בעידוד רוסיה: המרוץ לגרעין של מדינות ערב
מוסקבה מספקת ידע וטכנולוגיה, ועוד ועוד מדינות ערביות מקימות כורים גרעיניים, לטענתן למטרות אזרחיות. "תשתיות שיקצרו תהליכים לנשק גרעיני"
דו"ח חדש שמפרסם המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה, בראשותו של אלוף (מיל') עמוס גלעד, מצביע על התקדמות של מדינות ערביות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בבניית תחנות כוח גרעיניות.
איחוד האמירויות הערביות תהיה הראשונה להפעיל כור גרעיני (מתוצרת דרום קוריאה), ובעקבותיה צפויות ללכת מצרים, סעודיה, ירדן, סודן, תוניסיה ואלג'יריה - כולן הכריזו על כוונתן להקים כורים גרעיניים ונמצאות בשלב כזה או אחר של מימוש התוכנית.
מהדו"ח עולה כי טענתן של המדינות הללו, ולפיה הן זקוקות לתחנות הכוח הגרעיניות כדי לספק ביקוש גובר לאנרגיה למטרות כלכליות, אינה ההסבר היחיד למאמציהן. אל"מ (במיל') ד"ר שאול שי, מנהל המחקרים במכון למדיניות ואסטרטגיה (לשעבר סגן ראש המל"ל) ומחבר הדו"ח, מסביר כי רכישת הטכנולוגיה הגרעינית היא גם תגובה של העולם הערבי-הסוני לתוכנית הגרעין האיראנית. מגמה זו זוכה לעידוד של רוסיה, אשר מעוניינת לספק את הידע והטכנולוגיה, כאמצעי לחיזוק מעמדה באזור.
ד"ר שי סבור כי המידע שנאסף במסגרת המחקר תומך בטענת ישראל כי החשש מאיראן גרעינית מוביל למרוץ לרכישת ידע וטכנולוגיה גרעינית על ידי מדינות במזרח התיכון. מגמה זו בולטת בקרב יריבותיה של איראן - מצרים, סעודיה, טורקיה, ירדן ומדינות המפרץ הפרסי.
למעשה, הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן - אשר מקל את הסנקציות עליה תמורת התחייבות שלא לפתח נשק גרעיני בעשור הקרוב - קונה זמן עבור שכנותיה לפיתוח תשתית גרעינית משלהן, לקראת פקיעת ההסכם. ד"ר שי מדגיש כי אומנם קיים פער ניכר בין החזקה בידע, בטכנולוגיית גרעין ובכור גרעיני שפועל לצורכי אנרגיה לבין היכולת לפתח תוכנית גרעין, אך קיום הידע והתשתית הגרעינית יכולים לתרום לקיצור התהליכים להסבת הטכנולוגיה מאזרחית לצבאית.
הראשונה שמתכננת לחנוך כור גרעיני בעולם הערבי היא, כאמור, איחוד האמירויות הערביות - בסיוע של דרום קוריאה. סעודיה שכנתה תהיה המדינה השנייה בקרב המדינות הערביות במפרץ הפרסי שתחזיק באנרגיה גרעינית. סעודיה שכרה כבר בשנת 2011 חברה אזרחית שתסקור עבורה את שטח המדינה לצורך מיקום מיטבי של הכורים שייבנו, והיא חתומה על הסכמים עם ארה"ב, צרפת, רוסיה ואחרות לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית.
סעודיה הודיעה באופן רשמי כי אם איראן תחזיק בנשק גרעיני, תדאג אף היא להצטייד בנשק כזה. סעודיה מקיימת קשרים אסטרטגיים קרובים עם פקיסטן שכבר מחזיקה בנשק גרעיני. ד"ר שי מזכיר כי סעודיה סייעה כלכלית לפקיסטן כשזו הייתה נתונה לסנקציות בינלאומיות, והסיוע הכספי הסעודי אפשר את המשך פיתוח תוכניתה הגרעינית של פקיסטן.
מצרים תקים 4 כורים, ירדן פועלת להשגת הטכנולוגיה
המרוץ לגרעין מתרחש גם אצל שכנותיה הקרובות של ישראל. לפני כמה שבועות נפגש נשיא מצרים, עבד אל פתח א-סיסי, עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה להקמת כור גרעיני בא-דבה, סמוך לאלכסנדריה.
בהסכם שנחתם עם הסוכנות לאנרגיה אטומית של רוסיה (ROSATOM), סוכם כי מצרים תסתייע בשירות הסוכנות לצורך הקמה ותפעול של ארבעת הכורים של המפעל במהלך 60 (!) השנים הקרובות. הסכם זה מצטרף להסכמי שיתוף פעולה נוספים בתחום הגרעין שרוסיה חתמה עם סודן, אלג'יריה ותוניסיה. שכנתינו ממזרח, ירדן,
פועלת גם היא במקביל להשגת טכנולוגיה גרעינית בעזרת דרום קוריאה.
את הפריחה בשיתופי הפעולה וההסכמים בתחום הגרעין שבהם מעורבת רוסיה בעולם הערבי מייחס ד"ר שי למאמצי הנשיא פוטין להשיב את רוסיה למעמד של מעצמה במזרח התיכון. פוטין משגר יועצים ומומחים רוסים לכל מדינה שחותמת על הסכם שכזה מולו, ומחזק את קשריו עם מדינות העולם הערבי.
פוטין אינו מסתיר את כוונותיו, כפי שניתן היה להבין כשבאפריל 2016 הכריזה הסוכנות לאנרגיה אטומית של רוסיה על פתיחת משרד בדובאי, שמטרתו לפקח על הכורים הגרעיניים שמוקמים בסיוע הסוכנות ברחבי המזרח התיכון.
ומה ההשלכות על ישראל? ד"ר שאול שי מסביר כי "למרות שבשלב זה המדינות הללו מפתחות את הגרעין לצרכים אזרחיים, הן עושות את זה במידה רבה גם כמענה לאתגר הגרעין האירני. המשמעות היא שבעתיד, אם הן ירצו לפתח נשק גרעיני, התשתיות הללו יקצרו עבורן את התהליכים. המשמעות הביטחונית של כך לישראל תיגזר מטיב היחסים שיהיו לה עם המדינות הללו".
הדו"ח הוכן לקראת ערב עיון בנושא שיבתה של רוסיה למזרח התיכון והמשמעויות לישראל, שיקיים המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה בשבוע הבא.
לפנייה לכתב/ת 
