אויבת משותפת: חוקרת מקרי המוות שמאחדת יהודים ומוסלמים בלונדון
בשנים האחרונות הלכו הרשויות בבריטניה לקראת הקהילות הדתיות ודאגו לקבורה מהירה של מתיהן. אלא שחוקרת מקרי מוות בלונדון החליטה לשנות את כללי המשחק, סירבה לתת עדיפות בקבירת מתים ודרשה מהיהודים לחכות בתור ימים ושבועות. המוסלמים התגייסו לעזרתם ויצאו למאבק משותף
לונדון נחשבת לעיר הכי קוסמופוליטית בעולם - חיים בה אזרחי למעלה מ-200 מדינות בעולם. יותר מניו יורק, פריז או כל מקום אחר. תתעלמו רגע מהברקזיט ומהאמירה שמאחוריו ותזרמו עם הנושא.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
בשנים האחרונות ניכר כי בריטניה ולונדון עושות צעדים רבים של סובלנות כלפי הדתות השונות הדרות בהן. באמצע שנות התשעים הוקם המשרד לענייני קהילות, משרד ממשלתי שתפקידו לדאוג לקהילות האתניות השונות, לזכויותיהן ולהבטחת הקיום של המרקם האתני האנושי בבריטניה. לקהילות הללו ניתנו תקציבים ואוטונומיה רבה, שלעתים נוצלו לביצוע מעשים לא כשרים כמו הסתה.
גם הקהילה היהודית נהנתה מאוטונומיה ומהגנה על זכויותיה. בשנה האחרונה, למשל, הקציבה ממשלת בריטניה סכום של 13 מיליון ליש"ט למלחמה באנטישמיות ולאבטחת מוסדות הקהילה היהודית. אי אפשר לפקפק בנחיצות המטרה ובהתגייסות הממשלה לנושא. אבל הסיפור הבא מדגים כיצד התעמרות של אדם אחד בתפקיד ממשלתי יכולה לפעור סדקים במרקם הקיום העדין של קהילה דתית.
זה סיפור על קבורה ועל האופן שבו כמעט נקברה הסובלנות הדתית וההבנה האנושית. בבריטניה נוטים לקבור את המת אחרי שבועות ארוכים, לפעמים אפילו חודש. אין בנצרות חוק המחייב קבורה מהירה והבריטים אוהבים לתכנן את טקס הקבורה של יקיריהם, לתת זמן לקרובי משפחה המתגוררים מעבר לים להגיע ללווייה ולערוך טקס מכובד (בדרך כלל עם משתה בפאב אחריו).
אבל ביהדות צריך לקבור מהר. על כן, באזורים שבהם יש קהילה יהודית גדולה, ניתנה עדיפות לנפטרים היהודים בקבורה. בני משפחות המתים ידעו כי הם לא יצטרכו לחכות בתור לקבורה וכי הם יקבלו אישור פטירה מהיר. גם למוסלמים ניתנו הקלות - ההלכה המוסלמית מחייבת קבורה מהירה ודורשת להימנע מניתוחי גופה שלאחר המוות.
האחראי על אישורי הקבורה הוא חוקר מקרי מוות, שנושא בתפקיד של שופט וחותם על כל אישור קבורה. לכל מחוז יש חוקר משלו - החוקרים מכירים את המבנה הדתי והאתני של המחוז שלהם. על כן, באזור צפון לונדון, שם נמצאת שכונות משופעות יהודים כמו גולדרס גרין וסטמפורד היל, חוקרי מקרי המוות העניקו לקהילה קדימות בתור לקבורה. בקהילה היהודית סיפרו ל-ynet השבוע שחוקרים רבים היו זמינים גם בימי ראשון או מחוץ לשעות הפעילות, מתוך הבנה ורצון לסייע לקהילה היהודית להביא את מתיה לקבורה מהירה.
גם התערבות של ראשי הקהילה לא הועילה - הסל התבצרה בסירובה. היא צוטטה בעיתון "גרדיאן" הבריטי אומרת: "אף מוות של אדם לא יקבל עדיפות על פני מוות של אדם אחר בגלל דתו של המת". היא דרשה כי היהודים ייקברו על פי הסדר, כלומר יחכו בתור, שעשוי להימשך גם ימים ארוכים. הגופות יחכו בקירור.
חברי הקהילה היהודית הגישו תלונות נגד הסל. בניסיון לגשר על הפערים, נקבעה פגישה של הסל עם ראשי הקהילה היהודית בבריטניה לפני שבועיים. ראשי הקהילה הגיעו לפגישה נרגשים ומלאי תקווה. "אם נסביר לה שמדובר בחוקי ההלכה היהודית, היא תבין. מה גם שנוצרים לא ממהרים לקבור את מתיהם, אז אנחנו לא פוגעים באף אחד", אמר ל-ynet ג'ונתן ארקוש, נשיא הקהילה היהודית בבריטניה, ימים ספורים לפני הפגישה.
אלא שזמן קצר לאחר הפגישה פרסמה הקהילה היהודית הודעה, שממנה עלה כי השיחה פוצצה. בהודעה, שיצאה במהירות לא אופיינית, כתבו ראשי הקהילה שהסל לא מנסה להתחשב בקהילה היהודית וכי הם ימשיכו במאבקם.
השבוע הגיע המאבק לפרלמנט. חברי פרלמנט התגייסו לנושא והעלו את הנושא ב-Prime Minister's Questions - דיון שבועי בבית הנבחרים בלונדון, המתקיים מדי יום רביעי, שבו חברי פרלמנט יכולים להעלות נושאים בפני ראש הממשלה תרזה מיי, לעמת אותה או לבקש את התערבותה. הבקשה הועלתה דווקא על ידי חבר הפרלמנט המוסלמי רחמן צ'ישטי, שמחה על אופן הטיפול של הסל בקהילות היהודית והמוסלמית.
ראש הממשלה מיי נקטה במהלך הדיון עמדה התומכת בקהילות. "חשוב שניקח בחשבון את הצרכים המיוחדים של אנשים בעלי אמונה מסוימת, במיוחד בזמן שאיבדו את הקרובים להם והם מתאבלים על לכתם", אמרה ראש הממשלה הבריטית. היא הוסיפה כי תורה לשר המשפטים לשוחח עם חוקר מקרי המוות הראשי בבריטניה בסוגיה. אם הלחץ על הסל מלמטה לא סייע, הוא כנראה יגיע מלמעלה.
את הסיפור הזה אפשר לראות כסיפור על אטימות של אדם בתוך מערכת בירוקרטית, שיכול לשנות חיים של קהילה שלמה. אבל אפשר לראות אותו גם כסיפור על איחוד כוחות של הקהילה היהודית והמוסלמית והירתמות לטובת מטרה משותפת. היהודים והמוסלמים בבריטניה מוצאים את עצמם זונחים מאחור את הדעות הפוליטיות לטובת מאבקים בעניינים משותפים. מלבד המאבק בנושא הקבורה, היהודים והמוסלמים בממלכה מתאחדים בימים אלה גם במאבק סביב נושא השחיטה הדתית, שגורמים ציבוריים בבריטניה קוראים להגבילה. אם תוגבל השחיטה, היא תשפיע לא רק על השחיטה הכשרה, אלא גם על השחיטה המוסלמית, חלאל. אין כמו אויב משותף, לאחד בין שני מחנות.
בקטנה: הדוכסית פרגי כבר לא פרסונה נון גראטה
השבוע נרשמה הפשרת קרחונים, כשהפעם לא מדובר בהתחממות גלובלית, אלא בהתחממות בלתי צפויה בארמון המלוכה הבריטי. הדוכסית מיורק שרה פרגוסון (פרגי), לשעבר שנואת נפשה של המלכה אליזבת השנייה, הושבה מהגלות בארצות הקור וקיבלה הזמנה לחתונה המלכותית של הנסיך הארי ושל מייגן מרקל.
בכרכרה זו: פורסם לו"ז החתונה של הנסיך הארי ומייגן מרקל
אין להקל ראש בדבר: במשך שנים נחשבה פרגי לפרסונה נון-גראטה בארמון המלוכה. אפילו מערכת היחסים הקרובה שלה עם בעלה לשעבר, הנסיך אנדרו, לא סייעה לה. המלכה אליזבת זוכרת היטב את ברית הגרושות שכרתו בשעתו פרגי והנסיכה דיאנה. היא גם לא שוכחת את המבוכות הרבות שגרמה פרגי לארמון המלוכה, האחרונה בהן התרחשה כשפרגי ניסתה למכור לעיתונאי שהתחזה לאיש עסקים פגישה עם הנסיך אנדרו תמורת ממון רב.
כך, בחתונה של וויליאם וקייט ב-2011 צפתה פרגי בטלוויזיה בעודה נופשת בתאילנד. ההפשרה השבוע נרשמה הודות להתעקשות של הנסיך הארי, שאוחז בחברות קרובה עם הנסיכות יוג'יני וביאטריס, בנותיה של פרגי המנודה. הארי, כך נאמר, התעקש שפרגי תוזמן לחתונה. בארמון המלוכה ניסו להציע כפשרה את האפשרות שפרגי תוזמן לקבלת הפנים, אך לא תהיה נוכחת בטקס. הארי התנגד לכך.
מסתבר, שברקע הדברים עמד גם הרצון להימנע ממבוכה גדולה לארמון המלוכה בהמשך השנה, עת תיערך חתונה מלכותית קטנה יותר, של הנסיכה יוג'יני ושל איש העסקים ג'ק ברוקסבנק. בארמון רצו להפשיר את היחסים עם פרגי לפני החתונה הזו, שתפגיש אותה בחדר אחד עם המלכה ועם בעלה הנסיך פיליפ, שני אנשים שלא מאוד מחבבים אותה. כולם, כך נראה, יצטרכו לחייך בנימוס ולומר "האו דו יו דו" מזויף ופייסני. התחשבנויות משפחתיות הן לא רק עניינים לפשוטי עם, אלא גם לבני מלוכה.
לפנייה לכתב/ת 
