רוב גברי מוחץ בין מקבלי פרס ישראל: "אין נשים ראויות?"
עשרה גברים, אישה אחת: יהודית ברוניצקי היא האישה היחידה שנמנית עם מקבלי פרס ישראל לשנת תשע"ח. ח"כ שאשא-ביטון: "איזה מין חינוך אנו מעניקים לילדינו?". לשכת בנט: "ועדות מקצועיות קובעות. השר לא מעורב בבחירה"
רגע לפני שמתפרסמים שני השמות האחרונים ברשימת הזוכים בפרס ישראל, ניתן לקבוע כי גם השנה קיים רוב מוחץ של גברים בין מקבלי הפרס. למעשה, עד כה, יהודית ברוניצקי, אשר זכייתה המשותפת בפרס ישראל לתעשייה עם בעלה יהודה ברוניצקי הוכרזה הערב (א') - היא האישה היחידה עד כה ברשימה. לשם השוואה, בשנה שעברה שלוש מתוך תשעת הזוכים היו נשים - פרופ' מלכה מרגלית, פרופ' נילי כהן ואגנס קלטי.
"היום קיבלנו עוד תזכורת צורמת מדוע יום האישה הבינלאומי עדיין רלוונטי", אמרו בשדולת הנשים. "לא ייתכן שבשנת 2018 ועדת פרס ישראל לא מוצאת נשים ראויות לזכות בפרס כה חשוב וממלכתי. הפניית האשמה לאי-הגשת מועמדות של נשים היא תירוץ שאין לו מקום יותר. אם לא הוגשו מועמדויות, יש ליצור מנגנון איתור. יש בישראל נשים רבות שהגיעו להישגים חשובים וחסרי תקדים אשר ראוי כי יזכו בפרס ישראל".
"תמוה בעיניי עניין נוכחותן הדלילה של הנשים מבין מקבלי הפרס", אמרה ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו). "הרי ברור שיש לא מעט נשים שראויות לפרס, לפחות כמו אלה שנבחרו. איזה מן חינוך אנחנו מעניקים לילדינו? מהי הדוגמא שממנה הם יונקים? למרות הכל, הנשים תמשכנה להוביל בכל התחומים".
גם ח"כ מירב מיכאלי (המחנה הציוני) החליטה להתייחס לעניין. "ממשלה שלא ממנה שופטות לבית המשפט העליון, מנסה להעיף נשים משירות משמעותי בצה"ל, מפרידה נשים מפני גברים חרדים ודתיים באקדמיה ובמרחב הציבורי, לא פלא שגם לא מוצאת נשים ראויות לפרס ישראל", אמרה ח"כ מיכאלי.
ח״כ מירב בן ארי (כולנו), חברה בוועדה לקידום מעמד האישה, אמרה: "כל עוד רוב המשרות הבכירות במשק ימשיכו להיות מאויישות על ידי גברים, כך בהתאמה הם אלו שיזכו בפרס ישראל. השוויון מתחיל באקדמיה, בצבא, במקומות עבודה ובכל מקום שגברים ונשים נמצאים ביחד. כל עוד הפערים במקומות אלו נשמרים, זה לא מפתיע שכך הדברים נראים. זה בהחלט מאכזב וכולי תקווה שבשנה הבאה נזכה לראות נשים שזוכות בפרס החשוב הזה".
גם ח"כ תמר זנברג (מרצ) התייחסה לסטטיסטיקה הלא-מחמיאה: "כל פעם שאומרים לנו שכבר הגענו לשוויון, אנחנו רואים רשימות זוכים למיניהן כמו זו. אפליה ארוכת שנים והעובדה שאין מלכתחילה מספיק מועמדות מוכיחה את המצב הבעייתי, אך זה לא יכול להמשיך להיות תירוץ למצב הזה.
"כדי להגיע לשוויון צריך להשקיע, גם אם זה אומר להתאמץ יותר למצוא נשים מועמדות ואני בטוחה שכבר היום בתחומים רבים יש לא מעט נשים שהיו יכולות להיות מועמדות ראויות ואף זוכות היינו במקום אחר. אני מצפה מהשר להכתיב מדיניות שתתן לזה עדיפות".
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), שפרסמה פוסט חריף לנוכח הדלילות הנשית ברשימות הזוכים, לא חזרה בה מדבריה גם לאחר ההכרזה על זכייתה של יהודית ברוניצקי בפרס הנכסף: "על זה נאמר ביידיש (כל מקבלי הפרס יבינו) - נו שויין. ובעברית: שמחת עניות".
עד כה הוכרזו הזוכים הבאים בפרס היוקרתי: הסופר דוד גרוסמן, עיתונאי ופרשן ynet רון בן ישי, הפרופ' והכלכלן סרג'יו הרט, חוקר הפיזיקה פרופ' שלמה הבלין, המתמטיקאי פרופ' אלכס לובוצקי, חוקר הפסיכולוגיה פרופ' יצחק שלזינגר, חוקר השפה העברית פרופ' אלישע קימרון, חוקר התרבות פרופ' אדווין סרוסי ומייסד חברת צ'ק פוינט גיל שוויד. בימים הקרובים יוכרזו שני הזוכים הנותרים, וביניהם פרס מפעל החיים.
בלשכתו של שר החינוך נפתלי בנט הגיבו על הטענות בדבר הרוב הגברי של מקבלי פרס ישראל השנה: "ראשית, תהליך הענקת הפרסים עדיין בעיצומו, כך שמוקדם להסיק מסקנות. ככלל, הענקת פרס ישראל לאישים פורצי דרך ומצטיינים בתחומם נקבעת על ידי ועדה מקצועית בהתאם למכלול השיקולים כפי שנידונים בה. כל ועדה פועלת באופן עצמאי ובנפרד משאר הוועדות, כאשר שר החינוך איננו מעורב בהליך הבחירה. השר מוקיר את פועלן של נשים פורצות דרך בכל התחומים ומאחל מזל טוב לזוכים ולזוכות בשנת ה-70 למדינה".
לפנייה לכתב/ת 
