השופטת והמסרונים: הדין המשמעתי החל, מחר השימוע אצל נשיאת העליון

בית הדין המשמעתי המיוחד, בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, החל היום (ד') את הדיון בקובלנה המשמעתית שהגישה שרת המשפטים איילת שקד נגד השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שעומדת בלב פרשת המסרונים בתיק 4000. מחר תקיים נשיאת העליון אסתר חיות שימוע כדי לבדוק את האפשרות להשעות את השופטת עד תום ההליכים.

פוזננסקי-כץ. השיון בבית הדין המיוחד החל, מחר תזומן לשימוע לפני השעייה(צילום: אתר בתי המשפט)

פוזננסקי-כץ מואשמת בתהנהגות באופן שאינו הולם מעמד שופט. מדובר בעבירה על חוק בתי המשפט שקובעת כי "השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל". כמו כן השופטת מואשמת בעבירה לכאורה על כללי האתיקה של השופטים.

"מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט", נקבע בכללי האתיקה. "שופט ינהל את הדיון שלפניו באופן מקצועי ועניני, תוך שהוא מקפיד לנהוג שוויון בבעלי הדין ובעורכי הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית".

עו"ד שחם-שביט, החוקר שהתכתב עם השופטת(צילום: מוטי קמחי)

בסעיף נוסף שעומד בפני בית הדין בפרשה הנוכחית נכתב: "שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט". פוזננסקי-כץ תועדה מחליפה מסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט, חוקר רשות ניירות ערך בתיק 4000-פרשת בזק, שבהם תיאמו השניים את הארכות המעצר של החשודים בפרשה.

"תיראי מופתעת". חילופי המסרונים בין השופטת לחוקר

בכתב הקובלנה נאמר כי השופטת קיימה "קשר בלתי אמצעי" עם חוקר הרשות לניירות ערך (שייצג את הרשות לניירות ערך בפני בית המשפט) שכלל "התכתבויות בעלות אופי ידידותי קרוב". כמו כן נכתב שהקשר בין השניים כלל "התכתבויות שמכילות עדכונים בעניינים הקשורים בהליך המשפטי".

הקובלנה נגד השופטת התקבלה בעקבות המלצה של נציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין. בהחלטתו, שהיתה מלווה בביטויים חריפים, קבע הנציב כי במעשיה הפרה השופטת פוזננסקי-כץ את התנאי המוקדם ליכולתו של שופט לשמש בכהונתו - אמון הציבור וגם את כללי האתיקה לשופטים.

"קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו בין השניים מוטב היה להם שלא באו לעולם משבאו, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים", כתב ריבלין. לדבריו, מעדות השופטת בפניו עולה כי "זרעי הפורענות" להתנהלות הבעייתית מצידה החלו בכך שהפסיקה את חופשת השבתון שלה כדי להגיע ולעסוק רק בתיק זה. השופטת נענתה לפנית עו"ד שחם-שביט, שכבר עבד עימה על הפרשה בעבר.

המסרונים בין החוקר לשופטת. "התכתבויות בעלות אופי ידידותי קרוב"( )

לפי ריבלין, הקשר בין החוקר לשופטת נמשך ימים רבים, כך עולה מחילופי המסרים שהוצאו לבקשתו מהטלפון שבידי השופטת וגם אלה שהועבר אליו מהחוקר שחם-שביט. "עיון בהם מלמד כי הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר שהחל בתיאום לוגיסטי הדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול". 

הפניה של שקד וחיות לנציב התלונות על השופטים

הנציב חושף כי במשך החודשים יוני, יולי ודצמבר 2017 ופברואר 2018 פנה החוקר מספר פעמים לשופטת. "טיב ההתכתבות הזו מגלה כי נציג הרשות לניירות ערך בהסכמת השופטת ובשיתוף פעולה שלה 'עקף' את הדרך המינהלית הרגילה בכל הנוגע לקשר בין שופט לבעלי דין וניהל יחד עם השופטת את ההסדרים האדמינסטרטיבים ישירות.  יאמר מיד - התנהגות זו פגומה מיסודה חואינה מתיישבת עם ההסדרים הראויים וכפי ששמענו מנציג המשטרה היא שונה לחלוטין מן ההתנהלות של המשטרה מול שופטים שדנים במעצרים בבתי משפט השלום במחוז המרכז".

הטענה המרכזית של הנציב היתה שהשופטת קיימה דיונים עם החוקר במעמד צד אחד, דבר שפסול מעיקרו ונוגד את עקרון השוויון בדיונים. ריבלין דחה את טענתת השופטת כי היעדר עוזר משפטי או מתמחה שיסייע לה הביא ליצירת הקשר הזה. "הסבר זה אין בו די ואין בו כדי להצדיק את התנהלותה. פרקטיקה כזו של קשר ישיר בין השופט לתובע אסור היה לה להתקיים והיא עשויה ליצור, כפי שיצרה במקרה זה, פמיליאריות בלתי ראויה בין תובע לשופט", כתב.