האוניברסיטה הפרטית הראשונה? מסתמן: הבינתחומי יעניק תארי דוקטור

האם המרכז הבינתחומי בהרצליה עומד להפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל? ל-ynet נודע כי לאחר שבשבוע שעבר אישרה המועצה להשכלה גבוהה למוסד האקדמי אוטונומיה בהענקת תארים שניים - ייערך בשבוע הבא דיון בנוגע למתן אישור להענקת תארים שלישיים (דוקטורט). אם תאושר, תהיה להחלטה משמעות נוספת שלפיה שייחסך מהמוסד האקדמי הליך קבלת אישור התארים השניים מהמועצה להשכלה גבוהה. בשלב הראשון, כך מסתמן, המדובר הוא על מתן תארי דוקטורט במשפטים.

סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. ארכיון(צילום: עידו ארז)

המרכז הבינתחומי בהרצליה הוקם בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן. כיום לומדים בו כ-7,000 סטודנטים. הוא אינו מתוקצב כלל על ידי המדינה ומנוהל משכר הלימוד שעומד על 40,200 שקלים בשנה - כמעט פי ארבעה משכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות - ומתרומות פרטיות. במרכז קיימות פקולטות למשפטים, מדעי המחשב, מנהל עסקים, תקשורת, פסיכולוגיה וכלכלה. גורמים המעורים בפרטים העריכו כי הסבירות לצאתו לפועל של המהלך, שאותו מוביל שר החינוך נפתלי בנט - "גבוהה מאוד".

"הפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה היא צעד גדול להזנקת ההשכלה הגבוהה ולעתיד טוב יותר לצעירים במדינת ישראל", אמר השר בנט. "פתיחת המסלולים לתארים מתקדמים במרכז הבינתחומי מספקת הזדמנות רחבה יותר לסטודנטים וסטודנטיות לממש את היכולות שלהם, ומאפשרת לעוד מוחות מבריקים ומצוינים להתמקצע בתחומם.

"כבר בשבוע הבא תובא ההחלטה להצבעה במועצה להשכלה גבוהה - ונוכל לצאת לדרך. אני מברך את השותפים שסייעו לקידום המהלך החשוב הזה. עולם האקדמיה הוא הבסיס לכלכלה יציבה ומשק מוביל, לכן כל צעד שאנו מקדמים משמעו שיפור איכות החיים במדינת ישראל".

שר החינוך נפתלי בנט(צילום: מרק ישראל סלם)

ח"כ יוסי יונה: "הדרך לדוקטורט תהיה תלויה ביכולת כלכלית"

אלא שכצפוי, למהלך קמו גם מתנגדים. כך למשל, ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני) טוען בתוקף כי "בניגוד לתחומים אחרים, בחינוך אנחנו דווקא כן יכולים למצוא התאמה בין המחיר הגבוה לאיכות ה'מוצר'". לדבריו, "ככל שאדם משלם יותר - כך הוא רוצה לקבל שירות טוב יותר ואז איכות החינוך וההשכלה עלולה לרדת".

בנוסף, ח"כ יונה אומר כי "בהחלט ישנם מסלולי לימוד במכללות שנחשבים יוקרתיים, אך מי שיתקבל אליהם הם אנשים שיש להם את היכולת לשלם סכומי כסף גבוהים". הוא הביע חשש מפני תהליך של "אמריקניזציה" של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ומפני "זליגת של מרצים מהאוניברסיטאות למוסדות הפרטיים - תהליך שייתכן שיואץ בעקבות המהלך הנוגע לבינתחומי".

לשיטתו של ח"כ יונה, "אנחנו בתחילתו של תהליך שבו נראה עוד ועוד מכללות פרטיות שמעניקות תארים מתקדמים, אך ייתכן שהדרך לדוקטורט תהיה תלויה במידה רבה ביכולת הכלכלית של המועמד".

ח"כ יוסי יונה(צילום: דוברות הכנסת – הדס פרוש)

גם באקדמיה לא נשארו אדישים להחלטה הצפויה של המועצה להשכלה גבוהה, והזהירו מפני הידרדרות ברמה האקדמית. "השאלה היא אם המוסד שמבקש להיות מוכר כאוניברסיטה עומד בקריטריונים אקדמיים", אומר פרופ' מוכר למשפטים. "אם הוא עומד בסטנדרטים הללו - אז אין מניעה שיוכר כאוניברסיטה". אותו פרופ' הוסיף כי "בית הספר למשפטים בבינתחומי הוא לא רע, אבל הוא גם לא טוב כמו בתי הספר למשפטים באוניברסיטאות".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "על פי החלטת מל"ג משנת 2014, מוסדות להשכלה גבוהה שטרם הוסמכו להענקת תואר שלישי, רשאים להגיש בקשה לפתיחה של תכניות לתואר שלישי (דוקטורט), ובתנאי שעמדו בתנאי הסף שקבעה מל"ג. המרכז הבינתחומי הגיש בקשה לפתוח תוכנית לתואר שלישי במשפטים ועמידתו בתנאי הסף תידון במליאת מל"ג. מכל מקום, יובהר כי הדיון במל"ג עוסק אך ורק בשאלת עמידה בתנאי סף להגשת בקשה להענקת הדוקטורט ואין לו השלכה על הגדרת המוסד".

במרכז הבינתחומי בהרצליה סירבו להגיב.