התקדימים: המלצות המשטרה בעניין ראשי הממשלה
"להמלצות המשטרה אין כל משמעות", אמרו פרקליטי אולמרט - אך בסופו של דבר הוא נכלא. בנוגע לשרון (בפרשת האי היווני) וברק (בפרשת העמותות) ההמלצה הייתה לסגור את התיק, והוא אכן נסגר בהמשך. בעקבות ההמלצות בתיקי נתניהו: ראשי הממשלה שנחקרו וההמלצות בעניינם
בנימין נתניהו אינו ראש הממשלה הראשון שנחקר במדינת ישראל. למעשה, השלושה שישבו לפניו על הכיסא בלשכת ראש הממשלה - אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט - נחקרו במשטרה בפרשות שונות.
המשטרה המליצה לסגור את תיקי ברק ושרון, ואלו אכן נסגרו בהמשך. מנגד, המלצת המשטרה הייתה להעמיד לדין את אולמרט ובסופו של דבר הוא הורשע ונשלח למאסר. על רקע ההמלצות בתיקי החקירה נגד נתניהו - תזכורת לפרשות סביב חקירת ראשי הממשלה הקודמים.
אהוד ברק - התיק נסגר מחוסר ראיות
בשנת 2000 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה בסוגיית מימון מערכת הבחירות של אהוד ברק ב-1999. ב-2001 נחקר ברק באזהרה בחשד לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות בחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד.
במאי 2002 המליצה המשטרה לסגור את התיק נגד ברק. בהודעה שפרסמה המשטרה נמסר שנגד ברק "לא נמצאו ראיות והומלץ לסגור את התיק". עם זאת, המשטרה המליצה אז להעמיד לדין ארבעה מעוזריו של ראש הממשלה לשעבר - יצחק (בוז'י) הרצוג, טל זילברשטיין, ויצמן שירי ועו"ד דורון כהן בגין עבירות על חוק מימון מפלגות.
ב-2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגד ברק מחוסר ראיות מספיקות. בסופו של דבר החליט רובינשטיין שלא להגיש כתב אישום נגד הרצוג, ויצמן וכהן. היחידים שהוחלט להאשים אותם בפרשה הם מנהל הקמפיין, טל זילברשטיין, וגזבר עמותת "נגב עכשיו", גדעון סולימאני. בסופו של דבר, באפריל 2006, הוחלט על סגירת התיק גם נגד זילברשטיין וסולימני, לאחר שלשניים נערך שימוע. הפרקליטות הסבירה אז שקשה יהיה להוכיח אם השניים ביצעו עבירה.
אריאל שרון - התיק נסגר
גם אריאל שרון, שהחליף את ברק בלשכת ראש הממשלה, נחקר במשטרה. במהלך שנת 2003 נחקרו שרון ובניו (גלעד ועומרי) על ידי משטרת ישראל במסגרת חקירת הלוואה שקיבל מהמיליונר סיריל קרן, ובפרשה נוספת שבמרכזה העסקתו של גלעד שרון כיועץ על ידי איש העסקים דוד אפל.
החקירה המשטרתית בפרשות השונות נמשכה קרוב לעשר שנים, ובסיומה המליצה המשטרה להגיש כתבי אישום נגד גלעד ועמרי שרון בגין תיווך לשוחד, ונגד איש העסקים רון לאודר בגין מתן שוחד. נגד אריאל שרון לא גובשה המלצה בשל מצבו הרפואי - היותו בתרדמת - והעובדה כי לא נחקר בפרשה. רק בינואר 2013 הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, משה לדור, לסגור את תיק החקירה נגד אריאל, גלעד ועומרי שרון.
פרשת האי היווני הסתיימה גם היא ללא אישום ביוני 2004. היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, פרסם הודעה מפורטת בת 76 עמודים והודיע: "הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסגור את התיק נגד אריאל וגלעד שרון בשל היעדר ראיות מספיקות להעמדתם לדין".
מזוז ציין בהודעתו כי שנתיים לפני כן המליצה המשטרה לסגור את התיק נגד שרון והמשיכה לחקור את בנו גלעד: "מסקנת החקירה הייתה שאין ראיות להעמדה לדין של שרון ושל גלעד. באוגוסט 2003 נפתחה חקירה משלימה, שהסתיימה באוקטובר 2003 ולא העלתה ממצאים מרשיעים נגד שרון".
עם זאת, אותן המלצות משטרה על סגירת התיק לא פורסמו בזמן אמת, ב-2002. למרות ההמלצות, פרקליטת המדינה עדנה ארבל החליטה להכין טיוטת כתב אישום נגד אריאל שרון ובנו גלעד בגין עבירת לקיחת שוחד - אך כאמור היועץ דאז מזוז סגר את התיק.
אהוד אולמרט - כתב אישום והרשעה חלקית
בניגוד לברק ושרון, שלא הוגש נגדם כתב אישום, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הגיע לבית המשפט - ושם הורשע. הוא גם ריצה עונש מאסר, שממנו השתחרר לפני כחצי שנה.
בספטמבר 2008, כשנה וחצי לאחר שמבקר המדינה קבע כי יש חשד לפלילים בפעולותיו של אולמרט, המליצה המשטרה להעמידו לדין בפרשות "ראשונטורס" ובפרשת מעטפות הכסף. במרס 2009 היא המליצה להעמידו לדין גם בפרשת מרכז ההשקעות. פרקליטיו של אולמרט אמרו אז בתגובה כי "להמלצות אין כל משמעות".
באוגוסט 2009 הוגש כתב אישום נגד אולמרט בפרשות "ראשונטורס", "מעטפות הכסף" ומרכז ההשקעות. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ראש ממשלה הועמד לדין. בפרשת מעטפות הכסף הואשם אולמרט בכך שקיבל מאות אלפי דולרים במזומן מאיש העסקים מוריס (משה) טלנסקי, ושמר אותם בקופה סודית במשרדו של מקורבו, עו"ד אורי מסר. בפרשת ראשונטורס הואשם אולמרט בכך שקיבל מימון כפול לנסיעות לחו"ל, ובפרשת מרכז ההשקעות הואשם בקידום ענייניהן של חברות שהיו קשורות למקורבו מסר. אולמרט הואשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובמרמה והפרת אמונים.
בינואר 2012 הוגש נגדו כתב אישום נוסף בפרשת הולילנד. אולמרט הואשם בכך שבאמצעות אחיו, יוסי, נטל שוחד בסך חצי מיליון שקלים לצורך קידום פרויקט הולילנד בירושלים. בפרשת הזרע הואשם אולמרט בכך שקיבל 60 אלף שקלים מידי שולה זקן בזמן שהיה שר התמ"ת. כתב האישום בפרשת הולילנד הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
אולמרט ערער, וכך שני התיקים שלו התנהלו במקביל בבית המשפט העליון - הערעור של הפרקליטות על פרשות טלנסקי וראשונטורס, והערעור של אולמרט עצמו בפרשת הולילנד. אלא שבאותו זמן ממש ובעקבות אותן הקלטות של זקן, החליט בית המשפט העליון, בצעד יוצא דופן, להחזיר את הערעור של הפרקליטות בתיק טלנסקי לבית המשפט המחוזי, וזה החליט פה אחד לשנות את ההחלטה המקורית שלו ולהרשיע את אולמרט בקבלת דבר במרמה. המחוזי בירושלים גזר על אולמרט מאסר של שמונה חודשים שירוצו במצטבר למאסר שלו בפרשת בהולילנד.
בדצמבר 2015 זיכה בית המשפט העליון את אולמרט בפרשת הולילנד, אולם הותיר את ההרשעה על כנה בפרשת הזרע. בסופו של דבר גזר העליון על אולמרט שנה וחצי מאסר בפועל, בנוסף לשמונת החודשים של פרשת מעטפות הכסף.
בפברואר 2016 הוא החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו. ביולי 2017 סיים לרצות את עונשו.
אגב, בדצמבר 2008, בזמן חקירתו של אולמרט, התייחס נתניהו בראיון לערוץ 2 לעובדה שראש ממשלה מכהן בזמן חקירה: "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות ואין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל כי קיים חשש, אמיתי ולא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".
לפנייה לכתב/ת 
