דירוג איכות חיים: רחובות ראשונה, בת ים אחרונה

רחובות היא העיר עם איכות החיים הגבוהה ביותר מבין 14 הערים הגדולות בישראל. כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים בצהריים (יום ב'). העיר מובילה גם בשביעות רצון מעבודה, שביעות רצון מהדירה, תחושת יכולת להתמודד עם בעיות, ותמותת התינוקות בה היא הנמוכה ביותר. אחריה נמצאות רמת גן, ראשון לציון, בני ברק, פתח תקווה, חולון ותל אביב. את הרשימה סוגרות ירושלים ובת ים.

בלמ"ס הסבירו כי הדירוג התבסס רק על המדדים המשותפים לכל 14 הערים הגדולות: שיעור התעסוקה; שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון ושביעות רצון מעבודה; הרוגים בתאונות דרכים; פצועים קשה בתאונות דרכים; הולכי רגל הרוגים בתאונות דרכים; הולכי רגל פצועים קשה בתאונות דרכים; תמותת תינוקות; תוחלת חיים; מידת אמון במערכת הבריאות; הערכה עצמית של בריאות; צפיפות דיור; שביעות רצון מאזור המגורים; שביעות רצון מהדירה; בני 30 בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה; שיעור הצבעה בבחירות לכנסת 2015; שביעות רצון מהחיים; ציפיות ביחס לעתיד; וגם תחושת יכולת להתמודד עם בעיות.

מכון ויצמן. רחובות מובילה את הדירוג הכללי(באדיבות מכון ויצמן למדע)

בפרק העוסק בעיר רחובות כתבו בלמ"ס כי היא נמצאת במקום הראשון במדדים של שביעות רצון מהעבודה, שביעות רצון מהדירה, תחושת יכולת להתמודד עם בעיות, פצועים קשה בתאונות דרכים והולכי רגל ופצועים קשה בתאונות דרכים. רחובות נמצאת במקום העשירי במדד הערכה עצמית של בריאות. מ-19 המדדים הזמינים עבור רחובות - רק בשלושה מדדים מצבה טוב פחות מהממוצע הארצי, וב-16 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי ברחובות שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות נמוך מהממוצע הארצי (1.1 לעומת 3.1, בהתאמה), ושביעות הרצון מהניקיון באזור המגורים הייתה נמוכה במעט מהממוצע הארצי (51.3% לעומת 53.4%, בהתאמה).

במקום השני נמצאת רמת גן. העיר נמצאת במקום הראשון במדדים תוחלת חיים, בני 30 בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה ובמקום ה-13 בתחושת היכולת להתמודד עם בעיות. מ-24 המדדים הזמינים עבור רמת גן, רק בשישה מצבה טוב פחות מהממוצע הארצי, וב-18 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי.

חוף בת-ים. במקום האחרון מבין הגדולות(צילום: אבי מועלם)

במקום השלישי נמצאת ראשון לציון. העיר נמצאת במקום הראשון במדד שביעות רצון מאזור המגורים ובמקום ה-13 במדד מידת האמון במערכת הבריאות. מ-28 המדדים הזמינים עבור ראשון לציון, ב-13 מדדים מצבה טוב פחות מהממוצע הארצי, וב-15 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי.

בני ברק מדורגת במקום הרביעי, והיא נמצאת במקום הראשון במדדים האלה: שביעות רצון מהחיים, ציפיות ביחס לעתיד, שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת, הערכה עצמית של בריאות, הרוגים בתאונות דרכים; והולכי רגל הרוגים בתאונות דרכים.

לעומת זאת, היא נמצאת במקום האחרון במדדים אלה: שיעור התעסוקה, שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, בני 30 בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה; וצפיפות דיור. מ-19 המדדים הזמינים עבור בני ברק, בשמונה מצבה טוב פחות מהממוצע הארצי, וב-11 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי.

מבין שלוש הערים הגדולות - תל אביב מדורגת ראשונה, והיא מדורגת במקום השביעי הכללי מבין 14 הערים הגדולות. היא נמצאת במקום הראשון במדד שיעור התעסוקה, במקום השני במדד בני 30 בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה ובמקום ה-14 במדדים האלה: הרוגים בתאונות דרכים, פצועים קשה בתאונות דרכים והולכי רגל הרוגים בתאונות דרכים.

חיפה הגיעה למקום העשירי בדירוג הלמ"ס. היא נמצאת במקום הראשון במדד צפיפות דיור ובמקום האחרון במדדי שביעות רצון מהעבודה וציפיות ביחס לעתיד.

ירושלים מדורגת במקום ה-13, כלומר מקום אחד הלפני האחרון. היא נמצאת במקום הראשון במדד מידת האמון במערכת הבריאות ובמקום השני במדד ציפיות ביחס לעתיד. לעומת זאת, במדד שביעות רצון מאזור המגורים היא נמצאת במקום ה-14.

בת ים חותמת את הרשימה של 14 הערים הגדולות. היא נמצאת במקום החמישי במדד שביעות רצון מהדירה ובמקום האחרון במדדים האלה: שביעות רצון מהחיים, תחושת יכולת להתמודד עם בעיות ושיעור ההצבעה בבחירות לכנסת.

חינוך, השכלה וכישורים

כאמור, בלמ"ס בדקו תמונת מצב של אוכלוסיית ישראל על סמך מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי. בתחום החינוך נמצא כי בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) שיעור הלמידה של בני 15–17 עמד על 95.6%.

עוד נמצא כי שיעור הערבים בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה נמוך באופן ניכר בהשוואה לשיעור היהודים (36.4% לעומת 60.0% - פער של 23.6 נקודות האחוז). שיעור היהודיות בעלות השכלה על-תיכונית וגבוהה היה כמעט כפול מזה של הערביות (70.7% לעומת 37.2%, בהתאמה).

נתון נוסף מתחום החינוך הוא שלמרות יתרונן של הנשים בשיעור הזכאות לבגרות ועמידה בדרישות סף של האוניברסיטאות, שיעור הנשים בנות 26 הזכאיות לבגרות אשר נבחנו במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד - נמוך משיעור הגברים הזכאים (16.1% לעומת 23.2%, בהתאמה).

שיעור בעלי אוריינות קריאה ברמה גבוהה בקרב יהודים דומה לממוצע במדינות ה-OECD (44% בהשוואה ל-46%, בהתאמה), ואילו בקרב הערבים שיעור זה נמוך באופן ניכר (16%). עוד נמצא כי בשנת 2016 הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה - היו גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה (55% לעומת 23%, בהתאמה).