המאה הסינית: היד הארוכה של בייג'ינג בעולם
בלי לירות אפילו כדור אחד מצליחה המעצמה האסייתית להשיג השפעה פוליטית במדינות עולם שלישי באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, בשעה שכוחה של ארה"ב הולך ודועך. איך היא עושה את זה?
המעורבות הסינית מאחורי הקלעים במערבולת הפוליטית בזימבבואה, שהביאה להדחתו של הנשיא והרודן הקשיש רוברט מוגאבה אחרי שלטון ללא מצרים של 37 שנה בנובמבר 2017, נחשפה ולו חלקית רק בדיעבד.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
התגלה כי מפקד צבא זימבבואה, שהוביל את ההפיכה הצבאית, ביקר בבייג'ינג ימים ספורים בלבד לפני ההפיכה. האירוע הנקודתי הזה הוא חלק ממגמה רחבה יותר של השפעה פוליטית הולכת וגוברת של המעצמה הסינית במדינות העולם השלישי באפריקה, אסיה ואף באמריקה הלטינית, השפעה המושתתת בעיקר על פעילות כלכלית ענפה וסיוע כלכלי נדיב.
סין היתה ועודה בעלת הברית הקרובה ביותר של זימבבואה מאז שזו השתחררה מעול השלטון הקולוניאלי הלבן בשנת 1980. סין סיפקה נשק, תחמושת וכסף לתנועתו של מוגאבה במהלך שנות ה-70, בעת שנאבק בשלטון הלבן במדינתו, שנקראה אז רודזיה. המעצמה הסינית היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של זימבבואה. בשנת 2015 לבדה השקיעה סין 450 מיליון דולר בהקמת שורה של פרויקטים של תשתיות בזימבבואה.
מיליארדרי דולרים בפרויקטים באסיה, אמריקה הלטינית ואפרקה
זימבבואה אינה מקרה יחיד. בין שנת 2000 ושנת 2014 השקיעה סין סכום עתק של 355 מיליארד דולר בשורה ארוכה של מדינות באסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. סין מסייעת לפרוייקטים של תשתיות במדינות הללו, על ידי אשראי ומענקים נדיבים. בין היתר משקיעה סין 7 מיליארד דולר בהקמת רשת של מסילות ברזל בלאוס, 5 מיליארד דולר בהנחת "צינור השלום" האמור להוליך גז טבעי מאיראן לפקיסטן, הסובלת ממחסור כרוני של מקורות אנרגיה לייצור חשמל, יותר ממיליארד דולר בהקמת תחנה כוח הידרו-אלקטרית לייצור חשמל בגאנה.
הרשימה עוד ארוכה וענפה. באפריקה לבדה הגיע הסיוע הכלכלי הסיני בשנים 2014-2000 לשיעור מרשים של 86 מיליארד דולר. לשם השוואה, סך הסיוע האזרחי של ארצות הברית למדינות ברחבי העולם הסתכם בשנים הללו ב-395 מיליארד דולר.
במקרים רבים סין מתנה את האשראי והמענקים למדינות העולם השלישי בתנאי בל יעבור, שפרויקט התשתית יוקם על ידי חברות סיניות בלבד. כך הכסף הסיני מעשיר כיסי חברות סיניות רבות, המתמחות בבניית תשתיות ותורם לצמיחה של הכלכלה הסינית. עם זאת, הסיוע הכספי של סין משמש גם כמנוף יעיל להשגת השפעה פוליטית הולכת ומתרחבת ברחבי העולם.
בייג'ינג נגד הצביעות המערבית
כך לדוגמה משקיעה סין מיליארדי דולרים בפרויקטים של תשתיות באנגולה, שהינה ספקית הנפט השלישית בגודלה של המעצמה הסינית. מאחר שהמשק בסין צמח באורח ניכר ומרשים בשלושת העשורים האחרונים בשיעור שנתי ממוצע של 10-8 אחוזים, הרי שצריכת הנפט בסין רק הולכת וגדלה. ההשקעות הסיניות באנגולה הביאו להרחבת ההשפעה הפוליטית שלה, השפעה שאחד מיעדיה המרכזיים הוא הבטחת המשך אספקת נפט אנגולי בתנאים אטרקטיביים לסין. כלכלה ופוליטיקה כרוכות זו בזו במדיניות החוץ הסינית.
לא במפתיע המדיניות הסינית במדינות העולם השלישי גוררת ביקורת הולכת ומחריפה במערב, בעיקר בארה"ב. החשש האמריקני הוא שהגידול במידת ההשפעה הפוליטית של סין בא על חשבון ההשפעה האמריקנית באפריקה וכך מעמידים בסכנה את האינטרסים שלה שם. במערב טוענים כי המדיניות הסינית היא בבחינת ניאו-קולוניאליזם המושתת אך ורק על אינטרסים צרים וציניים, מדיניות המתעלמת לחלוטין ממצב זכויות האדם העגום בכמה מדינות להן סין מעניקה סיוע כלכלי נדיב. בסין מגיבים על טענות אלו בלעג ומצביעים על סטנדרט כפול מצדה של ארה"ב ומדינות מערביות אחרות, שאינן מהססות לקיים שיתוף פעולה צבאי, כלכלי ומסחרי הדוק עם מדינות במזרח התיכון, באזור המפרץ הפרסי ובאזורים נוספים בעולם, שבהן מצב זכויות האדם אינו שפיר במיוחד.
למרות הביקורת הגוברת במערב על התרחבותה של הפעילות הסינית הכלכלית ברחבי העולם וההשפעה הפוליטית הגדלה של סין באזורים שונים ברחבי העולם, נאלצים במערב להשלים על מצב זה ונותנים לגיטימציה למעמדה הגלובלי של סין. כך הייתה סין אחת משש המעצמות, בצוותא עם ארה"ב, רוסיה, בריטניה, גרמניה וצרפת, שחתמו בקיץ 2015 על הסכם הגרעין עם איראן. ברשות הפלסטינית אף שוקלים ומהרהרים בפומבי בחודשים האחרונים ברעיון שסין תמלא תפקיד רב משקל בתיווך בינה ובין ישראל, וזאת בעקבות משבר האמון ההולך ומחריף בין הפלסטינים לבין ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ.
הפעילות הכלכלית של סין מגיעה גם למזרח התיכון ולישראל. רק בעשור האחרון השקיעו תאגידים סיניים כ-30 מיליארד שקלים במגזרים שונים של המשק הישראלי, כדוגמת רכישת הבעלות על תנובה וחברת מכתשים אגן, השקעות בחברות הזנק וחברות היי-טק ישראליות ומעורבות בפרויקטים של תשתית כהקמתן של מנהרות הכרמל בחיפה.
מומחים כבר העריכו כי המאה ה-21 תהיה המאה של מעצמת העל הסינית, כפי שהמאה ה-20 היתה המאה של מעצמת העל האמריקנית, שמעורבותה והשפעתה הפוליטיות הולכות ודועכות בזירות שונות ברחבי העולם. אין ספק שהפעילות הכלכלית הסינית ההולכת ומתרחבת ברחבי העולם וההשפעה הפוליטית הגוברת בהתאם, אכן מבססות הערכה זו.
ד"ר יעקב הכט מלמד באוניברסיטת חיפה
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
