משפחות קולטות ומסתירות מבקשי מקלט: "התגייסות חסרת תקדים"
פרסום ראשון: 2,250 משפחות בקיבוצים וביישובים ברחבי הארץ נענו ליוזמה לארח מבקשי מקלט - כדי להסתיר אותם ולמנוע את גירושם. ד"ר אבי עופר, שמוביל את הפרויקט: "בפעם הראשונה הבנתי את היהודים באירופה"
"מבקשי מקלט כבר משתכנים במקומות שונים בארץ, הם והמשפחות המארחות כמובן לא מעוניינים להיחשף, ואנחנו לא מרחיבים על זה את הדיבור". ד"ר אבי עופר, תושב קיבוץ מענית, פועל כפרויקטור של התנועה הקיבוצית, שמובילה שלוש יוזמות לשיכון מבקשי מקלט בבתי משפחות בקיבוצים ויישובים, במטרה להסתיר אותם ולמנוע את גירושם. ד"ר עופר מספר ל-ynet כי ליוזמות נרשמו כבר כ-2,250 משפחות.
יוזמה היא של התנועה הקיבוצית, השנייה היא "הוספיטליטי" של הסופרת תמר ורטה ואחיה המשורר יוריק ורטה, והשלישית "מקלט ישראל" של הרבות הרפורמיות נאווה חפץ, תמרה שגאס וסוזי סילברמן.
קיבוץ סאסא שבגליל העליון הוא מעין סנונית ראשונה של יישובים שמוכנים להיחשף ולהציג בפומבי את נכונותם לקלוט את מבקשי המקלט המאוימים בגירוש ולספק להם תעסוקה. ד"ר עופר וחבר הקיבוץ אלי ספרן סיכמו מול המזכיר יוני צורן על הקצאת ארבע דירות למבקשי מקלט, כשהאכלוס הראשון יהיה כבר לפני חג הפסח, של אם חד הורית עם שתי ילדות.
"2,250 איש נרשמו לארח אצלם בבית מבקשי מקלט אפריקנים שהם לא מכירים, למרות שהם מבינים שזה עשוי להיתפס כמעשה מנוגד לחוק", אומר עופר. "בשלב הראשון מבקשי המקלט היו מאוד חשדנים והססנים ורק קומץ מהם רצו להתארח. רוב אלה שמועמדים לגירוש מיידי מעדיפים ללכת לכלא בראש מורם ולהיאבק, אבל יש כאלה שהם חלשים וחולים ומפחדים מהכלא אז הם מבקשים עזרה. בפעם הראשונה הבנתי את היהודים באירופה, כשהחרב מתקרבת לצוואר, ואתה איכשהו מדחיק את זה".
עופר הוסיף: "יש תמונות נהדרות של מבקש מקלט שהנכד של המארחים יושב לו על הברכיים או של ילדות של מבקשת מקלט שמתחפשות בפורים. מישהו שבמשך 35 שנים מעורב בהמון מאבקים ציבוריים, אני יכול לומר שההיקף והעוצמה המיידית של ההתגייסות בנושא הזה הם חסרי תקדים, אני לא ראיתי דבר כזה בימי חיי".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ביחד עם ד"ר אבי עופר, שלחו פנייה לכלל הקיבוצים בארץ בבקשה כי יקלטו מבקשי מקלט. בפנייתם כתבו השניים: "אנו קוראים בזאת לקיבוצים לעשות כל מאמץ לארח ולקלוט ולו לתקופה של כמה חודשים, את מירב מבקשי המקלט, ולספק להם דיור ועבודה ככל הניתן. מדובר בשוהים בעלי ויזה חוקית ואפשרות לעבוד כחוק. זו שעת מבחן לכולנו, וזו יכולה להיות שעתנו היפה. אנא היענו ברוחב לב ובהתאם לערכינו הקיבוציים, היהודיים והאנושיים". מאיר שלח גם פנייה ברוח דברים אלו אל נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי.
המארגנים הישראלים עמדו בקשר עם הנהגת מבקשי המקלט במטרה לבנות אמון, ואלה רשמו את אנשיהם בתל אביב, בירושלים ובמתקן חולות, שייסגר סופית מחרתיים. בנוסף, גם הנהגה של נשים אריתראיות שותפה ביוזמות, וכבר נמצאו פתרונות לכמה מקרים הומניטריים דחופים.
עופר מוסיף כי "התהליך שאנחנו עומדים לעשות, ביחד עם ארגוני הסיוע, בראש ובראשונה א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל) – הוא מאוד מובנה. אנשים שמעו על צו הגירוש, האסוציאציה המיידית שלהם ברורה. אמרו מגרשים - נסתיר. אנחנו עושים מפגשי אוריינטציה והסברה למשפחות שמעוניינות לארח, ובהמשך אנחנו נעשה גם למבקשי מקלט שמבקשים להתארח, ויש גם עורכי דין ועובדות סוציאליות מתנדבות מטעם ארגון א.ס.ף שילוו את התהליך. אנחנו בודקים את הרקע שלהם כדי לוודא שמדובר באנשים חיוביים ושלא תהיינה בעיות".
"יש הרבה מאוד מבקשות מקלט, בעיקר חד-הוריות, שהן במצב מאוד קשה, ואנחנו מסייעים לא רק לפי הקריטריון של מי שמועמד לגירוש מיידי אלא גם לפי מי באמת זקוקים לעזרה", ממשיך עופר. "קורה לפעמים שיש מקרי חירום, פתאום יש מישהו שעבר תאונת עבודה והוא הומלס אז מצאתי לו משפחה מארחת בנוהל מזורז, אבל גם כן עם הסבר ותדריך. עד עכשיו לא היה מבקש מקלט אחד שביקש עזרה ואירוח ולא קיבל. וגם לא יהיה".
"כל הסיפור של הגירוש הוא דבר נורא והוא אות קין על מדינת ישראל, אבל מצד שני התגובות שאני רואה בציבור והאנשים שאני פוגש בדרך הם ממש מדהימים", מסכם עופר. "רוב האנשים שנרשמו לקחו בחשבון שאולי הם פועלים בניגוד לחוק ובכל זאת הם חושבים שזה חוק שדגל שחור מונף מעליו. מבקשי המקלט אומרים שהחזרנו להם את האמון באדם".
יוזמה נוספת: קליטת אלף משפחות בפריפריה
מטה "פנינו לשמש העולה" פועלת לקליטתם של אלף משפחות של מבקשי מקלט מדרום תל אביב ביישובי הפריפריה. המטה צפוי לקבל היום ממנהיגי מבקשי המקלט רשימה של 40 משפחות ראשונות שמעוניינות לצאת מדרום ת"א. הפיזור עצמו יחל רק בסוף שנת הלימודים.
במטה, שבראשו עומדים יואל מרשק, לשעבר מנהל אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, ויזהר בן ששון, תושב ההרחבה הקהילתית בראש הנקרה, חברים נציגים של תושבים בפריפריה ושל מבקשי המקלט. "ישבתי איתם בשבועות האחרונים והם פיזרו את זה בתוך הקהילה", אומר מרשק. "יש קרוב ל-1,500 משפחות שרשומות אצלנו ומוכנות לקלוט. לא מדובר פה באירוח, אלא בקליטה ארוכת טווח. להוציא אותם מדרום תל אביב לא על מנת שיחזרו, אלא על מנת שישתקעו ויעבדו גם בקיבוצים, אבל בעיקר בערים - קריית שמונה, טבריה, ירוחם, אפילו לערבה, לבקעה ועמק הירדן".
מרשק מספר כי ראשי המטה נפגשו עם ראשי משרד הפנים, בהם יו"ר רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור-יוסף. "הבנו מהם שהמהלך הזה מאוד חיובי", הוא אומר. "עכשיו ממשלת ישראל שוקלת להצטרף ולתת משאבים לנושא הזה".
הנטל על היישובים שיקלטו את מבקשי המקלט לא צפוי להיות גדול, לטענת מרשק. "כשאני ארים טלפון לראש עיריית קריית שמונה או עפולה – הוא לא יסכים לקבל משפחה אחת או שתיים? בוודאי שהוא יסכים. הם יעבדו, הם ישלמו שכר דירה. צריכה לקום מנהלת ברמה הלאומית שתסייע לנושא הזה. זה ייקח שנה-שנתיים, זו יציאה מדורגת ומסודרת".
לפנייה לכתב/ת 
