שתף קטע נבחר

 

הצאר פוטין: המתרגם וסוכן הק.ג.ב שהפך למנהיג בלתי מעורער

ולדימיר פוטין הגיע לפוליטיקה בגיל צעיר במיוחד אחרי שנים כסוכן זוטר בק.ג.ב. לדברי עיתונאית שכתבה עליו ביוגרפיה, הקשרים עם האנשים הנכונים ו"הכישרון ליצור רושם שהוא יודע על מה הוא מדבר" השאירו אותו בשלטון כל השנים, ואחרי בחירתו אמש יישאר נשיא רוסיה לפחות עד 2024

 

פוטין חוגג את ניצחונו במוסקבה

פוטין חוגג את ניצחונו במוסקבה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

סוכן הק.ג.ב שהפך למנהיג בלתי מעורער: ולדימיר פוטין, שזכה אמש (יום א') בכהונה רביעית כנשיא רוסיה, יעביר שש שנים נוספות בראש המדינה הגדולה בעולם. המנהיג, שנחשד בהתערבות בבחירות בארצות הברית, שקוע עד צוואר במלחמת האזרחים בסוריה ועושה עסקים עם איראן - התחיל בכלל כמתרגם בשירות החשאי הרוסי.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

פוטין סיים את לימודי המשפטים בשנת 1975 בברית המועצות והתגייס לשירות החשאי (ק.ג.ב). הוא הוצב בדרזדן שבגרמניה בתור מתרגם. בביוגרפיה שכתבה עליו העיתונאית היהודייה מריה גסן צוין כי עיקר תפקידו היה איסוף גזירי עיתונים עד שהוחזר לסנט פטרבורג עם נפילת חומת ברלין. 

 

נשיא רוסיה ולדמיר פוטין נושא נאום במוסקבה לאחר ניצחונו בבחירות (צילום: רויטרס)
נשיא רוסיה ולדמיר פוטין נושא נאום במוסקבה לאחר ניצחונו בבחירות(צילום: רויטרס)

פוטין התקבל לעבודה בעיריית סנט פטרבורג בתור יועץ לעניינים בינלאומיים של ראש העיר אנטולי סובצ'ק (ואתמול, כעבור 28 שנים, התמודדה בתו של סובצ'ק, קסניה, מול פוטין על הנשיאות). על אף חקירה שנפתחה בעניינו בחשד לאי סדרים וההחלטה להדיחו, פוטין בן ה-40 המשיך לככב בפוליטיקה המקומית וטיפח חברות קרובה עם ראש העיר סובצ'ק.

 

הקשרים שפוטין הצליח לרקום עם הבכירים ביותר בממשל, בהם הנשיא דאז בוריס ילצין, הובילו אותו במהרה לתפקיד סגן ראש הסגל של ילצין ולאחר מכן גם לראש שירות הביטחון הפדרלי, ה-FSB.

 

למרות ההתנגדות העזה מצד תומכיו ומתנגדיו של הנשיא, שחמדו את תפקידו, פוטין מונה לתפקיד ראש הממשלה ועם התפטרותו של ילצין ב-1999 ירש אותו. בשלוש מערכות הבחירות לאחר מכן הביס פוטין את מתחריו בפערים של עשרות אחוזים וזכה לתמיכה של יותר מ-50 אחוזים מאזרחי המדינה.

 

מריה גסן (צילום: פייסבוק)
מריה גסן(צילום: פייסבוק)

פוטין דאג לתחזק את תדמיתו כמשליט הסדר במעצמה - והורה על פלישה לחבל הארץ צ'צ'ניה, שהיה בין הפסקות אש בשל הסכסוך בין הקרמלין לבין בדלנים המוסלמים.

 

הצלחתו של פוטין לא נבעה רק מהתדמית הציבורית שתחזק. התפרקותה של ברית המועצות ומנהיגותם המוטלת בספק של קודמיו הותירו אומה ענייה ושבורה, והנשיא הצעיר הצליח בדרך כזו או אחרת לשקם את המדינה המתפוררת.

 

לפי גסן, היכולת של פוטין להישאר בשלטון חרף הבידוד המדיני והמיתון הכלכלי טמונה ב"כישרון לומר מילים ללא משמעות", לדבריה: "פוטין לא מפסיק לדבר כי הוא מנסה ליצור את הרושם שהוא מבין עניין. אבל בפועל הוא רק מציף את האזרחים במידע חסר כל משמעות".

 

בריאיון למגזין "אטלנטיק" אמרה גסן, שמתגוררת בארצות הברית, כי השאיפה של פוטין היא לגבש ממשלה לפי מבנה של ארגון פשע - וליצור חברה טוטליטרית. "המערב רואה בו נבל שמנסה לזרוע הרס בעולם - אך זה משחק לטובתו". בעקבות ניצחונו בבחירות יישאר פוטין בתפקיד הנשיא לפחות עד שנת 2024.

 

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשנת 2000 (צילום: רויטרס)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשנת 2000(צילום: רויטרס)

ולדימיר פוטין פותח מרכז יהודי במוסקבה בשנת 2000 (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

ולדימיר פוטין בתוך צוללת רוסית בשנת 2000 (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

ולדימיר פוטין עם ביל קלינטון במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק בשנת 2000 (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם לארי קינג בניו יורק בשנת 2000 (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 

נקודות הציון המשמעותיות בכהונת פוטין: 

31 בדצמבר 1999: הנשיא לשעבר בוריס ילצין מתפטר בפתאומיות וממנה את ראש הממשלה פוטין למחליפו.

 

7 במאי 2000: פוטין זוכה בניצחון סוחף עם 53 אחוזים מקולות המצביעים ונבחר לנשיא רוסיה.

 

11 במאי 2000: רשויות המס פושטות על משרדי ערוץ הטלוויזיה NTV, שנודע כביקורתי במיוחד כלפי הממשלה. זהו בעצם אחד מצעדיו הראשונים של פוטין במלחמה נגד כלי תקשורת עצמאי.

 

12 באוגוסט 2000: צוללת של חיל הים הרוסי שבה 118 חיילים שוקעת במצולות. פוטין סופג ביקורת קשה על שלא קטע את חופשתו ואף המתין חמישה ימים עד שביקש עזרה מהמערב.

 

23 באוקטובר 2002: טרוריסטים צ'צ'נים חוטפים 850 אזרחים שהגיעו לתיאטרון במוסקבה. כעבור שלושה ימים פורצים כוחות מיוחדים לאולם ומחסלים את המחבלים יחד עם 130 בני ערובה.

 

25 באוקטובר 2003: מיכאל חודורקובסקי, הטייקון העשיר ביותר ברוסיה ומתנגד בולט לפוטין, נעצר ונשלח למאסר בגין עבירות מס. חברת הנפט הממשלתית "גזפרום" משתלטת על נכסיו.

 

14 במרץ 2004: פוטין נבחר לכהונתו השנייה.

 

1 בספטמבר 2004: טרוריסטים צ'צ'נים משתלטים על בית ספר בבסלאן ולוקחים בני ערובה. יותר מ-300 בני אדם נהרגים בזמן המצור על המקום.

 

25 באפריל 2005: פוטין מצהיר כי התמוטטות ברית המועצות הייתה האסון הגאו-פוליטי הגדול ביותר של המאה הקודמת. דבריו נתפשים כניסיון לשחזר את המעצמה הסובייטית.

 

10 בפברואר 2007: בנאום שנושא במינכן שבגרמניה הודף פוטין את כל הטענות לחידוש היחסים עם ארצות הברית.

 

5 ביוני 2007: רוסיה נבחרת לארח את אולימפיאדת החורף בשנת 2014.

 

8 במאי 2008: החוק אוסר על פוטין להתמודד בשלישית לנשיאות, והוא מריץ בבחירות את עושה דברו דמיטרי מדבדב ומכהן תחתיו כראש ממשלה למרות שבפועל נתפש כאיש החזק בקרמלין.

 

12-8 באוגוסט 2008: רוסיה יוצאת למערכה נגד גאורגיה ומשתלטת על חבלי הארץ הבדלניים אבחזיה ודרום אוסטיה.

 

24 בספטמבר 2011: פוטין מכריז על התמודדות שלישית לנשיאות - שתקופת הכהונה שלה הוארכה בינתיים לשש שנים.

 

4 במרץ 2012: פוטין נבחר לכהונה שלישית חרף הפגנות של רבבות אזרחים נגדו.

 

6 ביוני 2013: פוטין מודיע בערוץ הממלכתי על גירושיו מאשתו לודמילה.

 

18 במרץ 2014: רוסיה פולשת לחצי האי קרים באוקראינה, מספחת אותו לשטחה ומעוררת סערה במערב.

 

אפריל 2014: הלחימה בין רוסיה לבין אוקראינה גובה יותר מעשרת אלפים קורבנות.

 

17 ביוני 2014: מטוס מלזי מיורט מעל לשמי אוקראינה וכל 283 הנוסעים נהרגים. על פי ההערכות, רוסיה עומדת מאחורי המתקפה - ישירות או בעקיפין, על ידי המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה.

 

27 בפברואר 2015: בוריס נמצוב, בכיר באופוזיציה הרוסית, נורה למוות סמוך לקרמלין.

 

30 בספטמבר 2015: רוסיה מפציצה יעדים בסוריה וחוברת לנשיא בשאר אסד במלחמה נגד המורדים.

 

7 ביולי 2017: פוטין וטראמפ נפגשים לראשונה על אף החשד למעורבות בבחירות.

 

1 במרץ 2018: פוטין מכריז כי רוסיה ביצעה בהצלחה שורה של ניסויים בכלי נשק גרעיניים.

 

18 במרץ: פוטין נבחר לנשיא רוסיה בפעם הרביעית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
פוטין בשנת 2000
צילום: רויטרס
מומלצים