הלמ"ס: לעשירים יש הרבה פחות ילדים מהעניים

עשירים? כנראה יש לכם פחות ילדים: בעשירון התחתון משקי הבית עם ילדים בני פחות מ-18 מהווים 65.3% מסך משקי הבית וככל שהעשירון עולה, שיעור משקי הבית עם ילדים יורד. בעשירון העליון שיעור משקי הבית עם ילדים עומד על 18.4% בלבד. כך עולה מנתונים שמפרסמת בצהריים (יום ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום המשפחה.

מהנתונים עולה כי בעשירון התחתון 34.7% מהמשפחות הן ללא ילדים, 24.8% עם עד שני ילדים ו-40.5% עם שלושה ילדים לפחות. בעשירון השישי 53.3% מהמשפחות הן ללא ילדים, 12.9% עם עד שני ילדים ו-33.9% עם שלושה ילדים לפחות. בעשירון העליון ל-81.6% מהמשפחות אין ילדים, ל-14.9% יש עד שני ילדים ורק ל-3.5% יש שלושה ילדים ויותר. ככל הנראה הנתון הנמוך של אחוז הילדים בעשירון העליון נובע מכך שמדובר בין היתר באנשים מבוססים, בני 50 ויותר, שהילדים שלהם הם בני 18 ומעלה.

בשנת 2016 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות, בדומה לשנים האחרונות. במשפחה שבראשה עומד יהודי היו 3.56 נפשות בממוצע, ובמשפחה שבראשה עומד ערבי - 4.57 נפשות בממוצע. כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר לעומת כ-11% בקרב המשפחות היהודיות. • ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה במחוזות המגורים השונים נמצא באזור יהודה והשומרון (4.74 נפשות למשפחה), פי 1.5 מאשר במחוז תל אביב (3.25).

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (כ-64%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (46%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות שבהן זוג בלבד (כ-28%) בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ-11%). אחוז דומה של משפחות חד-הוריות (עם ילדים בכל גיל) נמצא הן באוכלוסייה היהודית הן באוכלוסייה הערבית (כ-12% וכ-11% בהתאמה).

בסקר כוח אדם נשאל נציג משק הבית על אורח החיים העיקרי מבחינה דתית של השייכים למשפחה. בקרב המשפחות היהודיות 46.5% השיבו "חילוני, 25.9% - "מסורתי", 11.9% - "דתי", 2.2% - "דתי מאוד", 10.2% - "חרדי" ו-3.1% - "אורח חיים מעורב". בקרב המשפחות הערביות 56.3% השיבו "מסורתי", 29.1% - "דתי/דתי מאוד", 11.9% - "חילוני" ו-2.6% - "אורח חיים מעורב".

האחוז הגבוה ביותר של זוג עם ילדים עד גיל 17 באוכלוסייה היהודית, נמצא במשפחות החרדיות, ובאוכלוסייה הערבית - במשפחות הדתיות והדתיות מאוד. בשתי קבוצות האוכלוסייה אחוזים אלה גבוהים במידה ניכרת מאלה של החילונים.

ומה לגבי פריסה גאוגרפית? במחוז תל אביב היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-34%) והאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-40%). במחוז הדרום היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 - 7.7%, בהשוואה לאחוז הארצי - 6.1%. • באזור יהודה והשומרון היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-69%), בהשוואה לאחוז הארצי - כ-49%.

עוד עולה מהנתונים כי בבית שמש ובבני ברק היה אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17. באשקלון ובבאר שבע היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. בתל אביב-יפו היה האחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.

בתחום הדיור נמצא כי 54.2% ממשקי הבית גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. בלמ"ס מצאו כי ממוצע החדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.81 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.57 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.47 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.45 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. • במשקי בית יהודיים ממוצע נפשות לחדר ב-2016 היה - 0.81, לעומת 1.34 אצל הערבים.

בתחום ההוצאות נמצא כי בשנת 2016 ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משקי בית בישראל הייתה 15,805 שקלים. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (18,744 שקלים ו-13,411 שקלים, בהתאמה). אחוז ההוצאה על מזון מסך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית עם ילדים מעט גדול יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים ילדים - 17.2% בהשוואה ל-16.1%, בהתאמה.

בשנת 2016 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בחודש, כך על-פי נתוני הלמ"ס, הייתה 19,118 שקלים בחודש. ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה פי 1.3 מההכנסה של משק בית ללא ילדים (21,917 שקלים לחודש לעומת 16,838 שקלים לחודש, בהתאמה).