ברפובליקה המוסלמית מבצעים ניקוי אורוות

לאחרונה, באיחור אופנתי של כשלושים שנה, החלו לנשב בערבות אוזבקיסטן רוחות של תמורות מפליגות, המבקשות לשנות את הרפובליקה המרכז-אסייתית מן הקצה אל הקצה.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

אוזבקיסטן היא אחת מחמש הרפובליקות המוסלמיות של מרכז אסיה שהוקמו על ידי המשטר הסובייטי החל ב-1924 וזכו לעצמאות לאחר התפרקותה של ברית המועצות ב-1991. למרות העובדה שהרפובליקות השונות שהרכיבו את ברית המועצות נוצרו והתנהלו תחת אותו משטר מרכזי לאורך שנים רבות, הרי שתהליך רכישת העצמאות בכל אחת ואחת מהן היה שונה וייחודי.

מאז עצמאותה ועד ספטמבר 2016, הונהגה אוזבקיסטן על ידי איסלאם קרימוב (2016-1938), מי שעמד בראש הרפובליקה ערב עצמאותה וכיהן בתפקיד מזכיר המפלגה הקומוניסטית. קרימוב היה מזוהה עם מנגנוני השלטון הישנים ולכן גם דאג להבטיח את היציבות המדינית על ידי שימור הריכוזיות השלטונית, שליטה אדוקה ופיקוח ממשלתי בכל שדרות החיים האזרחיים. התנהלות זו זכתה לביקורת הן מצד ארגוני זכויות אדם, והן מצד גופים כלכליים דוגמת הבנק העולמי. בדומה למנהיגים (פוסט)קומוניסטיים אחרים, קרימוב נשאר בשלטון עד יום מותו.

שבקאט מירזייאיב, מי שירש את מקומו של קרימוב, היה לכאורה בחירה טבעית של החוגים השמרניים שביקשו לקיים את היציבות וההמשכיות השלטונית במדינה. כקודמו, גם הוא היה תוצר של המערכת השלטונית הסובייטית והחל את פעילותו הפוליטית עוד בימי ברית המועצות. ב-1990 הוא נבחר לשמש ציר בסובייט העליון של אוזבקיסטן ולאחר רכישת העצמאות מילא כמה תפקידים של מושל בכמה מחוזות. בשנת 2003 נבחר לתפקיד ראש הממשלה ובתפקיד זה נשאר עד 2016. במשך שלוש עשרה שנים, מירזייאיב היה למעשה האדם הקרוב לנשיא. מינויו כממלא מקום הנשיא ואחר כך בחירתו בדצמבר 2016 ברוב של 88 אחוזים מהבוחרים, היו ביטוי מובהק לרצונה של האליטה הישנה להמשיך לשלוט בכלכלה ולהישמר מזעזועים מיותרים.

העברת השלטון החלקה והבחירה במועמד שבא מתוך המערכת ה"ישנה" לא רמזו על שינויים משמעותיים, אך עד מהרה התברר שאוזבקיסטן ניצבת בפני תקופה חדשה בתכלית. מקץ שנה אחת בתפקיד הצליח מירזייאיב ליזום ולהוביל שינויים דרמטיים בחברה, כלכלה, במדיניות הפנים והחוץ.

ניקוי אורוות

השינויים החלו כבר בראשית 2017 עם יוזמה חדשה של פתיחת חדרי קבלה וירטואליים (ורגילים) של הנשיא. הפלטפורמה הזו אפשרה לאזרחים מן השורה להפנות ישירות אל הנשיא בתלונות וקובלנות כלפי גורמי שלטון שונים תוך עקיפת רשויות החוק, שהיו אמורות לטפל בתלונות האזרחים באופן סדיר. אף כי הדבר לא נאמר בריש גלי, פתיחתם של חדרי הקבלה הנשיאותיים נועדה להילחם בשחיתות השלטונית-פקידותית, שנראה שהשתלטה לחלוטין על מערכות הממסד ואכיפת החוק של אוזבקיסטן.

סטטיסטיקת התלונות של האתר מציגה נתון של יותר ממיליון וחצי תלונות שהוגשו עד כה (באוכלוסייה של כ-30 מיליון אזרחים). באחרונה נוספה באתר חדר הקבלה גם אפשרות לקבל ייעוץ משפטי וגם להתלונן על רדיפה או פגיעה באזרח בעקבות תלונה. תלונות אלו ומבצע רחב היקף לניקוי אורוות מפקידים מושחתים הביאו בחודשים האחרונים לגל פיטורים ומעצרים נרחב במשרדי ממשלה שונים, בצמרת המשטרה והתביעה הציבורית.  

גל פיטורים ומעצרים נרחב במשרדי ממשלה שונים, בצמרת המשטרה והתביעה הציבורית. שבקט מירזייאיב, נשיא אוזבקיסטן(צילום: Franjo Lozancic)

אחת מגולות הכותרת במהלך חילופי האישים בצמרת השירות הציבורי והנהגת הרפובליקה האוזבקית הייתה ללא ספק הוצאתו לגמלאות (הדחה למעשה) של ראש שירות הביטחון הלאומי רוסטם אינויאטוב, שכיהן בתפקידו מאז 1995 ונחשב לאחת מדמויות הצללים הפוליטיות המשפיעות אם לא החשובה שבהן. לראש החדש של הארגון מונה איחטיור עבדולייב, מי שכיהן בתפקיד התובע הכללי של אוזבקיסטן וככל הידוע לא היה קשור עד כה לארגון. ב-14 במרס חתם נשיא אוזבקיסטן על צו שקבע שינוי מבני של שירות הביטחון, הגדרה מחדש של סמכויותיו, פיטורים נרחבים בשירותיו, ואף שינוי שמו של הארגון לשירות הביטחון הממלכתי.

שינוי מגמה גם במדיניות החוץ

גם בתחום מדיניות החוץ הנהיג הנשיא מירזייאיב מדיניות פורצת דרך. מאז אירועי אנדיג'אן במאי 2005, שבמהלכם נהרגו מאות מפגינים, ספגה אוזבקיסטן ביקורת בינלאומית נוקבת ובעקבות כך, וכצעד נגד, צמצמה את שיתוף הפעולה עם מעצמות המערב והעדיפה לפתח ולחזק את קשריה עם רוסיה וסין. עם בחירתו הגה מירזייאיב תכנית סדורה ששינתה מהותית את יחסה של אוזבקיסטן אל שכנותיה במעגל הקרוב. כך, ביקור החוץ הרשמי הראשון שערך הנשיא היה לא לרוסיה, אלא אל טורקמניסטן השכנה (מרס 2017), שאיתה היו לאוזבקיסטן מחלוקות רבות בתחום ניצול אוצרות הטבע.

פריצת דרך נוספת הושגה בחודש אוקטובר 2017 במהלך הביקור של הנשיא האוזבקי בטורקיה, שהיה הראשון זה 19 שנה. היחסים בין המדינות הידרדרו במהלך שנות ה-90, כשטורקה סירבה להסגיר לאוזבקיסטן כמה פעילי אופוזיציה גולים ובעקבות כך, אוזבקיסטן הערימה קשיים על אזרחים וחברות טורקיות לפעול בתחומה. הביקור האחרון בשרשרת התקיים החודש בטג'יקיסטן והיה ככל הנראה המשמעותי מכולם. ביקורו של הנשיא מירזייאיב בטג'יקיסטן השכנה, איתה חולקת אוזבקיסטן גבול מדיני באורך יותר מאלף קילומטרים, היה הביקור הנשיאותי הראשון אי פעם.

למרות הקשרים ההיסטוריים והתרבותיים העמוקים בין הטג'יקים והאוזבקים, וקיום תפוצות לאומיות משמעותיות בכל אחת מהשתיים, יחסי שתי הרפובליקות היו מתוחים מאז כינון העצמאות. המתח ביחסים היה קשור לבעיות בסימון הגבול המדיני ותביעות טריטוריאליות, ניצול משאבי טבע (במיוחד מי הנהרות הזורמים מטג'יקיסטן) ואף האשמות בתמיכה בארגוני איסלאם קיצוני וחתרנות כנגד המשטר.

שליטה אדוקה ופיקוח ממשלתי בכל שדרות החיים האזרחיים. נשיא אוזבקיסטן המנוח איסלאם קרימוב(צילום: AP)

מאז שנת 2000 נסגרו רוב המעברים היבשתיים בין השתיים, הטיסות הישירות בוטלו, אזרחים נדרשו למשטר ויזות, קו מסילת הרכבת פורק (2011) ויחסים בין הממשלות צומצמו עד למינימום. לקראת הביקור הנוכחי נפתחו תשעה מעברים ובוטל משטר הוויזות בין הרפובליקות. במהלך הפגישה הצהירו נשיאי שתי המדינות כי אין עוד עניינים מדיניים לא מוסכמים ביניהם. גם אם ההצהרה הרשמית מוגזמת מעט, אין להתעלם מההפשרה המשמעותית שחלה ביחסים ביניהן, עניין שהיה עד לאחרונה נראה כבלתי ניתן להשגה כלל.

בדרך לכלכלה חופשית?

מדיניות החוץ החדשה של הנשיא מירזייאיב נועדה לספק את הצורך המיידי של צמיחה כלכלית. אמנם באוזבקיסטן יש מחצבי טבע לרוב, תעשיה אווירית וגם תעשיית רכב מפותחת, אך יחד עם זאת הרוב המוחץ של אזרחיה (כ-80 אחוזים) מתפרנס מחקלאות. גם בתחום הכלכלי נעשו רפורמות מפליגות: שער החליפין של המטבע המקומי נפתח למסחר חופשי (מה שחיסל לחלוטין את השוק השחור), אזרחים הורשו להחזיק במטבע חוץ ולרכוש אותו באופן חופשי בבנקים. כדי לעורר את השוק המקומי, המשטר החדש עושה מאמצים ניכרים לעודד השקעות זרות ולהביא משקיעים חדשים אל אוזבקיסטן.

באחרונה ביטלה אוזבקיסטן באופן חד צדדי את הצורך בוויזות כניסה לשורה של מדינות (כולל לישראלים) וחלק אחר יכול לקבלן בהליך מזורז. כמו כן, בוטלו הצהרות המכס האישיות שנדרשו מכל אדם הנכנס והיוצא מגבולות הרפובליקה, בוטלה החובה על זרים ללון בבתי מלון והחל תהליך של שיפור התשתיות התיירותיות.

העניין המעניין בכל תהליך ניקוי האורוות - שיפור יחסי החוץ והרפורמות הכלכליות המתוארים לעיל - הוא לא רק רצון הנשיא החדש לבסס את שלטונו על תמיכה ציבורית פופולרית ואליטה חדשה הנאמנה לו. מדובר במדיניות, לראשונה בתולדות אוזבקיסטן, שיוצרת התייחסות ישירה לאזרח הפשוט ורצון לטפל בבעיותיו השוטפות. ביטוי מוחשי לכך הושמע לאחרונה על ידי הנשיא בהקשר לסוגיית מהגרי העבודה מאוזבקיסטן.

(צילום: AFP)

ההערכות מדברות על כך שכ-20 אחוזים מכוח העבודה של אוזבקיסטן (כ-3 מיליון אזרחים, בעיקר גברים צעירים) עובדים מחוץ לגבולותיה (בשנה האחרונה העברות הרשמיות מפדרציה הרוסית לבדה הסתכמו בכ-4 מיליארד דולר). הנשיא הקודם התעלם מהבעיה ואף גינה את העוזבים וכינה אותם בוגדים, ואילו הנשיא החדש הפנה את האצבע המאשימה אל רשויות השלטון, שלדבריו לא עשו די ולא יצרו סביבה כלכלית מתאימה לצעירים, כזו שלא תאלץ אותם לנדוד לארצות אחרות (בעיקר לרוסיה) כדי לקיים את משפחתם.

ניסיון העבר

בסיכומה של שנה ראשונה בשלטון נהנה מירזייאיב מפופולריות רבה בקרב חוגים רחבים באוזבקיסטן. הרפורמות המקיפות מאפשרות לאזרחים להביט בביקורתיות על שנות שלטונו של הנשיא הראשון קרימוב ואף להעז לבקרן.

ימים יגידו אם היוזמות החדשות יובילו גם לצמיחה כלכלית, לפתיחות גדולה יותר, חופש אזרחי וחופש ביטוי. ניסיון העבר מלמד כי רפורמות מקיפות המתרחשות במדינות ריכוזיות ומונהגות על ידי השליט הריכוזי מתניעות תהליכים שהיוזם שלהם לא תמיד יודע לחזות או לשלוט בהם לאחר התנעתם, ותוצאתם מייצרת לפעמים תהליכים הפוכים. אתגרים רבים ומגוונים עומדים לפתחה של אוזבקיסטן ושליטה החדש. בסיכומו של דבר, שנת פעילותו הראשונה היתה עד כה מרשימה ביותר.

ד"ר זאב לוין הוא מרכז יחידת המחקר מרכז אסיה במכון טרומן, האוניברסיטה העברית בירושלים

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים