המלצה: הגבלת זמן על תיקים שהוחזרו למשטרה

תיקי חקירה רבים מתנהלים זמן רב - האם מעתה ייקבע דד ליין לסיום החקירה? דרכי מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה - ייעשו על פי לוחות זמנים מתוחמים במפורש. כך קובע נציב התלונות על פרקליטים, השופט בדימוס דוד רוזן. הוא ממליץ שחריגה מלוחות הזמנים ראוי שתוביל, בתיקים רגישים, לפנייה מיוחדת בנושא של הפרקליטות לראש אגף החקירות או למי מעוזריו. בנוסף ממליץ הנציב רוזן לפרסם הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית ותיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי.

רוזן כולל את הדברים במימצאי הדו"ח השנתי של נציב התלונות שהוגש הבוקר (יום ג') לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הדו"ח סוקר את פעילות הנציבות לשנת 2017. במהלך השנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 פניות, 41 מהן נמצאו מוצדקות. חלק מהתלונות המוצדקות העידו על ליקויים מערכתיים, שהובילו למתן המלצות אופרטיביות. אותן המלצות הועברו על ידי הנציב לשרת המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים המבוקרים.

הנציב מגלה כי במהלך השנה האחרונה הגיש הצעה לתיקון חוק תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שנכנס לתוקפו לפני שנתיים. לגישת הנציב, החוק, בנוסחו כיום, מקשה על הנציבות למלא תפקידה בצורה נאמנה ומקצועית.

ההצעה כוללת תיקונים מהותיים, ובכללם - מתן אפשרות לנציב לפתוח בבירור יזום של סוגיות מהותיות המגיעות לידיעתו; הפרדה בין הנציבות ליועץ המשפטי לממשלה, הנמנה על מבוקריה; מתן תוקף ברור וחד משמעי להמלצות הנציב והקלה בחסמי הפרסום החלים היום על הנציבות.

בדו"ח כתב הנציב כי "מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים, שדרשו בחינתו של הנציב. במקרים אלה, ככל שהתלונה גילתה כשל מערכתי, נדרשה הנציבות להימנע מלשים המלצתה במיטת סדום הנוגעת אך למקרה שהועלה באותה פנייה, ולהאיר על התופעה כולה ועל הצורך בתיקונה ובהסדרתה, למען שיפור פעילותו של הגוף המבוקר ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. מדובר בהמלצות, לעיתים דרמטיות, שיש בהן כדי להשפיע על כלל התנהלות הגופים המבוקרים".

במהלך השנה החולפת, ניתנו, בין היתר, ההמלצות האופרטיביות  בנושאים הבאים: תיעוד ראיונות עדים: בעקבות כמה תלונות שהוגשו לנציבות, במסגרתן הועלה חשש להדרכת עדים על ידי תובעים עד כדי זיהום עדותם בבית המשפט, המליץ הנציב כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, שבכוחו לשקף הריאיון בצורה אמינה, סדורה, מדויקת ונוחה לצדדים, ולסייע בכך במלאכת עשיית משפט וצדק. תיעוד שכזה נכון להתבצע, בעידן הנוכחי, בדרך של הקלטה ו/או צילום הריאיון. "תיעוד אובייקטיבי שכזה ימנע מחלוקות והתדיינות בבתי המשפט, כמו גם יסייע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה", הוא קובע.

גבולות מותר ואסור במשא ומתן: מדובר היה בתלונתו של נאשם, לפיה במסגרת משא ומתן עם הפרקליטות הוצע לו שהמדינה תחזור בה מכתב האישום. אולם, על פי ההצעה, היה עליו להצהיר לבית המשפט כי בכך נסתתמו טענותיו. התלונה נמצאה מוצדקת. בהחלטתו קבע הנציב, כי התניית הצעה של הפרקליטות לחזור מכתב אישום בוויתור על זכותו של הנאשם לעתור לפיצוי בהמשך הדרך, הינה התניה שאינה מותירה לנאשם, הלכה למעשה, כל שיקול דעת ויש בה כדי לאיין את הסכמתו החופשית.

אופן סגירת תיק נגד חשוד: בעקבות תלונה שהוגשה בנושא זה, מצא הנציב להמליץ כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בד בבד עם קבלת החלטת הסגירה על ידי הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה. בהמלצה זו נקבע כי אין זה ראוי שחשוד ימתין זמן ממושך עד לקבלת הודעה על סגירת התיק נגדו על ידי משטרת ישראל, בשעה שכבר נתקבלה החלטה כזו על ידי הפרקליטות. "החלטת הפרקליטות הינה החלטה דרמטית עבורו ועבור בני משפחתו ואין מקום להאריך תקופה זו בשל נסיבות מנהליות כאלה ואחרות", כך כתב הנציב, "מדובר בזכותו של אדם לחיות ולשוב לשגרת חייו במהרה, לאחר שהוחלט על ידי הפרקליטות לסגור תיק חקירה בעניינו".

ביעור תיקים: במהלך בירור תלונה נגלה כי תיק חשוב, מיוחד ורגיש בוּער יחד עם ההחלטה של הגורם המוסמך, על כלל נימוקי הביעור וזהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את אותו תיק. בהחלטתו, המליץ הנציב בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות לעניין ביעור תיקים, ובפרט - ביעור תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת ו/או עניין מיוחד. כמו כן קבע הנציב, כי הגורם המוסמך שיורה על ביעור התיק ינמק בכתב הטעמים להחלטתו, וכי נימוקים אלו יישמרו גם לאחר ביעור התיק.

אופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית: בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק, תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, מצא הנציב להמליץ בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית ו/או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי ו/או בעלי חשיבות עניינית אחרת. בנוסף ציין הנציב כי יש לשקול בהנחיות אלו, קביעה כי סגירת תיק שכזה תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף (בנפרד מהפרקליט המלווה) ו/או כי תיק שכזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה: "מהדו"ח עולה עשייה רבה ומבורכת של הנציבות הן בעזרה לאזרח הפרטי ושמירה על זכויותיו, הן בחשיפת ליקויים מערכתיים ותיקונם. עשייה זו מדגישה את החשיבות הרבה בקיומה של ביקורת מקצועית, עניינית ואובייקטיבית על מייצגי המדינה בערכאות. יש לברך על שיתוף הפעולה הפורה הקיים היום בין הנציבות לבין הגופים המבוקרים, אשר מאפשר שיח יעיל, שקוף ומקצועי, שיש בו כדי לחזק את הגופים המבוקרים ואת אמון הציבור בהם"

השופט (בדימוס) רוזן הוסיף: "מייצגי המדינה בערכאות, כנאמני ציבור, פועלים מטעם המדינה ועליהם לשוות לנגד עיניהם כל העת חובתם לפעול בשקיפות ובהגינות מרבית. ביקורת נוקבת, עניינית ונחושה הכרחית להעצמתם של הגופים המבוקרים. יש בביקורת זו, כאמור, לקדם הגופים המבוקרים ולייעל עבודתם. דברים אלה מקבלים משנה תוקף והדגשה בימים אלה, בהם הפרקליטות נדרשת להחליט החלטות דרמטיות שעיני כל נשואות אליהן. אמון הציבור הינו עיקר ובסיס לעבודת הפרקליטות, שמטבע העולם, אינה חפה מליקויים, שיש לתקנם בביקורת נאמנה, מקצועית ובהירה".