם אסירי פתח.
"בנאדם נמצא בתוך הים, הוא לא יודע לשחות ומתחיל לטבוע. אם הוא יראה קש אז הוא יאחז גם בקש כדי להינצל. אסיר שנמצא במאסר עולם – רק גלעד ישחרר אותו", סיפר יוסף ארשאד, איש פתח שריצה מאסר בגין רצח משתפי פעולה, על אותן שעות קריטיות.
- אז שמחתם?
"הרוב שמחו, גם אני. אמרתי לסוהרים – אינשאללה אני וגלעד נשתחרר, כל אחד לאימא שלו".
בינתיים הפך גלעד שליט לנושא השיחה הפופולרי בקרב האסירים. "דיברנו עליו כמעט כל יום. כל נושא קטן שהיה עולה בחדשות – היינו דנים בו. הבנו ששחרור של גלעד הוא שחרור של מאות אסירים פלסטינים", נזכר עסמת מנסור, שהשתתף ב-1993 ברצח של חיים מזרחי ז"ל מבית אל. "פחדנו שהוא יתאבד. קיווינו ששומרים עליו טוב טוב שלא יתאבד, כי הוא היה במצב באמת בלתי נסבל. אף אחד לא יכול לעבור שנה או חמש שנים מתחת לאדמה בלי שיש לו קשר עם העולם".
המאבק של ההורים אביבה ונועם שליט לשחרור בנם נגע בלבם של האסירים הוותיקים, אבל איש מהם לא הסתיר את האינטרס שעמד מאחורי האמפתיה או אולי אף לפניה. "ראינו את המצוקה שלהם ואת הקשיים. גם קרנית גולדווסר הפכה אצלנו לסמל והערצנו אותה", מוסיף מנסור. "ראינו איך היא נאבקת כדי לגלות אם בעלה חי או מת. כמה אסירים כתבו לנועם ואביבה שליט 'אנחנו רואים את המאבק שלכם ומקווים שהוא יחזור בשלום'".
- הם הגיבו?
"לא. לצערי לא".
"סינוואר קנה אנשי פתח בכלא"
המשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט התקיים גם מתוך כותלי הכלא. באותו זמן נמצאו במאסר יחיא סינוואר, שיהפוך לימים למנהיג חמאס בעזה, ועמו תאופיק אבו נעים (כיום ראש מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועת עזה) ורוחי מושתהא (כיום חבר הנהגת חמאס בעזה). סינוואר היה אחד האנשים שבכוחם לאשר או לפוצץ את המשא ומתן. מעבר לבכירות שלו, אחיו מוחמד סינוואר היה אחד מאדריכלי מבצע החטיפה של שליט.
חאלד אזרק, שרצח ב-1991 את שמעון כהן ז"ל, היה אחד מבכירי אסירי פתח שניהלו מגעים עם אסירי חמאס בנוגע לרשימת המשוחררים שאותה ידרשו מישראל. "יחיא סינוואר היה ראש האסירים של חמאס בכלא והוא דיבר איתנו", אומר אזרק. "הוא אמר שרשימת האסירים שאותם דורש חמאס לשחרר הוכנה בזמן הפילוג (בין פתח לחמאס, א"ל) ושמתקנים אותה, אבל התברר שהוא שיקר. הוא דאג לשחרור של עצמו. אם הוא לא היה משתחרר – לא הייתה עסקה".
- הייתה תופעה של אסירים שעולים אליו לרגל ומתחננים אליו?
"כן, היו כאלה שהוא 'קנה' אותם. העביר אותם לשורות חמאס תמורת שחרור. היו בודדים כאלה מפתח".
- ומי שהיו להם יחסים לא טובים עם סינוואר?
"שילמו על זה. כל מי שלא שיתף איתו פעולה".
- איך היית מתאר את יחיא סינוואר?
"הוא אדם עצבני מאוד. מדבר בלי לחשוב לפני. אין לו השכלה, רק קורא קוראן כל היום. אנשים ראו בו איש מסוכן, מסוכן לעם שלנו. הוא בן אדם ששולף מהבטן, בלי מחשבה. כל אחד יכול לשנות אותו".
- מי היה חבר שלו בכלא?
"תאופיק אבו נעים ורוחי מושתהא".
- היו פגישות משא ומתן של בכירי חמאס עם גורמים ישראלים בתוך הכלא?
"כן. עופר דקל (אז האחראי על נושא השבויים והנעדרים) היה לא פעם בתוך הכלא. הוא ישב עם סינוואר ומושתהא. הוא פגש אותם במשרדי ההנהלה. גם יובל דיסקין (ראש השב"כ דאז) בא ונפגש איתם. רק עם חמאס, בגלל העסקה".
- הנהלת הכלא נתנה להם אישור לדבר עם גורמי חמאס מחוץ לכלא?
"בתקופת המשא ומתן נתנו להם להסתובב עם טלפונים, לא עשו חיפושים".
"החמאס שקרנים"
מרבית השורה הראשונה של הנהגת חמאס כיום בילתה במשך שנים ארוכות בכלא. סינוואר, סאלח אל-עארורי (סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ואחרי על הפעילות הצבאית בגדה), רוחי מושתהא, תאופיק אבו נעים וחוסאם בדראן (כיום חבר הנהגת חמאס ודובר הארגון בחו"ל). אזרק מעיד שבניגוד למה שקורה בחוץ, הנהגת חמאס בכלא הייתה מאוד קואופרטיבית עם הנהלות בתי הכלא.
- לרוחי מושתהא היו שיחות עם סוהרים ישראלים?
"חמאס בתוך הכלא יותר מתונים מפתח. חמאס יותר משתפים פעולה עם קציני המודיעין וההנהלה".
- לסינוואר היו פגישות עם מנהל הכלא? הוא הרי יודע עברית.
"כן, הוא היה נפגש איתם הרבה. מדבר עברית טוב. באופן כללי חמאס למדו יותר עברית מפתח. בזמנו למדו באמצעות האוניברסיטה הפתוחה".
- פגשת בכלא את סאלח אל-עארורי?
"כן, בכלא נפחא".
- איך אתה מעריך אותו כבן אדם?
"הוא איש חכם אבל שקרן מבחינתי. הם שיקרו לנו. גם בתוך הארגון שלהם הם משקרים".
- הוא היה בקשר טוב עם שירות בתי הסוהר?
"כן, כל הנהגת חמאס הייתה בקשר טוב עם שב"ס, כי הם יותר מלוכדים מפתח".
"כששערי הכלא נפתחו - הרגשתי רע"
כמעט כל האסירים הוותיקים של פתח העידו שבשלבים הסופיים של העסקה נתנו להם בכירי חמאס להאמין שהם נמצאים ברשימת המשוחררים, וכגודל הציפיות – גודל האכזבה. חלקם טענו שלא האמינו לרגע שחמאס יכלול אותם ברשימות אבל הרוב דיברו על האכזבה הגדולה.
"ביום העסקה, כששערי הכלא נפתחו, הרגשתי רע", סיפר חאלד עסאקרה, שרצח ב-1991 את התיירת הצרפתייה אני ליי. "החברים שלי יצאו ואני חשבתי 'למה לא אני? למה עזבו אותי בבית סוהר אחרי 20 שנה?'. כעסתי עליהם מאוד. לא דיברתי עם אף אחד. ישבתי על המיטה ורק עישנתי".
בנוגע להשלכות העסקה, האסירים הוותיקים חלוקים בדעתם. "ישראל טעתה בכך ששחררה אסירים רק בעסקת חילופי שבויים ולא מול אבו מאזן", טוען מוסטפא אל-חאג', שרצח ב-1989 את פרידריך רוזנפלד ליד אריאל. "איזה מסר אתם מעבירים ככה? לא מסר של שלום. לא צודק ולא הגיוני. רק דם על הידיים. בעסקת שליט שלחתם לחברה הפלסטינית מסר שאתם מבינים רק כוח".
ואילו עסמת מנסור סבור אחרת: "מה שעשיתם עבור חייל אחד מעיד על החוזק של החברה הישראלית. כשהחברה כולה עומדת מאחורי חייל והמשפחה שלו – זה רווח עבורכם. אני מסתכל ומקנא בכם. הייתי מצפה בעניין כזה שההנהגה שלי תנהג כמו ההנהגה הישראלית ושהחברה שלי תהיה כמו החברה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
