נתן שרנסקי זכה בפרס ישראל לעלייה ולקיבוץ גלויות
שר החינוך נפתלי בנט הודיע על זכייתו בפרס מפעל חיים לאסיר ציון לשעבר ומסורב העלייה שמאז הספיק לשמש כחבר כנסת, כשר וכיו"ר הסוכנות היהודית. "מחשיכת הכלא הסובייטי כאסיר ציון לאור החירות כמנהיג הסוכנות", אמר בנט. שרנסקי: "כבוד גדול. הפרס מגיע גם לכל פעילי העלייה ואסירי ציון בברית המועצות"
שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום (א') על זכייתו של נתן שרנסקי בפרס ישראל למפעל חיים בתחום עלייה וקיבוץ גלויות. ועדת הפרס התכנסה בראשותה של השופטת בדימוס שרה פריש - יו"ר הוועדה, כשלצדה החברים – איריס ראור-ברץ, דוד בארי, אבי בלשניקוב והאלוף במילואים רון טל. "נתן מסמל את התגשמות החלום הציוני", אמר בנט לאחר ההודעה על הזכייה לשרנסקי. "מחשיכת הכלא הסובייטי כאסיר ציון, לאור החירות כמנהיג הסוכנות. אביטל אשתו מסמלת גבורה והקרבה יהודית".
שרנסקי אמר לאחר קבלת הפרס: "זהו כבוד גדול וזו אחריות גדולה. כשמדובר בקיבוץ גלויות, הפרס הזה מגיע גם לאביטל וגם לכל פעילי העלייה ואסירי ציון בברית המועצות, שנלחמו באומץ למען הזכות לעלות ארצה.
"הוא מגיע גם לכל העם היהודי שתמך כולו במאבקם לחופש של הסירובניקים, אסירי ציון", הוסיף שרנסקי. "קיבוץ הגלויות נמשך - העלייה היום היא עלייה מבחירה חופשית: ישראל היא המקום הטוב ביותר למימוש עצמי כיהודי ולהשפעה על עתיד העם היהודי. עלינו לעשות הכל כדי שישראל תהיה בית לכל יהודי בעולם".
בנימוקי ועדת הפרס על בחירת שרנסקי נכתב: "מפעל חיו של מר שרנסקי הינו למעשה יישום הלכה למעשה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה. ראשית כפעיל בחו"ל, דרך היותו אסיר ציון ועד להגעתו לישראל ופעילותו ללא לאות למען העולים לארץ, כיהן בכנסת ישראל והיה שר בממשלת ישראל. פעילותו של מר שרנסקי היא פעילות למען העם היהודי ומדינת ישראל ומהווה התגייסות מוחלטת אשר אף הובילה לפגיעה בחירותו. סיפור חייו מהווה אות וסמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולהיקלט בה בכבודה".
שרנסקי נולד בשנת 1948 בעיר דונייצק שבאוקראינה. הוא סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי הפיזיקלי במוסקבה עם תואר במדעי המחשב. עם סיום לימודיו, הוא הגיש בקשה לקבלת ויזת יציאה לישראל, שנדחתה בשל "סיבות ביטחוניות". זמן קצר לאחר מכן הוא נעשה מעורב במאבק של יהדות ברה"מ על חירותה ועל זכותה לעלות לישראל. בה בעת, הוא הצטרף לתנועת זכויות האדם בברית המועצות, שאותה הוביל אנדריי סחרוב. הוא הפך לאחד האבות המייסדים של "קבוצת מוסקבה הלסינקי", שכללה סוגים שונים של סרבני המשטר הסובייטי. לא חלף זמן רב ונתן שרנסקי הפך לדובר הלא רשמי של שתי התנועות.
בשנת 1977 טען עיתון סובייטי כי שרנסקי משתף פעולה עם רשות הביון האמריקנית, ה-CIA. על אף הכחשות מצד כל דרג אפשרי בממשלת ארה"ב, שרנסקי נמצא אשם ונדון לשלוש עשרה שנים בכלא, לרבות ישיבה בצינוק ועבודת פרך. באולם בית המשפט, לפני הקראת גזר דינו, מר שרנסקי אמר בהודעה פומבית: "אין לי שום דבר לומר לבית המשפט - לאשתי ולעם היהודי אני אומר 'בשנה הבאה בירושלים'". לאחר תשע שנים בכלא, הודות ללחץ בינלאומי ניכר וקמפיין שאותו הובילה אשתו, אביטל שרנסקי, מר שרנסקי שוחרר ב-11 בפברואר, 1986, עלה לישראל והגיע לירושלים כבר באותו יום.
עם הגיעו לישראל הוא המשיך במאבק לפתוח את שערי ברית המועצות. הפרק האחרון בתולדות המאבק לשחרורם של יהודי ברית המועצות היה עצרת עצומה שבה השתתפו יותר מ-250 אלף איש, אשר נערכה ב-7 בדצמבר, 1987, ביוזמתו של נתן שרנסקי, שהיה הכוח המוביל מאחוריה. העצרת התרחשה בעת ביקורו הראשון של נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'ב בוושינגטון, וסייעה להפעיל לחץ על ברית המועצות להפחית את המגבלות על הגירה.
בשנת 1988, תוך ציפייה לפתיחת שערי ברית המועצות, הקים נתן שרנסקי - עם מסורבי עלייה לשעבר ותומכי עלייה - את "הפורום הציוני ליהדות ברית המועצות", ארגון גג של קבוצות פעילים מברית המועצות לשעבר שהוקדש לסיוע לעולים חדשים וביצוע פעולות הסברה על סוגיות קליטה לציבור הישראלי. משנת 1990 עד 1996 שימש מר שרנסקי כעורך משנה של המגזין The Jerusalem Report ובשנת 1994 נמנה על מייסדי Peace Watch - קבוצה אל מפלגתית המחויבת למעקב אחר הציות להסכמים שנחתמו בין ישראל לפת"ח.
עשר שנים לאחר שהגיע לישראל, שרנסקי ייסד את מפלגת "ישראל בעלייה". המפלגה הוקמה על מנת לזרז את קליטתם בחברה הישראלית של מספרים עצומים של עולים מרוסיה ולמקסם את תרומתם לחברה. בין השנים 1996 ל-2005, נתן שרנסקי שימש כשר, כמו גם כסגן ראש הממשלה, בארבע קדנציות רצופות. בנובמבר 2006 פרש נתן שרנסקי מכנסת ישראל ונטל את תפקיד יושב הראש של מכון אדלסון ללימודים אסטרטגיים שנוסד אז במרכז שלם בירושלים. הוא גם משמש כיו"ר "ירושלים אחת" ומוזיאון בית התפוצות בתל אביב.
ביוני 2009 נבחר נתן שרנסקי לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית לישראל. מר שרנסקי קיבל את מדליית הזהב של הקונגרס האמריקני בשנת 1986 ואת מדליית החירות הנשיאותית של ארה"ב בשנת 2006. הוא המשיך להוביל יוזמות למען זכויות אדם הן באמצעות כתביו והן באמצעות פעילותו הציבורית. ספר זכרונותיו, "לא אירא רע", ראה אור בארצות הברית בשנת 1988 ותורגם לתשע שפות. רב המכר שלו, "בזכות הדמוקרטיה: כוחה של החירות לגבור על עריצות וטרור", שכיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, משך תשומת לב ניכרת.
לאחר שהנשיא ג'ורג' בוש קרא את הספר, הוא אמר: "אם אתם רוצים להבין את ה-DNA הפוליטי שלי, תקראו את הספר הזה". ספרו האחרון, "בזכות הזהות: תפקידה החיוני בהגנה על הדמוקרטיה", שפורסם על ידי מכון שלם, ראה אור ביוני 2008. נתן שרנסקי נשוי לאביטל. שרנסקי כתב שלושה ספרים. הוא ורעייתו מתגוררים בירושלים ולהם שתי בנות, רחל וחנה, ושני נכדים.
יו״ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין בירך את שרנסקי על זכייתו: "אין ראוי מנתן לפרס ישראל לעלייה וקיבוץ גלויות. נתן, ששילם מחיר כבד כדי להגיע לארץ ישראל, פעל ושירת את המדינה במגוון תפקידים שבמסגרתם קידם וקירב את העולים ויהודי העולם לארץ ישראל ואת ארץ ישראל לעולים וליהודי העולם. נתן הוא סמל לעוז פנימי, לעצמאות רוחנית וללפיד שהלך לפני המחנה. כאסיר ציון, כעולה וכחבר אני גאה ושמח על הענקת הפרס".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בירך את שרנסקי: "ברכות חמות לזוכה פרס ישראל לעלייה ולקיבוץ גלויות, ידידי ויקירי, השר לשעבר נתן שרנסקי. נתן עבר דרך ארוכה ומרגשת, מאסיר ציון וסמל למאבק לעלייה ארצה של יהדות ברית המועצות, דרך חבר בכנסת ישראל ושר בכיר בממשלתה ועד לתפקידו הנוכחי כיו"ר הסוכנות היהודית, תפקיד במסגרתו הוא מסייע בקליטת רבבות יהודים אחרים. נתן יקר, אחרי שנים של עשייה משמעותית, שנתנה קול והנכיחה את יוצאי ברית המועצות ואת העולים באשר הם, אנו מתברכים בך כחתן פרס ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
