שני שלישים מהנשים בעזה מובטלות: "כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה"
מספר הנשים הכשירות לעבודה ברצועה עלה דרמטית, אך המציאות הביטחונית הופכת את הסיכוי שלהן להצליח לבלתי אפשרי. התוצאות לעיתים טרגיות. תמונת מצב ליום האישה הבינלאומי
יותר מעשור של סגר, הגבלות תנועה ומבצעים צבאיים, סגירה מתמשכת של מעבר רפיח למצרים וסנקציות של הרשות הפלסטינית במסגרת הפיצול הפנים-פלסטיני. התנאים הקשים הותירו חותם על שוק העבודה ברצועת עזה - ועל האפשרויות הגלומות בו עבור נשים.
הנתונים האחרונים, משנת 2016, מראים שיותר מ-70% מהאוכלוסייה זקוקה לסיוע הומניטרי, ו-47% סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. נתוני האבטלה עלו דרסטית בעשור האחרון, ועומדים כיום על 35% בקרב גברים ועל 66% בקרב נשים.
לצד הירידה הניכרת והעקבית במספר מקומות העבודה הזמינים בעזה, חלה עלייה דרמטית - של יותר מ-200% - במספר הנשים הכשירות לעבוד ומחפשות עבודה. המשרות הספורות שזמינות לרוב מוצעות לגברים. מאחר שישראל אינה מאפשרת עוד לפועלים מעזה לעבוד בישראל הם נאלצים למצוא עבודה בעזה, מה שמגביל עוד יותר את כמות המשרות הזמינות לנשים.
מרים אבו אל-עטא מרצועת עזה היא מנהלת פרויקטים בארגון ''עאישה'' להגנה על נשים וילדים. לדבריה "שיעור האבטלה בקרב צעירים, גברים ונשים מאוד גבוה, אבל גם אלה הנספרים כעובדים עומדים בפני קשיים רבים. רוב חוזי העבודה מוצעים לתקופות של בין חודש לחמישה חודשים, כך שלעולם אין לעובדים ביטחון תעסוקתי. מי שכן מוצאים עבודה כמעט אף פעם לא מקבלים זכויות סוציאליות. פעמים רבות התשלום מגיע חודשים רבים אחרי שהתבצעה העבודה".
השינויים במדיניות הישראלית בנוגע לסחר מרצועת עזה מתרכזים בסחורות, למשל הרחבת סוגי התוצרת החקלאית המותרת לשיווק. אולם מדיניות זו לא השתנתה משמעותית בכל הנוגע לתנועת אנשים מרצועת עזה. לפיכך מדיניות זו פוסחת על חלק גדול משוק העבודה ומונעת מרבים – ובעיקר מנשים – אפשרויות הכשרה ופיתוח מקצועי שאותם אפשר לרכוש מחוץ לרצועת עזה. אמנם ישראל מאשרת מדי פעם יציאה מרצועת עזה להכשרות מקצועיות בגדה המערבית גם לנשים, אך מדובר על מקרים בודדים ביחס לביקוש.
המציאות ברצועת עזה, שבה היציאה לעולם אפשרית רק דרך ישראל (מעבר ארז) או דרך מצרים (מעבר רפיח שסגור כמעט כל ימות השנה), הופכת את הניסיון של נשים להצליח ולשבור תקרות זכוכית לכמעט בלתי אפשרי. "הזדמנויות העבודה בחו"ל עבור נשים מהרצועה נדירות. מדיניות ישראל במעברים, והמניעות הביטחוניות, מקשות מאוד", אומרת אבו אל-עטא. "זה הגיע לכך שאנחנו אפילו לא שוקלות להגיש בקשות להיתר עבור הזדמנויות מקצועיות בחו“ל, כי אנחנו יודעות מראש שהן יסורבו".
"השנה שבה סיימתי את לימודיי באוניברסיטה הייתה השנה שבה נערכו הבחירות ברשות הפלסטינית, ולאחריהן ההפיכה בעזה", מספרת אבו אל-עטא. "אחר כך היה מבצע ישראלי רחב היקף ברצועה שבעקבותיו היה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה. לאחר שנים של ניסיונות כושלים למצוא משרה ארוכת-טווח בתחום האדריכלות, שקלתי להגר לארץ אחרת. כבר התקבלתי לעבודה באיחוד האמירויות, אבל אחרי הרבה התלבטויות החלטתי לא לקחת את המשרה. רציתי להישאר בעזה ולתרום לחברה שלי ולקהילה שלי. זו הייתה החלטה מאוד משמעותית. שנים אחר כך עוד חיפשתי עבודה באדריכלות, בלי הצלחה".
היא מעידה שבתחילת הדרך האקדמית שלה חלומותיה ושאיפותיה היו גדולים, והתנפצו מהר על קרקע המציאות. "אחרי שסיימתי את הלימודים והבנתי שאין הזדמנויות תעסוקה, המצב הנפשי שלי הידרדר. בקושי מצאתי כוח לצאת מהבית. הבנתי שהתעודה שלי לא תעזור לי למצוא עבודה. הרבה חברות הנדסה נסגרו ברצועה בשנים האחרונות, כשלכל אורך התקופה מצב התשתיות בעזה הולך ומידרדר. כאישה, התהליך של חיפוש עבודה ברצועה קשה מאוד. מלכתחילה את מתמודדת עם מחסור אדיר במקומות עבודה ועם העדפה מפלה לגברים, שנתפסים כמפרנסים עיקריים עבור המשפחות שלהם".
"מגבלות התנועה מונעות חיים בכבוד"
לפי מרים, הקושי הרב ששורר ברצועת עזה מביא לתוצאות טרגיות בקרב אקדמאים שאינם מוצאים שום עבודה ביום שאחרי סיום התואר. אבו אל-עטא אף פותחת צוהר לנושא שנחשב טאבו בחברה הפלסטינית. "המצב הכלכלי החמור דוחף בוגרי אוניברסיטה לסמים, לאלימות, לדיכאונות ואפילו להתאבדות. הם מאבדים תקווה ומרגישים כאילו אין לחייהם טעם. העומס הנפשי והטראומות שמזמנים החיים ברצועה קשים במיוחד עבור נשים".
ארגון "גישה" פועל להגנה על זכות חופש התנועה של הפלסטינים ברצועת עזה, ויפרסם מחר לרגל יום האישה הבינלאומי דו"ח שמנתח את ההשפעות של הסגר על חיי הנשים תושבות הרצועה. ב"גישה" ציינו כי נשים הן חלק אינטגרלי מכל כוח עבודה בריא ומשגשג, ויש להן פוטנציאל אדיר לתרום לקידום ולפיתוח כלכלת עזה.
מגבלות תנועה מפירות את זכות היסוד של נשים לחופש תנועה, מפצלות משפחות, מעכבות פיתוח כלכלי ומונעות חיים בכבוד מכל תושבי הרצועה, נשים וגברים כאחד. "על ישראל להכיר בצרכיהן הלגיטימיים של נשות עסקים ונשות מקצוע ברצועה, ולאפשר להן לצאת לחו“ל ולנוע בין השטחים הפלסטיניים (בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות)", אמרו בארגון.
לפנייה לכתב/ת 
