ילדיו של דוד לוי מברכים: "פילס את הדרך עבור רבים, גם כששילם מחיר"
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס בירכה את אביה על קבלת פרס ישראל על מפעל חיים: "אבא מקבל את פרס ישראל ויחד איתו דור שלם של אנשים שאותם ייצג ועבורם נלחם". ז'קי לוי, סגן השר מהליכוד, אמר כי אביו הוא מודל לחיקוי: "מנהיג אמיתי ולוחם, רודף צדק חברתי"
ההודעה על קבלת פרס ישראל על מפעל חיים בתחום החברה התקבלה בהתרגשות בביתו של השר לשעבר דוד לוי. בתו, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שהכריזה רק באחרונה על הקמת מפלגה חדשה, נזכרה: "כמי שהייתה שם כילדה וראתה את העשייה והמאבקים שניהל אבא מקרוב בשביל אותם מאות אלפי האנשים שקולם לא נשמע, אין נרגשת ממני היום לשמוע את הבשורה ואני יודעת כמה הפרס הזה מגיע לו".
לוי-אבקסיס אמרה כי אביה "פילס את הדרך עבור רבים וטובים, צעד לפני המחנה גם כאשר שילם מחירים גדולים הוא מודל ומורה דרך עבורי ועבור דור שלם. אבא, אני גאה ומאושרת על ההכרה והערכה הגדולה שאתה זוכה לה היום. למדתי ממך ואמשיך ללכת בדרכך". היא הוסיפה: "מעטים הרגעים שבהם קשה לי לבחור את המילים. הרגע הזה הוא אחד מהם".
מעטים הרגעים שבהם קשה לי לבחור את המילים הרגע הזה הוא אחד מהם. אבא מקבל את פרס ישראל ויחד איתו דור שלם של אנשים שאותם ייצג ועבורם נלחם. מפעל חייך חיי וקיים אבא! pic.twitter.com/jZGZtpPm4M
— אורלי לוי-אבקסיס (@Orly_levy) 15 במרץ 2018
בנו של דוד לוי, סגן שר הבינוי והשיכון, ח"כ ז'קי לוי, הגיב: "אני מאושר. אין ראוי מאבי ומורי היקר לפרס הנכבד. דוד לוי הוא פורץ דרך, איש שדרכו הישרה, גישרה על פערים כואבים ורבים שהיו בחברה, איש שהוא מבוני המדינה, מי שהוביל את הפרויקט החברתי הגדול ביותר מאז קום המדינה, 'שיקום שכונות', פרויקט שאני גאה להוביל היום ולסגור מעגל של 40 שנים. דוד לוי הוא מודל לחיקוי, הן בדרכו הצנועה, הן בהישגיו והן בעמידתו האיתנה על עקרונותיו כיאה למנהיג אמיתי וכלוחם, רודף צדק חברתי".
בהודעה שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר: "אני מברך את דוד לוי ואת מרים פרץ על זכייתם בפרס ישראל, לו הם כה ראויים לאור עשייתם ומחוייבותם העמוקה למדינתנו".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בירך את דוד לוי: "ברכות חמות לזוכה פרס ישראל למפעל חיים בתחום החברה, השר לשעבר דוד לוי. דוד העמיד דורות של עוסקים בצרכי ציבור באמונה כשפעילותו רבת השנים בשירות המדינה ומסירותו האינסופית משמשים מגדלור והשראה. דוד יקר, היית מפורצי הדרך מהפריפריה ללב הישראליות, החלוץ שגרם לרבים אחרים להאמין שאפשר ועל כל אלה אנו מתכבדים בך כחתן פרס ישראל".
ועדת הפרס כתבה אמש (ה') בנימוקיה: "סיפורו האישי של דוד לוי, הוא סיפורו של נער שעלה ארצה מרבאט שבמרוקו, אל המעברה ועיריית הפיתוח, ומנקודת שפל זו זינק אל ליבת העשייה הציבורית והחברתית וממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית. דוד לוי הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפרפרייה וממקימיה. דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו והיותו סמל חברתי הם מקור השראה לציבור ומקור להערכה. חזונו אומץ ליבו, ומאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית".
"תמצית סיפור הציונות, מנפץ תקרת הזכוכית"
יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, אמר כי הפרס לדוד לוי מהווה "הכרה בתרומתו ארוכת השנים למדינה, ברגישותו החברתית, בתבונתו המדינית ברגעים גורליים ומעל לכל בהיותו סמל להגשמת החזון הציוני של מאות אלפי עולים מצפון-אפריקה. ראוי שנזכור את זה דווקא בימים בהם פוליטיקאים עוסקים בשיסוי יומיומי ומנסים להיבנות מהעמקת הקרעים בעם".
שר החינוך נפתלי בנט, שהודיע על הפרס, אמר: "הנער שעלה מרבאט שבמרוקו אל המעברה ועיירת הפיתוח ופרץ את הדרך לליבת החברה הישראלית. מנהיג חברתי אמיץ, תמצית סיפור הציונות, מנפץ תקרת הזכוכית". בנט סיכם: "דוד, אני מביט בדמותך - ורואה אותנו. מזל טוב לעם ישראל!".
שרת התרבות והספורט מירי רגב הגיבה: "ערב פסח 1957 - חצתה משפחת לוי את גבול מרוקו במסעה ארצה. ערב פסח 2018 - המסע הזה מגיע למקומו הראוי. דוד לוי הנער מהימים ההם שהפך מעולה חדש לשר הקליטה. מצעיר בארץ חדשה לשר ומנהיג לוחם ועיקש - זוכה בצדק לפרס ישראל על פועלו הרב שהביא לחיזוקה והתפתחותה של ישראל כחברה מגוונת ועשירה עם מכנה משותף עמוק ואיתן. מגיע לך, דוד".
השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, בירך: "אין ראוי מדוד לקבל את הפרס. זכיתי להתפעל ולהכיר את דוד באופן אישי כאשר נאבקנו יחד במסגרת קבוצת 'מורדי הליכוד' נגד הנסיגה מגוש קטיף. דוד תמיד סימל עבורי ועבור רבים את תקומת עם ישראל בארצו, המסלול המדהים שהוא עשה מהמעברה עד לפסגת הציבוריות הישראלית הוא מעורר השראה".
גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, בירכה על ההחלטה: "דוד לוי חתן פרס ישראל, הגיע הזמן! מנהיג פורץ דרך שהביא את הפריפריה למרכז וניפץ את תקרת הזכוכית. אבי השיח החברתי במחנה הלאומי, שבמנהיגותו ותבונתו הפך את הליכוד למפלגת העם ובעצמו הפך לאחד מגדולי האומה בדורנו".
ממרוקו לתפקיד סגן ראש הממשלה
לוי - אב ל-12 ילדים שחגג לא מזמן את יום הולדתו ה-80 - נולד ברבאט שבמרוקו בשנת 1937. הוא עלה לישראל ב-1957. עמד בראש סיעת תכלת-לבן וכיהן כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית. ב-1969 נבחר לוי לכנסת, ומיד אחרי המהפך של 1977 קיבל את תיק הקליטה בממשלתו של מנחם בגין.
אחרי בחירות 1981 ייצר הד ציבורי, כאשר סירב לבוא להשבעת חברי ממשלת בגין השנייה, עד שלא הובטח לו מינוי לסגן ראש הממשלה. בכנסות ה-10 וה-11 שימש סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון. כשר השיכון בממשלת בגין טיפח את פרויקט שיקום השכונות, שאותו הוא נושא בגאווה כמפעל חיים.
אחרי פרישת בגין מהממשלה, ב-1983, התמודד לוי מול יצחק שמיר על ראשות הממשלה. התוצאה היתה: שמיר - 59 אחוז, לוי - 41 אחוז. זו היתה ראשיתה של יריבות ממושכת בין השניים. בממשלת האחדות שקמה ב-1984 הוסיף לוי להחזיק בתפקידיו המסורתיים כשר השיכון וסגן ראש הממשלה. בשנת 1985 היה אחד משני שרי הליכוד היחידים שהצביעו בעד יציאת צה"ל מלבנון.
במרץ 1990 פירקה מפלגת העבודה את ממשלת האחדות ושמיר הקים ממשלה צרה שבה הושבע לוי לראשונה לשר החוץ של מדינת ישראל. בתקופת כהונתו כשר חוץ קיים מערכת יחסים עכורה עם סגן שר החוץ דאז, בנימין נתניהו.
לקראת בחירות 1992 לוי נדחק למקום נמוך ברשימת הליכוד, ואנשיו התברגו במקומות לא ריאליים. בתגובה, נשא לוי במרכז מפלגתו, במרץ 1992, מספר ימים אחרי התבוסה מול יצחק רבין, את "נאום הקופים" הנודע: "הייתי בעיניהם כמו קוף שזה עתה ירד מהעץ", אמר. באותו נאום הודיע לוי על התפטרותו מן הממשלה. לוי שב לבית-שאן, אך לאחר שהובטח לו כי יהיה מספר שתיים בממשלה שירכיב הליכוד, אף שלא דורג במקום זה ברשימה לכנסת, חזר בו מן ההתפטרות.
באותה שנה התמודד שוב על הנהגת תנועתו מול בני בגין, משה קצב ובנימין נתניהו. ביוני 1995 עזב לוי את הליכוד והקים את תנועת גשר. בשנת 1996 לאחר התפייסות עם נתניהו, נסללה דרכה של גשר להתמזגות בליכוד. לוי מונה למ"מ ראש הממשלה ולשר החוץ, חבר בקבינט המדיני-בטחוני, יו"ר ועדת השרים לחברה ולרווחה וחבר ועדת השרים לכלכלה, אלא שחודש בלבד אחרי הניצחון, התגלע המשבר הראשון בין השניים.
לקראת בחירות 1999 חברה תנועתו, גשר, למפלגת העבודה ולתנועת מימד ויחד יצרו את ישראל אחת. לאחר נצחונו של ברק בבחירות 1999 חזר לוי לתפקיד שר החוץ בממשלה החדשה. לקראת פסגת קמפ-דיוויד. נדחק לוי אל מחוץ למגעים המדיניים.
לאחר שחש כי תפקידו עוקר מתוכן, לצד התנגדותו לפשרות המדיניות שהציע ברק במו"מ עם הפלסטינים, הגיש לוי את התפטרותו מהממשלה בתחילת אוגוסט 2000.