כור מול כור: קשה יותר בעיראק, סיכון גדול בסוריה
טייסים שהשתתפו במבצע אופרה שבו הופצץ הכור בעיראק, אומרים שהטיסה הארוכה, חוסר המידע, החימוש המיושן והחשש מאש נ"מ הפכו את המבצע למורכב ומסובך יותר מהפצצת הכור בסוריה
הפרסומים הבוקר (ד') על תקיפת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007, הרטיטו לבבות ישראלים רבים. העמימות שעטפה את המבצע הצבאי לפני כעשור הוסרה ויחד עמה נחשפו חלק מהגיבורים הגדולים של אחד המבצעים המורכבים ביותר של צה"ל בשנים האחרונות. בעקבות הפרסומים היום, שבנו לשניים שהשתתפו במבצע "אופרה" שבו חיל האוויר הישראלי השמיד את הכור הגרעיני העיראקי בתמוז (אוסיראק), ב-7 ביוני 1981. השניים הם אל"מ במיל' זאב רז, שהיה מוביל כוח התקיפה ותא"ל במיל' ישראל (רליק) שפיר. האחרון היה גם מפקד בית הספר לטיסה בעת שהיו בו חלק מהטייסים שהפציצו את הכור בסוריה.
במבצע בעיראק השתתפו מטוסי אף-16, שהיו צריכים לעבור מרחק של 1,100 ק"מ, חלקם מעל סעודיה, כדי להגיע לכור שהיה מתוכנן לפעול בתוך שנה. המבצע היה בתקופה רגישה מאוד, בעת שהתחוללה עדיין מלחמת איראן -עיראק.
"בתדריך לפני המבצע קיבלנו מהרמטכ"ל תמרים", משחזר שפיר, "זה היה מתוך תחושה שחלק מהמטוסים שלנו יופלו ואנשים יילקחו בשבי, אפילו קיבלנו כסף עיראקי כדי לשרוד". לדבריו, החשש מנפילה בשבי האויב הגדילה את המתח. "בזמן האירוע אתה מדחיק את כל הרגשות והחששות ומתרכז בעבודה, אבל אני זוכר שאני ואילן רמון, שהיינו בשני המטוסים האחרונים, דיברנו על זה שאולי תהיה לנו טיסה לכיוון אחד בלבד. בסוף כשכולם חזרו הייתה הקלה אדירה".
טיסה מבצעית ראשונה ל-f-16
השניים שבים ומדגישים את העובדה שאלה היו הטיסות המבצעיות הראשונות של מטוסי האף-16. "התחלנו את האימונים עם החזרה שלנו מהאימונים בארה"ב. הקמנו שתי טייסות חדשות וטסנו לעיראק עם מטוס שעד אז לא היו לו טיסות מבצעיות ולא השתתף במבצע גדול", נזכר שפיר. "זה שהכל הצליח לנו נובע מתכנון מוצלח ובדומה למבצע בסוריה - יכולת של הטיייסים. אולי הבולטות של המבצע שלנו הייתה שטסנו רחוק, למתקן שלא היה לנו הרבה מידע עליו".
"הטייס המוביל בהפצצת הכור בסוריה היה חניך שלי בבית הספר", אומר שפיר בגאווה. לדבריו, למרות שמיד אחרי השמדת הכור הסורי הוא ידע כי החניך שלו היה הטייס המוביל, השניים מעולם לא דיברו בנושא ולא השוו חוויות בין התקיפה בעיראק לזו בסוריה. "אני מניח שזה משום שהוא בחור שנחבא אל הכלים, אחד כזה מאוד צנוע", הוא מסביר.
"הציבור אולי נחשף היום למבצע, אבל זה רק קצה הקרחון", הוסיף שפיר. "רואים בכתבות שיצאו את תהליך התכנון שהוא מאוד דומה לכל פעולה של חיל האוויר, אפילו ברמה שבועית. ראוי שהציבור יידע את זה, שכל מבצע עובר תהליך דומה. כמובן שהדריכות במבצע הזה הייתה משמעותית יותר, בשל המטרה".
"זה היה אמור להיות קן צרעות"
זאב רז (70), שהיה מוביל התקיפה ההיא, עדיין זוכר את תחושת האחריות שהייתה על כתפיו. "בתור אחד שלא חשב שיגמור את קורס הטייס זו הייתה הרגשה מפתיעה לעמוד בראש התקיפה ההיא, עם אחריות מאוד גדולה". רז מאמין שיש שוני בין שתי התקיפות המדוברות ומבחינתו התקיפה בעיראק שבה השתתף הייתה יותר קשה ומסובכת. "המרחק במקרה שלנו היה הרבה יותר גדול, זו הייתה טיסה גבולית מבחינת הדלק, כי רק שנה מאוחר יותר ב-1982 התחילו בחיל האוויר את התדלוק האווירי. אני זוכר שנחתנו בחזרה עם מעט מאוד דלק. ידענו שזה סיכון, אבל הוחלט ללכת על התקיפה כי אם היינו מפציצים שנה מאוחר יותר זה היה כבר כור חם והיינו עושים נזק אדיר לסביבה מהקרינה. פה בסוריה זו הייתה תקיפה שלא במרחק רב".
רז, מצביע על עוד הבדלים בולטים בין שתי התקיפות, שמציגות את התקיפה שבה הוא השתתף כאיכותית יותר לדבריו. "אנחנו נאלצנו להתכונן למערכת ההגנה האווירית העיראקית, בזמן שכזכור צבא עיראק היה במלחמה עם האיראנים, וזה היה אמור להיות קן צרעות. זה שהם לא הצליחו לזהות אותנו, לא נעלו את המכ"מים עלינו - זה דבר מפליא מאוד בעיניי. חשבנו שיגלו אותנו רבע שעה לפני ההפצצה, או בוודאי בדרך החוצה. החבר'ה שהפציצו בסוריה הפציצו מבנה ללא כל הגנה סביבו, אפילו לא הייתה גדר כדי לא למשוך תשומת לב. הדבר השני הוא ההבדלים בין הפצצות שהיו בתקיפה שלנו והתקיפה שלהם. להם היו פצצות חכמות, לנו היו פצצות רגילות, מה שמראה על הדיוק של הטייסים שלנו".
רז פחות מתחבר לחגיגה שמתחוללת היום בתקשורת סביב ההפצצה של הכור הגרעיני בסוריה, וחושב קדימה. "הפרסום היום הוא עניין פורמלי של משהו שכבר נגמר, אבל הסיפור האמיתי הם המתקנים באיראן והכור בפקיסטן, שם רק צריך להשתנות השלטון לשלטון עוין כדי שהם יהוו בעיה. אני מוטרד מזה מאוד. אני חושב שלא סתם מתנגדים לתקיפת המתקנים באיראן כי האיראנים הוכיחו בעבר שהם יודעים להגיב בצורה אלימה למתקפות מסוג זה, כמו שעשו בבואנס איירס".
האלוף במיל' עמוס ידלין היה גם הוא בין הטייסים שהשתתפו להפצצת הכור בעיראק. "מבצע אופרה הוא קודם כל הראשון", אומר ידלין. "שם נוסדה דוקטרינת בגין. שנים דיברתי על המבצע ואמרתי שהגיבור האמיתי של המבצע הוא ראש הממשלה מנחם בגין, שקיבל החלטה כנגד הרבה מאוד שרים שלו וכנגד ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין. מבחינה מבצעית זה היה מבצע קשה ביותר. לעומת זאת, לא היו בו סיכונים ללכת למלחמה. המבצע בסוריה, הסיכון הגדול ביותר שלו היה גלישה למלחמה".
לפנייה לכתב/ת 
