המידע במחשבו של הבכיר הסורי תרם לקבלת ההחלטה הישראלית
עד כמה היו מופתעים בדרג המדיני מהמידע שחשפו כוחות המודיעין, וכיצד נפסלה האופציה המדינית כפתרון? השלב הראשון בסאגת הכור הסורי נחשף
בשנת 2002 הקים בשאר אסד במדבר בלב סוריה מבנה שעורר חשד מודיעיני: האנגר גדול שתקוע באמצע המדבר, צמוד לנהר פרת. מקורות זרים פרסמו כי אנשי המוסד הצליחו להעתיק את המידע במחשבו האישי של ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של סוריה במרץ 2007, עת הגיע לכנס סבא"א בווינה. הסברה שלפיה המבנה משמש בסיס לכור צפון קוריאני, וייעודו – ייצור פלוטוניום לשם ייצור נשק גרעיני – אושרה.
חמש שנים לאחר מכן, בתום חודשים ארוכים של פעילות מודיעינית, דיפלומטית וצבאית, השמיד חיל האוויר את כור אל-קיבאר שבדיר א-זור. ההחלטה להפציץ את הכור התקבלה כחצי שנה לפני ביצועה. ברקע – מתיחות בין ראש הממשלה אהוד אולמרט לשר הביטחון אהוד ברק. כוחות הביטחון ובראשם חיל האוויר
התכוננו ליום פקודה – באימונים למבצע שכלל לא ידעו מה טיבו. הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, סיפר כי אף שלאחר הפעולה כולם נשמו לרווחה, הוא נשאר דרוך. גם חלק מעמיתיו הביעו חשש: "יכול להיות שבבוקר נקום לקו רקיע אחר של תל אביב. פחד מוות".
לפנייה לכתב/ת 
