אקדמיה בלי דעות פוליטיות: בדרך לאישור הקוד האתי
ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה אימצה את הקוד האתי שניסח אסא כשר לבקשת שר החינוך, ונועד למנוע "פוליטיזציה באקדמיה". ב"ידיעות אחרונות" נחשף כי נכלל בו גם הסעיף המגביל את חופש הביטוי של המרצים ועורר סערה - אך האוניברסיטאות לא יחויבו לכלול אותו בתקנון. זו הענישה
למרות הביקורת הנרחבת, המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אישרה את יישום הקוד האתי לאוניברסיטאות שכתב פרופסור אסא כשר לבקשת שר החינוך נפתלי בנט. כך נחשף הבוקר (יום א') ב"ידיעות אחרונות". אחרי חודשים של ויכוחים ומחלוקות נקבע כי יש להטמיע את הקוד האתי באוניברסיטאות ובמכללות וכי מרבית סעיפיו יוטמעו בתקנוני המשמעת האוניברסיטאיים וייאכפו, כך שמרצים שלא יעמדו בהם יהיו צפויים להיענש.
לאחר שוועדת המשנה למדיניות אקדמית (הכרה והסמכה) של המל"ג אימצה את נוסח מתוקן של הקוד האתי של כשר יישלח השבוע הקוד האתי לראשי האוניברסיטאות. לאחר שימסרו את התשובה שלהם, יוחזר הקוד האתי לדיון בוועדת המשנה. לאחר מכן ועדת המשנה תוציא נוסח מתוקן על סמך ההערות שלהם ותעביר למועצה להשכלה גבוהה לדיון והצבעה.
בוועד ראשי האוניברסיטאות הגיבו בחריפות: "החלטת הביניים של ועדת המל"ג ממשיכה את הקו האומלל שבו הקוד האתי הוא צנזורה פוליטית שרומסת את העקרונות הבסיסיים ביותר של חופש אקדמי ומחקר חופשי, ונועדה לסתום פיות. מדובר ב'אח הגדול' של השלטון שמטרתו להפוך את ההשכלה הגבוהה לכלי שרת של פוליטיקאים. אנו רואים כבר כעת התדרדרות מסוכנת על סף תהום של חופש הביטוי והחופש האקדמי, כנהוג במדינות חשוכות ולא במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה. האוניברסיטאות מודיעות כי אינן מקבלות את ההכתבות 'מלמעלה' ואין בכוונתן לשמש כלי שרת עבור אינטרסים פוליטים צרים. נמשיך ונאבק עבור אקדמיה חופשית, מחקר חופשי וחופש ביטוי במדינת ישראל הדמוקרטית".
הקוד האתי שניסח פרופ' כשר עורר סערה בעיקר בשל הסעיף שקבע כי מרצים לא יוכלו להביע דעות פוליטיות בפני הסטודנטים, אלא אם כן הדבר הכרחי לתכני השיעור. למשל, בחלק מהקורסים הנלמדים בחוגים למדעי המדינה. בנט, שאימץ את הקוד, טען כי הוא אינו מכוון לצד פוליטי כזה או אחר, אולם מתנגדיו טענו כי זהו ניסיון להשתיק הבעת דעות פוליטיות של השמאל.
בדיון המסכם, שנערך לפני ימים אחדים בוועדת המשנה של המל"ג, התקבלה ההחלטה לחייב את כל המוסדות האקדמיים בישראל לנסח בתוך שנה קוד אתי מחייב שמבוסס על הקוד של פרופ' כשר. בקוד שאותו תחויב כל אוניברסיטה לנסח ייכלל הסעיף שעורר את הסערה: "איסור על מרצה לנצל לרעה את במת ההוראה לשם הטפה שיטתית ובלתי־ראויה לעמדה פוליטית החורגת בבירור מהנדרש להוראת נושא הקורס בהקשרו הרחב בתחומו".
כמו כן יחויבו להיכלל בקוד זה סעיפים נוספים, שאותם תהיה חייבת כל אוניברסיטה לכלול גם בתקנון המשמעת שלה ולאיים בסנקציה על מי שיפר אותם - בהם האיסור על אפליה לטובה או לרעה של מרצים וסטודנטים בשל עמדותיהם הפוליטיות, והאיסור על השתתפות בחרם אקדמי נגד ישראל או השתתפות בפעילות המקדמת חרם שכזה. הציפייה במל"ג היא כי תבוצע אכיפה גם נגד מרצים שיביעו עמדה פוליטית שלא לצורך בשיעורים, אפילו שסעיף זה אינו חלק מהסעיפים שיחויבו להופיע בתקנוני המשמעת - זאת משום שלטענתם אין ערך לקוד אתי שלא נאכף. עוד נטען כי אם סעיף זה לא ייאכף, תישקל הוספתו בעתיד לרשימת הסעיפים שחייבים להופיע בתקנוני המשמעת.
"עלינו לשמור על עולם האקדמיה חף מפוליטיקה ומאינטרסים זרים", אמר בנט בסוף השבוע. "חופש אקדמי מוחלט - כן. קידום אג'נדות פוליטיות וקריאה לחרם - לא. אנחנו למעשה מקטינים את חופש הגינוי ומגדילים את חופש הביטוי, כך שהשיח האקדמי בישראל יישמר נטול פוליטיקה ואפליות. בשערי האקדמיה, משאירים את הפוליטיקה בחוץ". הבוקר הוא צייץ בטוויטר, פרסם את המסמך שאושר וכתב: "תקראו. כל מילה הגיונית".
ועדת המשנה של המל"ג בחנה את הקוד האתי, תוך הידברות עם נציגים מטעם המוסדות האקדמיים, ושמעה את ההסתייגויות. בסופם של הדיונים הוכרז כי המל"ג מכירה בחשיבות העליונה של החופש האקדמי והמצוינות האקדמית, לצד שלילה מוחלטת של מה שמכונה "פוליטיזציה באקדמיה".
שר החינוך נפתלי בנט אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה: "אני מברך את ההחלטה הנכונה של המועצה להשכלה גבוהה לאשר את העקרונות שימנעו אפליה של סטודנטים ומרצים על רקע דעה פוליטית, ושימנעו מקריאה לחרם על מדינת ישראל".
ד"ר טל שדה מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב הגיב הבוקר לקוד האתי באומרו: "האקדמיה צריכה להישאר, עד כמה שהיא יכולה, לא פוליטית. האוניברסיטה היא מוסד לאומי שחי מכספי ציבור ולא רכוש פרטי, אז אני באופן אישי לא מקדם את הדעות הפוליטיות שלי בכיתה. אם אני עושה את זה, אני מצהיר על כך מראש. מבחינתי, אין לי בעיה עם העקרון של החוק. התפקיד של אקדמאים הוא להביע את הדעות הפוליטיות מחוץ לכיתה".
"אני יודע שזה קשה ואני בדעת מיעוט", הוסיף ד"ר שדה. "ברור שיש לנו דעות פוליטיות והן ישפיעו בכל מיני דרכים - אבל לא צריך להפוך את הכיתה לבמה לכל מיני דעות פוליטיות אישיות של המרצים. מי שעסוק בהוראה של הפוליטיקה לא עסוק בללמד. לגבי הסטודנטים, מי שבא רק כדי לשמוע את מה שהוא מאמין – לא ילמד. גם על הסטודנטים יש פה נטל וזה כולל להקשיב לדעות בלתי נסבלות. זכות הביטוי צריכה להיות חופשית לחלוטין באוניברסיטה אך על המרצים חלה האחריות ללמד, לא להפוך את הכיתה לבמה לדעות פוליטיות אישיות".
"הקוד האתי יפגע בחופש האקדמי"
פרופ' אלברטו ספקטורובסקי מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת ת"א: "באופן כללי, אני לא בעד הקוד האתי. אני לא חושב שאוניברסיטאות צריכות קוד אתי. אנשים באקדמיה יכולים וצריכים להגיד מה שהם רוצים. הקוד האתי יכול לגלוש מדבר אחד לשני, ובסופו של דבר, זה כלי להגבלת חופש הביטוי. זה מהלך לא טוב שלא תורם שום דבר. מרצים יחשבו פעמיים איך לנסח את מה שהם רוצים להגיד, וזה לא טוב. האקדמיה צריכה להיות מקום חופשי לבטא את מה שאנחנו חושבים. ברגע שהקוד האתי ייכנס, זה יפגע בחופש האקדמי".
רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים: "הפרסומים מטעים ומפספסים את הבשורה האמיתית: אין קוד. יש חופש ביטוי - לסטודנטים ולמרצים. כמעט כל סעיף שניסח אסא כשר בזמנו לא נכנס לעקרונות האתיים שעל המוסד לבחור איך והאם לאמץ. אין שום אכיפה מלמעלה והחירות האקדמית נותרה בידי המוסדות. הייתה לי הזכות לשבת בצוות המצומצם שהתווה את העקרונות, ואני אומר בלב שלם שהוא פרו סטודנטים, פרו אקדמיה ורחוק שנות אור מסתימת הפיות שציפו לה. אני ממליץ לכל אחד לקרוא את המסמך בטרם יצא בהצהרות חגיגיות ומסולפות".
ד"ר גל אריאלי, מומחה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון: "מי שמקדם את הקוד האתי הם אנשים שאמורים להיות עם גאווה לאומית, והם משתמשים בכלים של המדינה כדי להשתיק אנשים אחרים. ברמה העקרונית, עצוב לי על מי שגיבש את הקוד האתי הזה, כי אין לו שום ביטחון עצמי בציונות. מי שיש לו ביטחון עצמי לא מפחד ממילים כמו נכבה או כיבוש, אלא מוכן להתמודד איתן בשוק הדעות. הייתי בטוח שלציונות יש יותר כוח מזה, וזה עצוב. כל המהלך הזה נובע מחוסר ביטחון. הסטודנטים במדינת ישראל יכולים להתמודד עם מגוון רחב של דעות. הקוד האתי לא קם כדי שהכיתה לא תהיה במה לדעות פוליטיות. זה חלק ממהלך רחב יותר להגביל ולצמצם את הכוח של האקדמיה".
"צעד חשוב למען אקדמיה הוגנת"
יו"ר תנועת "אם תרצו", מתן פלג: "נוסחו הסופי של הקוד האתי באקדמיה נוגע בנקודות החשובות ביותר מבחינת הפעילות הפוליטית הפרועה של המרצים והמוסדות בארץ ובכך אנו רואים הצלחה רבה. יש לראות בקוד זה צעד ראשון אך בהחלט לא אחרון. שנת הלימודים האחרונה הייתה שנת שיא בפעילות הפוליטית האנטי ציונית. מרצים השוו את ישראל לגרמניה הנאצית, אחרים קידמו בגלוי חרם על אוניברסיטת אריאל ומוסדות נוספים התגייסו לקמפיין הפוליטי נגד הממשלה בנושא המסתננים, תוך ניצול לרעה של אמצעי פרסום ותקשורת במימון ציבורי, כך שהמבחן העיקרי של שר החינוך עוד לפניו. מציאות של פוליטיזציה באקדמיה הישראלית מציגה את נוסח הקוד הנוכחי כמעט מאוחר מדי. מתן האפשרות למוסדות לנסח קוד אתי משלהם והשארת האכיפה בידי המוסדות נותנת לחתול לשמור על השמנת. היעדר סנקציות כלכליות על מוסדות שלא יעמדו בדרישות עלולה להוציא את העוקץ מן המהלך כולו. מדובר בצעד חשוב במאבק למען אקדמיה הוגנת ושפויה, אך עבודה רבה עוד לפנינו".
פרסום הקוד בשעתו הביא למחאה נרחבת בשורות האקדמיה. פרופסור יובל נח־הררי, מחבר רבי־המכר הבינלאומיים "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של המחר", הודיע כי אם הקוד האתי יתקבל, בכוונתו "להקפיד להפר אותו בכל שיעור" - ואמר כי היוזמה היא "יצירת אווירה של צנזורה, משטרת מחשבות ופחד".
גם נשיא אוניברסיטת תל־אביב ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' יוסף קלפטר, התנגד לקוד האתי ואמר: "מדובר בניסיון בוטה להגביל את חופש הביטוי ולפגוע בהתנהלות הדמוקרטית והאקדמית המתקיימת כיום באוניברסיטאות בישראל". ועד ראשי האוניברסיטאות אף הוציא הודעה רשמית, שבה נאמר כי הקוד האתי "מפר באופן חמור ויסודי את תפיסת החופש האקדמי", ומרצים נוספים הכריזו: "לא תסתמו לנו את הפה - נמשיך לדבר פוליטיקה בשיעורים".
לפנייה לכתב/ת 
