כור לייצור פלוטוניום או מפעל לבניית פצצת אטום?
אז מה בעצם השמידה ישראל? עשור אחרי התקיפה הישראלית בדיר א-זור, ההערכה הרווחת היא שהמתקן שהותקף בסוריה נבנה בסיוע צפון קוריאה והיה חלק מתוכנית של משטר אסד לייצר נשק גרעיני
בשבועות אחרי התקיפה בסוריה בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 2007 עשו נשיא סוריה בשאר אסד ובכירי משטרו את מרב המאמצים להכחיש שהיעד היה כור גרעיני. בריאיון ל-BBC ב-1 באוקטובר טען אסד שמדובר במבנה צבאי שאינו בשימוש, ושר החוץ שלו, ואליד אל-מועלם, חיזק את דבריו בנאום באו"ם באומרו ש"הפצת השמועות והבדיות נותנת הצדקה למעשי ישראל". סגנו של אסד, פארוק א-שרע, הצטרף למקהלת ההכחשות וגרס כי התקיפה נועדה להעלות את המורל בצה"ל אחרי כישלונו מול חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה.
אלא שבד בבד עם ההכחשות הנמרצות מצד דמשק, ובזמן שישראל נצרה את לשונה, החלו מקורות זרים לפרסם שדווקא יש דברים בגו ושסוריה הקימה בעזרתה של צפון קוריאה כור לייצור פלוטוניום לצורך הכנת פצצה גרעינית. "וושינגטון פוסט" האמריקני דיווח כבר באוקטובר 2007 שכמה מומחים עצמאיים בנושא מחזיקים בתצלומי לוויין של האתר שצולמו חודש לפני תקיפתו. לפי הדיווח, דיוויד אולברייט ופול ברנאן מהמכון למדע וביטחון בינלאומי בוושינגטון (ISIS) מסרו שתצלומי הלוויין שבידיהם הראו שהמבנים דומים במידותיהם לאלה שבכור הגרעיני ביונגביון, צפון קוריאה, ושבשני האתרים אין כיפה - סגנון בנייה של כורים שאפיין מדינות קומוניסטיות כמו סין וברית המועצות.
אולברייט היה בעבר חבר ביחידת הפיקוח של האו"ם שחיפשה אחר נשק להשמדה המונית בעיראק. בדו"ח שפרסם ISIS, שאותו ייסד, נטען שהכור הגרעיני הסורי נבנה במחוז דיר א-זור, באתר המדברי אל-כיבאר בסמוך לנהר הפרת, במרחק של כ-150 קילומטרים מהגבול עם עיראק.
מומחי גרעין אחרים ששוחחו עם העיתון ביקשו להסתייג ולא למהר להסיק מסקנות מתצלומי הלוויין שפרסם המכון. לטענתם, לכור כמו זה שהקימה צפון קוריאה בשטחה יש מעט מאוד מאפיינים שניתן לזהות מהאוויר. "אתה מסתכל על המבנים בכור הצפון-קוריאני, והם לא נראים כמו משהו מיוחד", אמר מומחה הגרעין ג'ון פייק, מנהל מכון המחקר GlobalSecurity.org.
ה"ניו יורק טיימס" דיווח אז שהאתר שתקפה ישראל בסוריה תוכנן על פי דגם של כור לייצור ואחסון דלק גרעיני בצפון קוריאה. לסוריה היה מתקן מחקר גרעיני קטן שהיה בפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), והיא הכחישה כאמור שהסתירה כל פעילות גרעינית אחרת, לא כל שכן פעילות שנועדה למטרות צבאיות.
רשת החדשות האמריקנית ABC דיווחה גם היא באוקטובר 2007 שתמונות של האתר בסוריה מבהירות מעל לכל ספק שמדובר בכור גרעיני ב"עיצוב" צפון קוריאני. גורם אמריקני בכיר ששוחח עם הרשת טען שישראל הצליחה להחדיר סוכן חשאי למתקן, או לחלופין לגייס את אחד מעובדיו כדי שיעביר לה תמונות מעודכנות של האתר. הוא תיאר את התמונות המדוברות וציין שמדובר במבנה גלילי גדול, בעל קירות דקים ומחוזקים היטב. כמו כן נראו הפיגומים שנועדו לחזק את קירות המבנה, שעדיין היה אז בהקמה.
לדבריו, מדובר בכור שנבנה על ידי צפון קוריאה, והוא הסיק זאת מהטכנולוגיה הזהה לזו שבמתקנים הגרעיניים של פיונגיאנג. "אלה היו מומחים מצפון קוריאה", הסביר וכך רמז שמדובר לא רק בסיוע טכנולוגי, אלא גם בהקצאת משאבי האנוש הנדרשים.
התיאוריה של פרופ' אבן
בריאיון שהעניק ליוסי מלמן מעיתון "הארץ" בנובמבר 2007 חלק פרופ' עוזי אבן - ח"כ לשעבר וכימאי שעבד בכור הגרעיני בדימונה עד 1968 - על הערכות המומחים. הוא טען שהאתר שהותקף לא היה כור גרעיני, אלא "משהו מאוד נבזי ומסוכן עוד יותר. אין לי מידע, רק הערכה".
הוא ניתח את תצלומי הלוויין של מכון המחקר ISIS וביסס את הערכתו על כמה טיעונים: במתקן הסורי לא הייתה ארובה שנדרשת לפליטת גזים רדיואקטיביים; וכמו כן לא היו בו מגדלי קירור כנדרש בכור גרעיני, שאותם ניתן היה לראות בכור הגרעיני ביונגביון, צפון קוריאה.
אם כן, תמה פרופ' אבן, מדוע מיהרה ישראל לתקוף כור גרעיני שברור שבנייתו לא הושלמה ושום סכנה אינו נשקפת לה ממנו? ומדוע הסתכנה במלחמה עם סוריה על תקיפת כור שאינו פעיל? לטענתו, כאמור, הדחיפות הישראלית נבעה ממידע שהצביע על כך שהסורים בונים פצצה גרעינית - חציית קו אדום ברורה ביותר בראיית הביטחון הישראלית.
אלא שכמה חודשים לאחר מכן תיקן פרופ' אבן את הערכתו. היה זה לאחר שסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, ה-CIA, פרסמה תמונות מתוך המבנה עצמו בדיר א-זור. פרופ' אבן הודה בטעותו ואמר שמהתמונות עולה שבמקום ארובה ומגדלי קירור חיצוניים, הקימו הסורים מתחת לפני הקרקע מערכת צינורות להובלת המים לקירור ולפליטת המים החמים.
הוא המשיך לטעון שהמתקן שהותקף שימש את תוכנית הגרעין הסורית, אבל אמר שסוריה עדיין רחוקה כמה שנים מיכולת לייצר נשק גרעיני.
כחודש וחצי אחרי התקיפה דיווח ה"וושינגטון פוסט" שהסורים החלו לפנות את הריסות המתקן שהופצץ בניסיון לטשטש את עקבות פעילותם במקום. על פי הדיווח, שנשען על מקורות אמריקניים ומקורות זרים, מטרת הפעולה היא להקשות על פקחי נשק ופקחים של האו"ם לקבוע במדויק את אופי המתקן והייעוד שלו. העיתון ציין שהמתקן שהופצץ אינו המקום שאליו הביאו השלטונות הסוריים סיור של כתבים בניסיון לשכנע שישראל הפציצה למעשה בניין ריק.
לפנייה לכתב/ת 
