שרנסקי אחרי הזכייה: "להפוך את ישראל למגנט ליהודי העולם"
חתן פרס ישראל בתחום העלייה וקיבוץ הגלויות אמר ל-ynet כי לא שיער בנפשו שיזכה בתואר המכובד: "התרגשתי והופתעתי מהשיחה עם בנט, לא היה לי מושג". הנשיא ריבלין בירך אותו: "פרס ישראל מקבל כבוד בהיותך חתנו"
יו"ר הסוכנות היהודית וחתן פרס ישראל בתחום העלייה וקיבוץ הגלויות, נתן שרנסקי, התייחס הערב (א') לזכייתו בתואר המכובד. בשיחה עם ynet הוא אמר שקיבל את ההודעה על כך בעת שישב בלשכתו: "הופתעתי והתרגשתי מאוד מהשיחה עם השר נפתלי בנט. חשבתי שהוא רוצה לשוחח עמי על תוכניות כלשהן ולא היה לי מושג".
שרנסקי התייחס גם לתחום שעליו זכה בפרס: "החיים בארץ ממלאים אותנו כיהודים. למדינת ישראל יש תפקיד מאוד חשוב בכך. האתגר המרכזי בעלייה הוא לעבוד על זה שישראל תהיה בית לכל יהודי העולם".
"עם זאת", הוא הוסיף, "יש כמובן מקום למבצעים מיוחדים כל הזמן. גם בשנים האחרונות נערכים מבצעי עלייה מתימן, ממקומות שאנחנו לא מדברים עליהם וגם מאוקראינה", הוא סיפר - והמשיך: "בנוסף, צריך להבין שהדבר הכי חשוב שישראל תהיה מגנט שמושך יהודים מכל העולם ושכל יהודי ירגיש רצוי כאן. זה אמנם אתגר, ולא את כל הבעיות אפשר לפתור בבת אחת, אבל אלה תהליכים שלוקחים זמן".
מוקדם יותר היום הודיע שר החינוך נפתלי בנט על זכייתו של שרנסקי. ועדת הפרס התכנסה בראשותה של השופטת בדימוס שרה פריש - יו"ר הוועדה, כשלצדה החברים – איריס ראור-ברץ, דוד בארי, אבי בלשניקוב ואלוף (במיל') רון טל. "נתן מסמל את התגשמות החלום הציוני", אמר בנט לאחר ההודעה על הזכייה. "הוא הגיע מחשיכת הכלא הסובייטי כאסיר ציון, לאור החירות כמנהיג הסוכנות. אביטל, אשתו, מסמלת את הגבורה וההקרבה היהודית".
ריבלין לשרנסקי: "פרס ישראל מקבל כבוד בהיותך חתנו"
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התקשר גם הוא הערב לשרנסקי ובירך אותו: "זכייתך מביאה את הטקס לפסגה הראויה לו. אתה סמל הציונות של דורנו ושל הדורות כולם ואני כל כך שמח בזכייתך שיש בה משום מובן מאליו אבל 'גם המובן מאליו ראוי שיאמר׳ ובזכייה זו הוא בהחלט נאמר. פרס ישראל מקבל כבוד בהיותך חתנו".
שרנסקי אמר לאחר קבלת הפרס: "זהו כבוד גדול וזו אחריות גדולה. כשמדובר בקיבוץ גלויות, הפרס הזה מגיע גם לאביטל וגם לכל פעילי העלייה ואסירי ציון בברית המועצות, שנלחמו באומץ למען הזכות לעלות ארצה. "הוא מגיע גם לכל העם היהודי שתמך כולו במאבקם לחופש של הסירובניקים, אסירי ציון", הוסיף שרנסקי.
"קיבוץ הגלויות נמשך - העלייה היום היא עלייה מבחירה חופשית: ישראל היא המקום הטוב ביותר למימוש עצמי כיהודי ולהשפעה על עתיד העם היהודי. עלינו לעשות הכל כדי שישראל תהיה בית לכל יהודי בעולם".
בנימוקי ועדת הפרס על בחירת שרנסקי נכתב: "מפעל חייו של מר שרנסקי הינו למעשה יישום הלכה למעשה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה. ראשית כפעיל בחו"ל, דרך היותו אסיר ציון ועד להגעתו לישראל ופעילותו ללא לאות למען העולים לארץ, כיהן בכנסת ישראל והיה שר בממשלת ישראל. פעילותו של מר שרנסקי היא פעילות למען העם היהודי ומדינת ישראל ומהווה התגייסות מוחלטת אשר אף הובילה לפגיעה בחירותו. סיפור חייו מהווה אות וסמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולהיקלט בה בכבודה".
ממחנות המעצר בגולאג, דרך העלייה לישראל ועד ראשות הסוכנות היהודית
שרנסקי נולד בשנת 1948 בעיר דונייצק שבאוקראינה. הוא סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי הפיזיקלי במוסקבה עם תואר במדעי המחשב. עם סיום לימודיו, הוא הגיש בקשה לקבלת ויזת יציאה לישראל, שנדחתה בשל "סיבות ביטחוניות". זמן קצר לאחר מכן הוא נעשה מעורב במאבק של יהדות ברה"מ על חירותה ועל זכותה לעלות לישראל. בה בעת, הוא הצטרף לתנועת זכויות האדם בברית המועצות, שאותה הוביל אנדריי סחרוב. הוא הפך לאחד האבות המייסדים של "קבוצת מוסקבה הלסינקי", שכללה סוגים שונים של סרבני המשטר הסובייטי. לא חלף זמן רב ונתן שרנסקי הפך לדובר הלא רשמי של שתי התנועות.
בשנת 1977 טען עיתון סובייטי כי שרנסקי משתף פעולה עם רשות הביון האמריקנית, ה-CIA. על אף הכחשות מצד כל דרג אפשרי בממשלת ארה"ב, שרנסקי נמצא אשם ונדון לשלוש עשרה שנים בכלא, לרבות ישיבה בצינוק ועבודת פרך. באולם בית המשפט, לפני הקראת גזר דינו, מר שרנסקי אמר בהודעה פומבית: "אין לי שום דבר לומר לבית המשפט - לאשתי ולעם היהודי אני אומר 'בשנה הבאה בירושלים'". לאחר תשע שנים בכלא, הודות ללחץ בינלאומי ניכר וקמפיין שאותו הובילה אשתו, אביטל שרנסקי, מר שרנסקי שוחרר ב-11 בפברואר, 1986, עלה לישראל והגיע לירושלים כבר באותו יום.
עם הגיעו לישראל הוא המשיך במאבק לפתוח את שערי ברית המועצות. הפרק האחרון בתולדות המאבק לשחרורם של יהודי ברית המועצות היה עצרת עצומה שבה השתתפו יותר מ-250 אלף איש, אשר נערכה ב-7 בדצמבר, 1987, ביוזמתו של נתן שרנסקי, שהיה הכוח המוביל מאחוריה. העצרת התרחשה בעת ביקורו הראשון של נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'ב בוושינגטון, וסייעה להפעיל לחץ על ברית המועצות להפחית את המגבלות על הגירה.
בשנת 1988, תוך ציפייה לפתיחת שערי ברית המועצות, הקים נתן שרנסקי - עם מסורבי עלייה לשעבר ותומכי עלייה - את "הפורום הציוני ליהדות ברית המועצות", ארגון גג של קבוצות פעילים מברית המועצות לשעבר שהוקדש לסיוע לעולים חדשים וביצוע פעולות הסברה על סוגיות קליטה לציבור הישראלי. משנת 1990 עד 1996 שימש מר שרנסקי כעורך משנה של המגזין The Jerusalem Report ובשנת 1994 נמנה על מייסדי Peace Watch - קבוצה אל מפלגתית המחויבת למעקב אחר הציות להסכמים שנחתמו בין ישראל לפת"ח.
עשר שנים לאחר שהגיע לישראל, שרנסקי ייסד את מפלגת "ישראל בעלייה". המפלגה הוקמה על מנת לזרז את קליטתם בחברה הישראלית של מספרים עצומים של עולים מרוסיה ולמקסם את תרומתם לחברה. בין השנים 1996 ל-2005, נתן שרנסקי שימש כשר, כמו גם כסגן ראש הממשלה, בארבע קדנציות רצופות. בנובמבר 2006 פרש נתן שרנסקי מכנסת ישראל ונטל את תפקיד יושב הראש של מכון אדלסון ללימודים אסטרטגיים שנוסד אז במרכז שלם בירושלים. הוא גם משמש כיו"ר "ירושלים אחת" ומוזיאון בית התפוצות בתל אביב.
ביוני 2009 נבחר נתן שרנסקי לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית לישראל. מר שרנסקי קיבל את מדליית הזהב של הקונגרס האמריקני בשנת 1986 ואת מדליית החירות הנשיאותית של ארה"ב בשנת 2006. הוא המשיך להוביל יוזמות למען זכויות אדם הן באמצעות כתביו והן באמצעות פעילותו הציבורית. ספר זכרונותיו, "לא אירא רע", ראה אור בארצות הברית בשנת 1988 ותורגם לתשע שפות. רב המכר שלו, "בזכות הדמוקרטיה: כוחה של החירות לגבור על עריצות וטרור", שכיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, משך תשומת לב ניכרת.
לפנייה לכתב/ת 
