השר לשעבר דוד לוי - חתן פרס ישראל על מפעל חיים
ביום העצמאות יוענק לשר לשעבר פרס ישראל על מפעל חיים בתחום החברה. השר בנט כתב: "מנהיג חברתי אמיץ, תמצית סיפור הציונות, מנפץ תקרת הזכוכית". ועדת הפרס: "חזונו, אומץ ליבו, מאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית"
דוד לוי, שכיהן כסגן ראש הממשלה ובמספר תפקידים נוספים בממשלה - ביניהם שר החוץ - יקבל ביום העצמאות את פרס ישראל על מפעל חיים בתחום החברה.
שר החינוך, נפתלי בנט, שהודיע על הפרס, כתב: "הנער שעלה מרבאט שבמרוקו אל המעברה ועיירת הפיתוח ופרץ את הדרך לליבת החברה הישראלית. מנהיג חברתי אמיץ, תמצית סיפור הציונות, מנפץ תקרת הזכוכית". בנט סיכם: "דוד, אני מביט בדמותך - ורואה אותנו. מזל טוב לעם ישראל!"
ועדת הפרס כתבה בנימוקיה: "סיפורו האישי של דוד לוי, הוא סיפורו של נער שעלה ארצה מרבאט שבמרוקו, אל המעברה ועיריית הפיתוח, ומנקודת שפל זו זינק אל ליבת העשייה הציבורית והחברתית וממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית. דוד לוי הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפרפרייה וממקימיה.
"יזם ומוביל של תוכניות חברתיות ומדיניות, פעיל במאבקים למען השכבות החלשות ומנהיג מדיני. כל זאת תוך התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה. דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו והיותו סמל חברתי הם מקור השראה לציבור ומקור להערכה. חזונו אומץ ליבו, ומאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית".
בנו של דוד לוי, סגן שר הבינוי והשיכון, ח"כ ז'קי לוי, הגיב: "אני מאושר. אין ראוי מאבי ומורי היקר לפרס הנכבד. דוד לוי הוא פורץ דרך, איש שדרכו הישרה, גישרה על פערים כואבים ורבים שהיו בחברה, איש שהוא מבוני המדינה, מי שהוביל את הפרויקט החברתי הגדול ביותר מאז קום המדינה, 'שיקום שכונות', פרויקט שאני גאה להוביל היום ולסגור מעגל של 40 שנים. דוד לוי הוא מודל לחיקוי, הן בדרכו הצנועה, הן בהישגיו והן בעמידתו האיתנה על עקרונותיו כיאה למנהיג אמיתי וכלוחם, רודף צדק חברתי".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בירך את דוד לוי: "ברכות חמות לזוכה פרס ישראל למפעל חיים בתחום החברה, השר לשעבר דוד לוי. דוד העמיד דורות של עוסקים בצרכי ציבור באמונה כשפעילותו רבת השנים בשירות המדינה ומסירותו האינסופית משמשים מגדלור והשראה. דוד יקר, היית מפורצי הדרך מהפריפריה ללב הישראליות, החלוץ שגרם לרבים אחרים להאמין שאפשר ועל כל אלה אנו מתכבדים בך כחתן פרס ישראל".
ממרוקו לתפקיד סגן ראש הממשלה
לוי - אב ל-12 ילדים שחגג לא מזמן את יום הולדתו ה-80 - נולד ברבאט שבמרוקו בשנת 1937. הוא עלה לישראל ב-1957. עמד בראש סיעת תכלת-לבן וכיהן כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית. ב-1969 נבחר לוי לכנסת, ומיד אחרי המהפך של 1977 קיבל את תיק הקליטה בממשלתו של מנחם בגין.
אחרי בחירות 1981 ייצר הד ציבורי, כאשר סירב לבוא להשבעת חברי ממשלת בגין השנייה, עד שלא הובטח לו מינוי לסגן ראש הממשלה. בכנסות ה-10 וה-11 שימש סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון. כשר השיכון בממשלת בגין טיפח את פרויקט שיקום השכונות, שאותו הוא נושא בגאווה כמפעל חיים.
אחרי פרישת בגין מהממשלה, ב-1983, התמודד לוי מול יצחק שמיר על ראשות הממשלה. התוצאה היתה: שמיר - 59 אחוז, לוי - 41 אחוז. זו היתה ראשיתה של יריבות ממושכת בין השניים, כששמיר הבטיח לו את תיק החוץ, אך בניגוד להבטחה המשיך להחזיק בו עד לבחירות. בממשלת האחדות שקמה ב-1984 הוסיף לוי להחזיק בתפקידיו המסורתיים כשר השיכון וסגן ראש הממשלה. בשנת 1985 היה אחד משני שרי הליכוד היחידים שהצביעו בעד יציאת צה"ל מלבנון.
במרץ 1990 פירקה מפלגת העבודה את ממשלת האחדות ושמיר הקים ממשלה צרה שבה הושבע לוי לראשונה לשר החוץ של מדינת ישראל. בתקופת כהונתו כשר חוץ קיים מערכת יחסים עכורה עם סגן שר החוץ דאז, בנימין נתניהו. כשר חוץ תמך לוי בקיומה של ועידת מדריד אך לא השתתף בה, לאחר ששמיר החליט לא לכלול אותו בהרכב המשלחת הישראלית.
לקראת בחירות 1992 לוי נדחק למקום נמוך ברשימת הליכוד, ואנשיו התברגו במקומות לא ריאליים. בתגובה, נשא לוי במרכז מפלגתו, במרץ 1992, מספר ימים אחרי התבוסה מול יצחק רבין, את "נאום הקופים" הנודע: "הייתי בעיניהם כמו קוף שזה עתה ירד מהעץ", אמר. באותו נאום הודיע לוי על התפטרותו מן הממשלה. לוי שב לבית-שאן, אך לאחר שהובטח לו כי יהיה מספר שתיים בממשלה שירכיב הליכוד, אף שלא דורג במקום זה ברשימה לכנסת, חזר בו מן ההתפטרות.
באותה שנה התמודד שוב על הנהגת תנועתו מול בני בגין, משה קצב ובנימין נתניהו. ביוני 1995 עזב לוי את הליכוד והקים את תנועת גשר. בשנת 1996 לאחר התפייסות עם נתניהו, נסללה דרכה של גשר להתמזגות בליכוד. לוי מונה למ"מ ראש הממשלה ולשר החוץ, חבר בקבינט המדיני-בטחוני, יו"ר ועדת השרים לחברה ולרווחה וחבר ועדת השרים לכלכלה, אלא שחודש בלבד אחרי הניצחון, התגלע המשבר הראשון בין השניים.
לוי איים בהתפטרות, אם לא יימצא לאריאל שרון תיק הולם בממשלת נתניהו. נתניהו נסוג מעמדותיו וצירף את שרון לממשלה. באוגוסט 1996 שוב איים לוי להתפטר, אך חזר בו לאחר שהובטח שיתופו בהחלטות המדיניות. לאחר מספר משברים נוספים, כינס לוי מסיבת עיתונאים ב-4 בינואר 1998 והודיע על התפטרותו.
לקראת בחירות 1999 חברה תנועתו, גשר, למפלגת העבודה ולתנועת מימד ויחד יצרו את ישראל אחת. לאחר נצחונו של ברק בבחירות 1999 חזר לוי לתפקיד שר החוץ בממשלה החדשה. לקראת פסגת קמפ-דיוויד. נדחק לוי אל מחוץ למגעים המדיניים. לאחר שחש כי תפקידו עוקר מתוכן, לצד התנגדותו לפשרות המדיניות שהציע ברק במו"מ עם הפלסטינים, הגיש לוי את התפטרותו מהממשלה בתחילת אוגוסט 2000. לקראת בחירות 2000 הודיע דוד לוי על תמיכתו ותמיכת תנועתו במועמד אריאל שרון. לקראת הבחירות לכנסת ה-16, ולאחר שתנועת גשר הפסיקה למעשה את פעילותה כגוף עצמאי, שב לליכוד ונבחר כחבר כנסת מטעם המפלגה.
"אמרתי די לפוליטיקה"
שניים מילדיו של לוי, המתגורר בבית-שאן, הם חברי כנסת. בנו ז'קי, שהיה ראש העיר בית שאן, מכהן כחבר כנסת מהליכוד. בתו אורלי לוי-אבוקסיס פרשה מחברותה בישראל ביתנו והודיעה לאחרונה כי תתמודד בראש רשימה בבחירות לכנסת ה-21.
לאחרונה התראיין לוי ל-ynet ובירך את בתו על הקמת המפלגה החדשה: "אורלי היא לא רק חכמה, אלא גם אמיצה. אין חולק שהיא פרלמנטרית מעולה שתרמה תרומה חשובה מאוד לעבודת הכנסת. אנשים רבים, מכל המעמדות ותומכי כל המפלגות, אומרים לי כמה הם מעריכים ומוקירים את עבודתה וגאים בה. הזירה הפוליטית שלנו משוועת לכוח כמו אורלי - שנאבקת על העיקרון, גם במקרה של לשלם את המחיר".
בראיון הוא סיפר כי אינו שואף לחזור לחיים הפוליטיים ("אמרתי די"), אבל טען כי בתו "ממשיכה את הדרך שלי ונאמנה לעקרונות העיקריים בחיינו - כחברה וכעם. אורלי ניצבת בשער כלביאה - ואני גאה בה".
לפנייה לכתב/ת 
