סטודנטים ומרצים מודאגים מהקוד האתי: "מנסים לצמצם שיח ביקורתי"
בעקבות הפרסום על קידום היוזמה לשירטוט גבולות להבעת דעות פוליטיות באקדמיה, טוענת סטודנטית בתל אביב: "המרצה ינהל דיון עם עצמו, אי אפשר יהיה להגיב". סטודנט אחר הוסיף: "אוניברסיטה אמורה לעודד את חופש הביטוי". מרצה למדעי המדינה: "זה ניפוח בעיה שלא קיימת"
הפרסום אתמול (יום א') על ההתקדמות באימוץ הקוד האתי לאוניברסיטאות, המשרטט גבולות להבעת דעות פוליטיות במוסדות האקדמיים, העסיק את הסטודנטים שבינם לבין עצמם עדיין מהרהרים כיצד צריך להתייחס אליו. סטודנטים וסטודנטיות מאוניברסיטת תל אביב טענו בשיחות עם ynet שאינם חוששים מהבעת דעה בשיעורים, והעלו חשש מפגיעה בחופש הביטוי, אך במקביל הודו שמרצים רבים אכן משתמשים בכיתה כבמה להצגת עמדותיהם הפוליטיות. צפו בשיחות איתם.
אתמול בבוקר פורסם שוועדת המשנה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אימצה נוסח מתוקן של הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר לבקשת שר החינוך נפתלי בנט. מדובר בנוסח נוקשה הרבה פחות, אשר מותיר למוסדות האקדמיים מידה רבה של אוטונומיה בנושא.
במקביל חידדו גורמים במערך ההשכלה הגבוהה כי הדרך לאימוץ מלא של הקוד עוד ארוכה, וכי בשלב זה ההצעה החדשה תעבור לעיונן של האוניברסיטאות. לאחר מכן היא צפויה לשוב לשולחנה של המל"ג. בין ההמלצות איסור על הצגה או פרסום של דעה פוליטית אישית כאילו הייתה עמדה מוסרית ואיסור על קריאה לחרם אקדמי על ישראל או מוסדותיה האקדמיים.
הפרסום גרר שורה של תגובות באקדמיה, ובהן של נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' יוסף קלפטר. בהקלטה מכנס שהתקיים אתמול באוניברסיטה, ושהגיעה לידי ynet, הגיב נשיא המוסד בחריפות לפרסומים: "זוהי סתימת פיות וצנזורה פוליטית. לא נסכים שתהיה כאן משטרת מחשבות, זה דבר שלא נוכל לעבור עליו לסדר היום".
הסטודנטים בקמפוס דיברו על הנושא בין השיעורים. "זו אליה וקוץ בה", אמרה עדי חלף מתא "אם תרצו" באוניברסיטה. "אנחנו מגיעים למצב שבנט מפיק איזשהו קוד שהוא שונה לחלוטין מהקוד שכתב פרופסור כשר, ונותן אמנם למרצים את חופש הביטוי אבל שומר גם את כל העניינים המנהליים וכתיבת הקוד עצמו בתוך האוניברסיטאות".
לדבריה, כיום "המרצה מנהל איזשהו דיון עם עצמו על ההשלכות של מחקרים כאלה ואחרים ולא מציג עוד דעה. ואם כבר מישהו רוצה להציג עוד דעה - אין אפשרות לעשות את זה".
לעומתה, איתמר לוין מהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה סבור אחרת: "עשיתי פה גם את התואר הראשון, עכשיו אני בתואר השני ולא נתקלתי בעמדות קיצוניות. אם אני הייתי צריך להצביע על עמדות פוליטיות חזקות שנתקלתי בהן זה יהיה דווקא הצד הימני של המפה. בסופו של דבר אנחנו לומדים בשיעורי אזרחות שזו חובה אזרחית להביע דעות פוליטיות. בהתחשב בזה שמעודדים אותנו בתיכון להביע עמדות כאלה, על אחת כמה וכמה חשוב שנעשה את זה באוניברסיטה".
לדעתו אין צורך בקוד האתי: "אני חושב שאוניברסיטה, מעצם היותה כזאת, כן צריכה להיות מקום שמעודד את חופש הדיבור על מטרות פוליטיות. לפעמים זה לא נוח, לפעמים אנשים לא מסכימים, אבל יש פה הרצאות של פוליטיקאים ויש פה לפעמים הרצאות של גופים שאני לא מסכים עם דעותיהם, ובכל זאת אני לא חושב שאני צריך להגביל את זכות הדיבור שלהם ואת הזכות שלהם להשמיע את מה שהם חושבים".
רועי פרידמן מהפקולטה למדעי החברה יוצא גם הוא נגד הקוד: "הייתי שמח שהמרצה פשוט יהיה מי שהוא. שידבר כמו בנאדם, כי כך השיעור יהיה מעניין יותר. אני חושב שהניסיון להגביל את המרצים הוא פחות מוצלח".
דפנה ברנקל מהפקולטה למדעי הרוח: "אני חושבת שאין שום בעיה בזה שמרצים יביעו עמדות פוליטיות. אני חושבת שזה ממש לגיטימי להיות כן וגלוי על איפה שאתה ומה שאתה מאמין בו. כשאתה עושה משהו כמו לאסור על מרצים לקרוא לחרם אקדמי על ישראל, אתה לא מוציא את הפוליטיקה מהמשחק, אתה פשוט מכתיב מסלול פוליטי שהוא דעתך, וזאת בעיה".
ד"ר אייל חוברס מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב: "לאוניברסיטה יש את כל הכלים להתמודד עם בעיות שעולות בכיתות וקשורות להבעות עמדה פוליטית שאינה במקום. במקרים שבהם מרצים משתיקים סטודנטים, או במקרים שבהם מרצים מביעים את עמדתם הפוליטית באופן לא הולם, יש לאוניברסיטה את הכלים להתמודד עם זה. לא צריך למצוא פתרונות חדשים. המקרים שבהם זה קורה הם מעטים מאוד. יש כאן ניפוח של בעיה שאני חושב שהיא לא אמיתית.
"הקוד עצמו הוא בעייתי ביותר. חלק גדול ממה שאנחנו מדברים עליו לא ניתן להכניס לניסוחים כאלה ואחרים, כי הרבה פעמים מדובר על שיחה חופשית שקשה לשים בה את קו התפר שבין תמיכה פוליטית לסוגיה אקדמית. ניסיון לתחום את הדיבור באוניברסיטה באופן שבו זה נעשה זה חלק מהמגמה של גימוד הפן האינטלקטואלי של האוניברסיטה כמקום שבו מתקיים דיון פתוח ומחשבה ביקורתית, שזו נשמת אפה של האוניברסיטה. צריך להסתכל על הניסיון הזה כחלק מהניסיונות לצמצם את טווח השיח הביקורתי בישראל, על רקע חוק הנכבה וחוק החרם, ששמים לעצמם למטרה להגביל את השיח. אני לא תומך בהבעת עמדה פוליטית מפלגתית, אבל אני מאוד מהסס לגבי הניסיון לתחום את השיח".
ד"ר דביר קוה מהחוג לניהול באוניברסיטת בר אילן: "זה נושא נפיץ. צריך לשמור על חופש אקדמי ולתת את הדעת, במיוחד בקורסים שעוסקים בנושאים של מדעי המדינה, ניהול ומנהיגות. אני בעד להפחית גורמים שמעוררים מחלוקת באקדמיה, אלא אם כן זו מחלוקת שכל הצדדים יתפתחו ממנה. ברגע שיש נושאים שהם מעוררי מחלוקת, יש לדון בהם בצורה זהירה, ומי שמביע דעה חשוב שיעשה זאת בצורה לא מתריסה אלא באופן מעורר דיון ומחשבה. כל זמן שהדברים נעשים בצורה כזו, אז באיזשהו מקום צריך לאפשר גמישות בשיחה. אני מניח שהקוד האתי מיועד למנוע חיכוכים מיותרים באקדמיה, אבל לא תמיד זה אפשרי. אני חושב שהדבר האתי לעשות הוא שמרצה יבהיר שמה שהוא אומר זו דעתו האישית".
לפנייה לכתב/ת 
