משלחת פולנית מגיעה לישראל לדון בנוסח חוק השואה
ניסיונות לפתור את המשבר הדיפלומטי סביב החוק האוסר על התבטאויות המטילות על פולין אחריות לפשעים בשואה. דיפלומטים והיסטוריונים בראשות סגן שר החוץ ברטוש שיחוסקי ינחתו מחר וייפגשו עם מקבילים ישראלים. משרד החוץ: "המטרה היא דיאלוג לשימור האמת ההיסטורית"
משלחת מפולין בראשות סגן שר החוץ ברטוש שיחוסקי תגיע מחר (יום ד') לארץ בניסיון להגיע להסכמות מול ישראל על נוסח חוק השואה, שגרם למשבר ביחסים הדיפלומטים בין המדינות. המשלחת כוללת גם היסטוריונים ומשפטנים, בהם היועץ המשפטי של משרד החוץ הפולני, ארמן ארטפיך; מנהל מוזיאון מלחמת העולם השנייה בגדנסק, פרופ' גז'גוז' ברנדט; העיתונאי ממוצא יהודי ברוניסלב וילדשטיין, וכן מתיאוש שפיטמה, סגן ראש המכון לזיכרון לאומי בפולין (הגוף שהחוק מטיל עליו את הסמכות לאכוף את החוק החדש).
המשלחת הפולנית תיפגש ביום חמישי עם צוות ישראלי בראשות מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם. בצוות הישראלי יקחו חלק ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופ' דינה פורת; ד"ר דוד זילברקלנג, היסטוריון בכיר במכון הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם, ויוסי גביר, מנהל מחלקת קשרי ממשלה ויחסים בין לאומים של יד ושם. ממשרד החוץ נמסר כי "מטרת הדיאלוג היא שימור האמת ההיסטורית ומניעת פגיעה בחופש המחקר והביטוי".
חוק השואה קובע כי התבטאויות שבהן הטלת אחריות על פולין לפשעים נגד האנושות בימי השואה יהוו פשע, והעונשים עליהן יגיעו עד לשלוש שנות מאסר. הוא אמור להיכנס לתוקף ב-1 במרס, אולם הפולנים הבהירו שהוא לא ייאכף עד שהנושא ילובן במגעים מול ישראל ועד לאחר שתתקבל החלטה בבית הדין לחוקה במדינה, שתעביר את החוק הועבר לבחינתו על ידי נשיא פולין אנדז'יי דודה.
אתמול קיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיון בנושא המשבר מול ממשלת פולין. פרופ' פורת שהשתתפה בו אמרה: "שורשי החוק בספר שהוציא ההיסטוריון פרופ' יאן טומאש גרוס ב-2006, שתיאר כיצד הפולנים בעיירה ידוובנה רצחו יותר מ-1,000 משכניהם היהודים, ללא עזרת הנאצים או כל גורם אחר. הוא הוציא עוד 4-3 ספרים כאלה שהעלו את קצפם את הפולנים ומאז החלו לקדם חוקים שימנעו פרסומים כאלה".
לדבריה, בחקיקת החוק ובפעולות נוספות שמתבצעות במדינה יש ניסיון להשוות את הסבל הפולני בתקופת המלחמה לזה היהודי. "לדעתי יש כאן עניין כלכלי פיננסי", הבהירה. "ראשית, היהודים קיבלו פיצויים מהגרמנים והפולנים לא. בנוסף, גופים יהודיים וקבוצות אחרות מבקשים כיום להחזיר את הרכוש היהודי שאבד בתקופת השואה. היהודים היו אז כ-10% מאוכלוסיית פולין, ומדובר בהיקף עצום של רכוש פרטי וציבורי. מבחינתם, אם לא פגענו בהם לא צריך להחזיר. הם לא חלמו שתהיה תגובה כל כך קשה נגדם".
מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם אמר בדיון: "הבענו את התנגדותנו לחוק בצורה ברורה לאורך כל הליך החקיקה, אבל כשאתה מנהל מאבק אתה לא מתחיל בתותח. יש קודם כל אקדח. כשראינו שהדברים לא מתקדמים לשביעות רצוננו שלחנו את השגרירה אנה אזארי לשר המשפטים הפולני ובעקבות זאת הוא יצא בשישי האחרון באמירה פומבית שלא תהיה ענישה כלפי עדי היסטוריה, חוקרים ועיתונאים שמצטטים עובדות כואבות על ההיסטוריה שלנו. זה משפט שלא היה קודם. יש פה למעשה היענות מסוימת לתביעה שלנו''.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין שהשתתפה בדיון אמרה: "מהיום הראשון למשבר קראתי להחזיר את השגרירה מפולין להתייעצויות. אני יודעת לבחון מפה דיפלומטית ופה מדובר בעמידה רפה מול ממשלה מכחישת שואה. כשתגיע לכאן המשלחת מפולין, המסר הישראלי חייב להיות חד משמעי ביחס לחוק - אין זכות מוסרית בעולם לשום ממשלה לטייח את פשעי השואה, לא בחקיקה ולא בדרך אחרת, והעובדה שההיסטוריונים חושפי הרציחות האיומות כמו יאן גרוס נרדפים בפולין, מעידה על מידת ההתעקשות המתחייבת מהממשלה הישראלית".
יוזם הצעת החוק לענישה כלפי מכחישי מעורבות סייענים בשואה, ח"כ איציק שמולי, מסר בתגובה להגעת המשלחת הפולנית: "זה מעט מדי ומאוחר מדי אחרי חוק הכחשת השואה וההתבטאות השערורייתית של ראש הממשלה הפולני. ובכלל, לאילו הסכמות בדיוק יגיעו? אושוויץ - כן, חלמנו או מידאנק - לא? זה הזוי, אסור לנהל מו"מ על השואה ואף לא על חלקם של הפולנים בזוועות".
בינתיים דחה הפרלמנט בפולין דיון בשאלה אם להקדיש יום זיכרון פולנים שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. המתנגדים טענו שמדובר בתזמון לא הולם על רקע המחלוקת סביב חוק השואה.
לפנייה לכתב/ת 
